בורסת תל אביב סיכמה היום (שני) יום נוסף של ירידות שערים ומדד הבנצ'מרק ת"א-125 השלים יום שלישי של ירידות רצופות בשיעור מצטבר של 4.7% מאז חיסול בכיר חמאס אסמאעיל הנייה ב-31 ביולי. השינוי העיקרי היום נרשם בזירת המט"ח (מטבע חוץ), שם השקל המקומי ממשיך להיחלש מול המטבעות הזרים: הדולר היציג הוסיף 0.45% ושערו נקבע על 3.824 שקלים ואילו האירו היציג זינק בשיעור של 1.84% ושערו נקבע על 4.187 שקלים. מול שני המטבעות מדובר בשערים היציגים הגבוהים ביותר עבור השקל מאז חודש נובמבר האחרון.
על פניו מתבקש לקשור בין הירידות בבורסה המקומית והיחלשות השקל ובין האירועים הביטחוניים, אך משיחה עם גורמים בשוק ההון התמונה שעולה מורכבת יותר. לדבריהם, המסחר בשקל והירידה במדדים בבורסת תל אביב קשורים יותר למגמה בבורסות העולם ובעיקר לוול סטריט, ופחות לאירועים הגיאו-פוליטיים והחשש מהסלמה ביטחונית בין ישראל לבין איראן וחיזבאללה.
אכן, הירידות שנרשמו היום (שני) בבורסת תל אביב היו מתונות בהשוואה לבורסות אירופה. כך, בעוד שת"א-125 ירד היום ב-0.85%, מדד FTSE 100 של בורסת לונדון צנח ב-2.04%, ה-DAX הגרמני איבד 1.95% וה-CAC 40 הצרפתי נחלש ב-1.42%. בארה"ב המסחר עדיין מתנהל, ונכון לשעה זו ה-S&P 500 יורד בכ-2% והנאסד"ק משיל כ-2.3%. אז מה בעצם קורה פה?
"המשקיעים כבר רגילים לזה"
"הרף החדש של המתיחות שאנחנו רואים בימים האחרונים זה משהו שהמשקיעים המקומיים בבורסה כבר די רגילים בו", אומר סמנכ"ל המסחר של בורסת תל אביב יניב פגוט. לדבריו, גם הציבור וגם המשקיעים המוסדיים - קרנות הפנסיה, בתי ההשקעות וחברות הביטוח - כבר ביצעו התאמות בתיקי ההשקעות שלהם בחודשים שחלפו מפרוץ המלחמה, עברו להשקיע בחו"ל ובאופן כללי הקטינו את החשיפה שלהם לשוק המקומי.
"התוצאה של זה היא שהכסף שנשאר פה [בבורסה המקומית] הוא כסף יותר יציב. זה לא אומר שהוא יישאר פה בכל תרחיש, אבל זה ברובו כסף של משקיעים מוסדיים", הוא מפרט. שפריר מזכיר כי מתחילת הרפורמה המשפטית, בתחילת 2023, המוסדיים והציבור הישראלי פעלו להקטין את ההשקעה שלהם בשוק המקומי. "אם בעבר המוסדיים היו מחזיקים 50% מתיק המניות שלהם במניות ישראליות היום מדובר ב-20%-30%", הוא מציין.
"החלק הטוב בסיפור הלא נחמד הזה של צמצום האחזקות בבורסה המקומית הוא שכשמגיע אירוע מטלטל מהסוג הזה, אז מי שנשאר בבורסה אלו הידיים היותר חזקות, של אלו שמאמינים בכלכלה הישראלית ובאופק שלה".
"ירידות השערים בעולם לא קשורות לישראל"
למרות הירידה הרצופה במדדים המובילים בבורסת תל אביב, פגוט מציג תמונה שונה: "מה שאנחנו רואים ביום-יומיים האחרונים זה דווקא יציבות", הוא מפתיע. "קל לצבוע את הכותרות באדום ולצעוק שאלו ירידות כתוצאה מהמלחמה הדופקת בדלת, אבל צריך להכניס את ההקשר העולמי. אנחנו ביומיים-שלושה של ירידות חדות שלא נראו כבר תקופות ארוכות: החוזה העתידי על הנאסד"ק ירד בחדות בסוף השבוע, יפן ירדה 12% ביום. בבורסת תל אביב יש הרבה מניות דואליות [שנסחרות גם בישראל וגם בארה"ב], אז אם הן יורדות שם הן יורדות גם פה, וזה משפיע על השוק".
