האכזבה מהנשיא ביידן, ציפייה למדיניות כלכלית אוהדת לעסקים ורצון להיות ליד שולחן מקבלי ההחלטות - אלה רק חלק מהסיבות שהביאו לא מעט בעלי הון אמריקאים לתמוך בטראמפ לאחרונה. "רבים רואים בטראמפ איש עסקים קשוח שנותן תשובות", אמר יקי דיין, לשעבר קונסול ישראל בלוס אנג'לס. מיהם אותם אנשי עסקים, כמה כסף הם הולכים להזרים לו ואיך ניסיון ההתנקשות השפיע?
"תומכי ביידן, אלה שמכירים אותי, נוטים לחשוב שהשתגעתי", כתב השבוע ביל אקמן בשעה שהכריז על תמיכתו הרשמית בדונלד טראמפ לנשיאות ארה"ב. "הגעתי להחלטה הזאת לפני זמן מה, כפי שרבים מהעוקבים כבר הבינו מהפוסטים שלי ומהביקורת על הנשיא ביידן", כתב אקמן. "הסיבה שעדיין לא עשיתי זאת באופן רשמי היא שאני רוצה להסביר את חשיבתי בפירוט ולהתייחס לטיעונים שהעלו אחרים נגד טראמפ. אני רוצה להציג את הרעיון בקפידה ובאופן משכנע".
לדברי המיליארדר היהודי האקטיביסט והפרו־ישראלי, שאף השקיע לאחרונה בישראל ורכש 5% ממניות הבורסה בתל אביב, הוא קיבל את ההחלטה "בזהירות, ברציונליות ובהתבסס על כמה שיותר נתונים אמפיריים". "אני מאמין", כתב אקמן, "שהבחירות הקרובות יהיו בין המשמעותיות ביותר בימי חיי, ולכן נתתי לעצמי את הזמן הראוי כדי לנסח את האבחנות שלי, שאותן אני משתף באופן נרחב ועליהן אני לוקח אחריות".
אקמן הסביר בפוסט הארוך ב־X (טוויטר לשעבר) כי הגיע להחלטתו בין השאר לאחר שבילה לאחרונה כמה שעות עם הנשיא טראמפ. פוסט התמיכה שלו לא היה רק הצהרה פוליטית, אלא גם הבעת חוסר אמון משמעותית בזרם המרכזי של התקשורת בארה"ב. הוא הפציר בקוראי הפוסט שלו "לשמור על ראש פתוח" ולזכור כי הרבה מן הדעות שלהם על טראמפ "ככל הנראה הושפעו בצורה דרמטית, אם המידע שלכם על טראמפ הגיע מתקשורת המיינסטרים או מחברים ומשפחה שהסתמכו עליה כמקור מידע". עוד כתב כי לאחר העימות הטלוויזיוני בין טראמפ לביידן, רבים הבינו ש"אי אפשר להסתמך על תקשורת המיינסטרים כמקור לאמת בשאלה הפוליטית האולטימטיבית".
אקמן לא לבד. יותר ויותר אנשי עסקים הודיעו לאחרונה על תמיכה מוצהרת בטראמפ, רבים מהם תמכו בעבר במפלגה הדמוקרטית. חלקם עשו זאת עוד לפני העימות המגומגם שבו כשל נשיא ארה"ב ואף לפני ניסיון ההתנקשות בטראמפ שצפוי להגדיל את שיעורי התמיכה בו.
מנכ"ל בלקסטון סטיבן שוורצמן, למשל, היה בין הראשונים להודיע כי יתמוך בטראמפ. שוורצמן, שהוא גם יהודי, נחשב לאחד התורמים הפוליטיים הגדולים בוול סטריט, ומבחינתו זה היה ממש מהפך. בשנת 2022 הודיע שלא יתמוך עוד בנשיא לשעבר, ואמר שהגיע הזמן שהמפלגה הרפובליקנית תפנה לדור חדש של מנהיגים. מאז הוא לא תמך בשום מועמד אחר.
