הממונה על התקציבים במשרד האוצר יוגב גרדוס מזהיר מפני מתווה גיוס החרדים המתגבש בצה"ל: "אנחנו מאוד חוששים מהמתווה שהצבא הולך אליו בהיבט הגיוס, בעיקר בהיבטים של קשירה בין שירות לתעסוקה ובין שירות לישיבה בישיבה. אנחנו מאד מאד מוטרדים". במקביל התייחס גרדוס לסחבת בעבודה על גיבוש תקציב 2025 תוך שהוא שולח ביקורת מרומזת לכיוונו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ'.
עוד בנושא ב-N12:
• נגיד בנק ישראל במסר מטריד - ושולח אזהרה לממשלה
• האוברדראפט של ישראל מעמיק: זה מה שקרה ביוני
• תוכניות האוצר ל-2025: המע"מ יועלה ל-19%, קצבאות יקוצצו
אתמול קיבל שר הביטחון יואב גלנט את המלצת הצבא ואישר להוציא צווים לתהליכי מיון והערכה של מיועדים לשירות ביטחון מהמגזר החרדי כבר בחודש הקרוב. אלא שמודל הגיוס המתגבש, לפיו החיילים החרדים יגויסו מקרב צעירים עובדים שאינם לומדים בישיבות, מעלה חשש בקרב הדרג המקצועי במשרד האוצר.
"אם לא נשלב עוד חרדים בשוק התעסוקה כולנו נשלם בכיס באמצעות מיסוי, והצבא יכול לעשות יותר מבחינת היקף הגיוס", אמר היום (רביעי) הממונה על התקציבים יוגב גרדוס בכנס העשור של מכון אהרן למדיניות כלכלית תחת הכותרת "מדינה במערבולת - איומים והזדמנויות בכלכלה". גרדוס הוסיף: "אני לא יודע אם אפשר לגייס יותר מ-3,000 חרדים אבל כשהצבא רוצה הוא יודע לעשות דברים גדולים ומהר".
הממונה על התקציבים הוסיף כי המשבר כלכלי והביטחוני מוסיפים על המשק עוד שתי משקולות כבדות: "נטל תקציבי ונטל ביטחוני. חשוב לזכור שנטל השירות הביטחוני בניגוד למלחמות עבר, יישאר איתנו שנים קדימה לא רק בהיבט ההוצאה אלא גם בהיבט השירות. כלומר מבחינת העלות, ללא שילוב חרדים בצבא והעלויות יהיו דרמטיות הן ברמת הפרט והן ברמת המשק".
דברים ברוח דומה אמר בכנס סגנו של גרדוס, עלי בינג: "גיוס מילואים הוא הרבה יותר יקר מגיוס חובה. העקרונות שלנו חייבים להיות מיצוי כוח אדם בשירות חובה, וצריך להכניס אוכלוסיות נוספות כמו נשים ולמצות כמובן את האוכלוסייה החרדית.
• כמה ימי מילואים כל ישראלי יחסוך אם החרדים יתגייסו: החישוב המלא
"10,000 מתגייסים נוספים יכולים לחסוך לנו 2.5 ימי מילואים בשנה לכל איש מילואים. הצבא לדעתי יכול לגייס יותר מ-3,000 [חרדים] תוך ביצוע התאמות. אפשר לדבר על הארכת שירות החובה באופן מיידי באופן קצר ורק עבור מי שצריך אותו".
"יודעים מה לעשות - צריך לבצע"
עיקר דבריו של גרדוס סקרו את האופן שבו מדינת ישראל וממשלותיה נחלצו בעבר ממשברים ששילבו בין היבטים ביטחוניים וכלכליים - תוך שליחת מסר עבה לעבר מקבלי ההחלטות כיום. לדבריו, אותם שני מהלכים, שהממשלה נקטה ב-1985 כדי להוציא את ישראל מהעשור האבוד שלאחר מלחמת יום הכיפורים, הם שחילצו את המדינה מהמשבר במקביל לאינתיפאדה השנייה.
גרדוס הזכיר כיצד בתחילת שנות האלפיים, במהלך האינתיפאדה השנייה התשואות על אגרות החוב של מדינת ישראל זינקו תוך זמן קצר ל-12%: "זה זז מהר ברמה של חודשים. הממשלה איבדה בעצם את האמון בה מהשווקים ונזקקנו לערבויות מארה"ב. זה משהו שאנחנו מסתכלים עליו גם כיום כמשהו שצריך לחשוש ממנו. השווקים מסתכלים עלינו", אמר.
"החלק האופטימי הוא שב-2003 - היו שם חילופי ממשלה יחסית מהירים - תוך שלושה חודשים לאחר קום הממשלה גובשה תוכנית חומת מגן כלכלית. והפלא ופלא היא כללה את אותם שני רכיבים מתום העשור האבוד: ריסון תקציבי ורפורמות מבניות. זו דוגמה לממשלה שבאה, מבינה את המצב מאד מהר, ומגיבה עם תוכנית מהירה ונחושה. תשואות האג"ח הגיבו מיידית והחוב ירד דרמטית".
"חייבים לקדם את תקציב 2025"
כיום לפי גרדוס מדינת ישראל ניצבת בפני אותה ברירה. "אנחנו עומדים בפני צומת החלטה: לא לעשות כלום זה לא אופציה, זה לזנוח את הבעיה ולהתעלם ממנה. הדבר הזה יביא לעשור אבוד, אולי ליותר מעשור אבוד. אובדן תוצר משמעותי שיפגע באיכות החיים של כולנו.
"מצד שני, טיפול אחראי נחוש ומיידי במשבר - אנחנו יכולים לעשות את זה. מדינת ישראל הוכיחה את זה כשהיתה עם הגב לקיר ב-85, הוכיחה את זה בצעדים נחושים ומהירים ב-2003 וגם הפעם היא יכולה לעשות את זה. התרופה לבעיה הכלכלית היא אותה תרופה שלקחנו גם ב-85 וב-2003: ריסון תקציבי ורפורמות מבניות".
הממונה על התקציבים באוצר הביע ביקורת מרומזת על הסחבת שנוקט שר האוצר בצלאל סמוטריץ' בגיבוש התקציב לשנת 2025: "אנחנו צריכים להיות נחושים, אנחנו יודעים מה לעשות. צריך לבצע את זה, צריך לעשות את זה מהר. זה על גבול הלא סביר שאנחנו נמצאים ביולי ואנחנו עוד לא בדיוני תקציב עמוקים. יש אתגרים מאד מאד גדולים, אי אפשר לעשות את זה בחודש-חודשיים. אנחנו חייבים לקדם את התקציב בהקדם והוא חייב לכלול התאמה תקציבית ורפורמות מבניות".