דברים ברוח דומה אומר גם מודי שפריר, האסטרטג הראשי לשווקים פיננסיים בבנק הפועלים. "ירידות השערים בשווקים הגלובליים בסוף השבוע האחרון והיום לא קשורות לישראל. הן נובעות מהחששות מכניסה של הכלכלה האמריקנית למיתון ומכך שהפד טרם הוריד את הריבית ולמעשה הותיר אותה ברמה גבוהה מדי". במקביל מצביע שפריר על נתוני התעסוקה החלשים יחסית בארה"ב שפורסמו בשישי האחרון והגבירו את הציפיות להורדת ריבית קרובה באמריקה. על כל אלו יש להוסיף לדבריו את העלאת הריבית ביפן, שבעקבותיה המדד המרכזי של הבורסה היפנית חווה את הירידה היומית החריפה ביותר זה 37 שנה.
לפי שפריר, ההשפעה העיקרית של המתיחות הביטחונית על השוק המקומי מתבטאת ביחס השקל/הדולר. העלייה בפרמיית הסיכון של ישראל בעקבות המצב הביטחוני דחפה את המטבע האמריקני לשער של יותר מ-3.82 שקלים שלא נרשם מאז נובמבר. עם זאת, לדברי שפריר גם כאן משתלבות השפעות בין-לאומיות: הציפיות להורדת ריבית בארה"ב ולמיתון באמריקה מחלישות את הדולר מול כלל המטבעות הזרים, ובין השאר דוחפות את האירו חזק למעלה גם מול המטבע האמריקני וגם מול השקל הישראלי.
למשקיעים נגמרה הסבלנות ל-AI?
גורם נוסף שחלק מהפרשנים מייחסים לו השפעה על ירידות השערים בבורסות וול סטריט, הוא דוחות חלשים יחסית שפרסמו בשבועיים האחרונים ענקיות הטכנולוגיה האמריקניות. "כל הריצה האחרונה מעלה של שוק המניות בארה"ב היה על טרנד ה-AI (בינה מלאכותית -ל"ב)", מציין פגוט, "אבל אף אחד לא באמת יודע להסביר איך מרוויחים מזה כסף.
"זה משהו שכל הזמן ריחף מעל מחירי המניות והתעשייה, ופתאום כשהדוחות הכספיים היו טיפה יותר חלשים, אז השילוב בין זה ובין מה שקורה ביפן הוביל ליציאה של כסף החוצה", הוא מוסיף. כלומר, המשקיעים נלחצו והתחילו למכור מניות של חברות הטכנולוגיה הגדולות, שמאד דומיננטיות שלהן במדד ה-S&P 500, ומשכו את שוק המניות כולו כלפי מטה.
מחירי האנרגיה לא מזנקים
לרוב אירועים של מתיחות גיאו-פוליטית במזרח התיכון מתגלגלים למחירי האנרגיה כנפט וגז, ומהם משפיעים על שערי המניות הגלובליות. אלא שכעת מחירי החוזים העתידיים על הנפט דווקא מגלמים ירידה בהשוואה לסוף יולי. בנוסף, לדברי פגוט, באתרי הכלכלה הבולטים כבלומברג ווול סטריט ג'ורנל האירועים הגיאו-פוליטיים אינם לא חלק מהשיח שמתנהל עכשיו סביב ירידות השערים בבורסות. "כרגע זה משתנה מסדר שני ושלישי בשיח", הוא אומר.
"הם מתמקדים בדוח התעסוקה החלש יחסית של ארה"ב, בחשש מהאטה שם ומהסיפור של יפן. אם יתחיל דיבור על איראן, ארה"ב, מיצרי הורמוז והמשמעויות עבור שרשרת האספקה העולמית של הנפט אז נהיה בעוד אירוע. כרגע אנחנו לא שם".
