סוכנות דירוג האשראי הבין-לאומית מודי'ס הודיעה הלילה (בין שישי לשבת) על הורדת דירוג האשראי של ישראל בפעם השנייה ברציפות מתחילת המלחמה. הורדת הדירוג הנוכחית היא בשתי מדרגות, מרמה של A2 לרמה של Baa1 (מקביל לרמה של +BBB) תוך שהיא משאירה את תחזית על שלילית - מה שמסמן כי הורדת דירוג נוספת אפשרית.
לפי הודעת מודי'ס, המניע המרכזי להורדת הדירוג הוא השקפת החברה כי הסיכון הגיאופוליטי התגבר באופן משמעותי לרמה גבוהה מאוד, עם השלכות שליליות מהותיות על כושר החזר האשראי של מדינת ישראל, הן בטווח הקצר והן בטווח בארוך. מודי'ס מציינת כי נוסף לעלייה משמעותית בעוצמת הסכסוך בין ישראל לחיזבאללה בימים האחרונים "הסיכויים להפסקת אש בעזה התפוגגו והסיכונים הפוליטיים הפנימיים עלו לצד סיכונים גיאופוליטיים".
החברה מציינת ש"לא ניראה שיש אסטרטגיית יציאה מהסכסוך הצבאי שתחזיר את רמת הוודאות והביטחון, שעליהם מסתמכים בסופו של דבר המשק וההשקעות העסקיות". להערכת מומחי מודי'ס, "הסכסוך והיעדר מסלול פתרון ברור, תורמים למתחים חברתיים גבוהים ולסיכונים עולים לסחר של ישראל".
בטווח הארוך, החברה צופה שכלכלת ישראל תיחלש כתוצאה מהסכסוך הצבאי באופן מתמשך, מעבר לציפיות שהיו קודם לכן. לפי הודעת מודי'ס, על רקע הסיכונים הביטחוניים המוגברים, היא כבר לא צופה התאוששות כלכלית מהירה וחזקה כפי שהיה לאחר סכסוכים קודמים. משכך, לדעת החברה, התאוששות כלכלית מאוחרת ואיטית יותר, בשילוב עם מערכה צבאית ממושכת יותר, ישפיעו בצורה מתמשכת יותר על המצב התקציבי של ישראל, וידחקו עוד יותר את הסיכוי לייצוב של יחס החוב לתוצר ביחס לתחזיות הקודמות של החברה.
"תמונה ברורה של נזקים ארוכי טווח"
בהתייחסויות שמסרו ראש הממשלה נתניהו ושר האוצר סמוטריץ' להורדות דירוג קודמות הם טענו כי אלו נבעו מהמלחמה בלבד וכי לאחר סיומה דירוג האשראי יעלה חזרה. אלא שמודי'ס מציינת במפורש כי "מתחילה להצטייר תמונה ברורה יותר של נזקים ארוכי טווח לכלכלה הישראלית כתוצאה מהסכסוך".
במיוחד מצביעה החברה על הארכת משך השירות הצבאי לגברים ש"ישפיע לרעה על היצע העבודה על ידי הסרת אחד החלקים היצרניים ביותר בחברה למשך זמן רב יותר". בנוסף מציינת החברה כי לישראל יש "אתגרים דמוגרפיים ידועים ארוכי טווח הקשורים לחוסר התאמה של מיומנויות וכן לאי ודאות גבוהה לגבי יכולתו של מגזר ההייטק להמשיך ולצמוח בסביבה החדשה/
מודי'ס מפנה ביקורת ישירה לאופן שבו בחרה ישראל להתמודד עם ההשלכות הכלכליות של ההסלמה הביטחונית: "ההסלמה המשמעותית בסיכון הגיאופוליטי מצביעה אף על ירידה באיכות המוסדות והממשל של ישראל, שלא היו אפקטיביים בצורה מלאה במניעת פעולות הפוגעות במדדי האשראי של המדינה", נכתב בדוח החברה.
חברת הדירוג מצאה לנכון להתייחס גם למתחים פנימיים בתוך החברה הישראלית בנימוקים להורדת הדירוג. לפי מודי'ס, "אינדיקציות אחרות לסיכון מקומי גבוה יותר כוללות מתחים בין הממשלה לשירותי הביטחון. כמו כן, הצעת החוק לגיוס גברים חרדים לשירות צבאי מתעכבת על ידי הממשלה, למרות שתפחית את העומס על משרתי המילואים.
"יתרה מכך, שר המשפטים עיכב מינויים חשובים של שופטים, לרבות לתפקיד נשיא בית המשפט העליון, למרות פסיקת בג"ץ מהשבועות האחרונים שמחייבת אותו לכנס את הוועדה למינוי שופטים".
הסיכונים להורדת דירוג נוספת
לפי הודעת החברה, "השארת התחזית השלילית משקפת את עמדת החברה כי הסיכונים השליליים נמשכים גם ברמת דירוג Baa1. הסלמה חמורה של הסכסוך עם חיזבאללה עשויה להיות עקבית עם דירוג נמוך בצורה ניכרת, בפרט אם החוזק הכלכלי והתקציבי של ישראל יחלשו עוד יותר. הסיכון להסלמה רחבה יותר בסכסוך עם איראן נותר בעינו, למרות שהוא ממשיך להיות נמוך".
מודי'ס מזהירה עוד כי "אי הוודאות לגבי ביטחונה של ישראל ותחזיות הצמיחה לטווח ארוך הינם גבוהים בהרבה מהמקובל ברמת דירוג Baa". במיוחד מציינת החברה כי "סיכונים ארוכי טווח למגזר ההייטק המתאפיין במוביליות גבוהה רלוונטיים במיוחד".
סנונית ראשונה לגל הורדות דירוג?
מודי'ס, שהורידה רק בפברואר האחרון את דירוג האשראי של ישראל, קיימה לפני החלטתה הנוכחית שיחות עם נגיד בנק ישראל, בכירי האוצר ובכירים במשק המקומי. אלו נשאלו על המצב הכלכלי והאתגרים של ישראל בתקופת הלחימה המתמשכת. לפי ההערכות בצמרת הכלכלית, ההסברים שניתנו למודי'ס לא הצליחו לשכנע את חברת הדירוג. ההחלטה המקורית הייתה אמורה להתפרסם בנובמבר אבל בסוכנות החליטו להקדים אותה.
בחודשים הקרובים צפויות החלטות של שתי סוכניות דירוג נוספות - s&p ופיץ' - שגם הן הורידו את דירוג של ישראל בחודשים האחרונים. כעת, בכירי האוצר מנסים לסכל את הורדתדירוג האשראי של ישראל בידי שתי הסוכנויות האחרות. הבכירים הסבירו כבר לפני כמה ימים כי "עם מודי'ס הקרב כנראה אבוד", ומנסים לפחות למנוע את ההורדה של הסוכנויות הנוספות.
החשב הכללי באוצר יהלי רוטנברג מסר בתגובה להחלטת מודי'ס כי "החלטת חברת דירוג האשראי מוד'יס היא מוגזמת ובלתי מוצדקת. עוצמת פעולת הדירוג שננקטה לא מתיישבת עם הנתונים הפיסקליים והמאקרו-כלכליים של המשק הישראלי. ברור כי המלחמה בחזיתות השונות גובה מחירים מהמשק הישראלי, אך אין הצדקה להחלטת חברת הדירוג.
"במקביל, יש לנקוט בצעדים נחושים ומהירים לאישור תקציב מדינה לשנת 2025. התקציב חייב להוביל לבנייה מחדש של הרזרבות הפיסקליות, באמצעות שמירה על גירעון מרבי בשיעור של עד 4% מהתוצר וחזרה לתוואי ירידה ביחס החוב לתוצר. תקציב המדינה חייב לעודד מנועי צמיחה, השקעה בתשתיות, התייחסות לצרכים חברתיים ומענה לדרישות הביטחון של ישראל".
מה זה בכלל דירוג אשראי?
דירוג האשראי של ישראל משמש את המדינה בבואה ללוות חוב בשווקים הבין לאומיים ומשפיע בעיקר בהיבט היכולת שלה להחזיר את החוב בטווח הארוך. ככל שדירוג האשראי של מדינה גבוה יותר, הדבר מהווה הבעת אמון מצד חברות האשראי שהיא תמשיך להחזיר את חובותיה למשקיעים הזרים. וזה אומר שהמדינה יכולה לשלם ריביות נוחות ונמוכות יותר שמשקפות סיכון נמוך.
ככל שדירוג האשראי יירד, או שהציפיות לגבי דירוג האשראי מבטאות ירידה, זה אומר שישראל תצטרך לשלם ריביות גבוהות עבור הכספים שהיא לווה בשווקים הפיננסיים. המשמעות היא שמדינת ישראל תצטרך להוציא במשך הזמן יותר כסף מקופת המדינה על החזרי הלוואות ותשלומי ריבית - וזה ישאיר פחות כסף להשקיע באזרחי המדינה ובשיקום נזקי המלחמה.