אל מנכ"ל בלקסטון צפויים להצטרף ככל הנראה בכירים נוספים במגזר הפיננסי האמריקאי. לפי בלומברג, המיליארדרים קן גריפין, מייסד קרן הגידור סיטאדל, ופול סינגר, מייסד קרן הגידור אליוט מנג'מנט, נפגשו עם טראמפ בשבועות האחרונים כדי לדון באפשרות של מתן תרומה לקמפיין שלו. עם זאת, הם עדיין לא התחייבו. גריפין וסינגר, ששווי הונם הוא 41 מיליארד דולר ו־4 מיליארד דולר, בהתאמה, הם בין התורמים הפוליטיים הגדולים ביותר בהיסטוריה של ארה"ב. מאז 2015 גריפין תרם 233 מיליון דולר לקמפיינים בבחירות לרשויות הפדרליות, וסינגר - 89 מיליון דולר.
לאוסף התומכים הזה התווסף השבוע האיש העשיר בעולם אילון מאסק. אחרי שהצהיר שלא יתרום לשום מועמד לנשיאות, בעלי טסלה ו-X הודיע שיתרום כ-45 מיליון דולר בחודש לקבוצה פוליטית הפועלת לבחירת טראמפ. ולפי דיווחים בתקשורת האמריקאית הוא וטראמפ ניהלו שיחות שנועדו לשכנע את מאסק להצטרף לממשל כיועץ אם טראמפ ייבחר.
התרומה הזאת של מאסק מגיעה אחרי שטראמפ עקף את הנשיא ביידן בגיוס כספים ממקורות בוול סטריט. נכון לסוף יוני תורמים מהמגזר הפיננסי העבירו יותר מ-56 מיליון דולר לקמפיין של טראמפ ולקבוצות חיצוניות, על פי נתונים שאסף מכון המחקר Center for Responsive Politics. תורמים ממגזר זה, המגיעים מבנקים, חברות השקעות וחברות ביטוח, נתנו כ-40 מיליון דולר לקמפיין של ביידן ולזרועות גיוס כספים הקשורות אליו.
גם מי שנמנעו מתמיכה פומבית
למה זה קורה? האמת היא שטראמפ אוהב להגיד לאנשי עסקים את מה שהם רוצים לשמוע. בפגישות שולחן עגול שהוא מקיים לאחרונה עם המנכ"לים הבכירים בארה"ב, הוא מבטיח להם הורדת מסים והקלות ברגולציה. אלא שזה לא ההסבר היחיד. הסחף לכיוונו של טראמפ נשען גם על אכזבה מביידן - ממדיניותו, ממצבו הקוגניטיבי או מקשר השתיקה שאיפשר להסתיר את מצבו האמיתי, וכולל על פי חלק מהטענות גם את התקשורת.
אבל יש עוד הסבר, שאף עלה לאחרונה בכתבה נרחבת בנושא שפורסמה בוול סטריט ג'ורנל: אנשי עסקים רבים מנתחים באופן קר את הסיטואציה הפוליטית בארה"ב, מבינים שהסיכויים נוטים לטובתו ורוצים "מקום ליד שולחן מקבלי ההחלטות".
התוצאה של כל זה היא שאפילו מנכ"לים כמו ג'יימי דיימון מג'יי.פי מורגן צ'ייס ובריאן מויניהן מבנק אוף אמריקה, שנמנעים מאז ומתמיד מתמיכה פומבית, הראו סימני תמיכה זהירים בטראמפ או יצאו נגד ביידן.
בתחילת השנה הפתיע דיימון את עמיתיו בפורום הכלכלי העולמי בדאבוס, שוויץ, כשאמר בהופעה טלוויזיונית שטראמפ "די צודק" בנושאים מסוימים, כמו סחר והגירה. מויניהן, שנהג באיפוק רב יותר מדיימון, מתח ביקורת על מדיניותו של ביידן ואמר שהיא רעה לעסקים, בהתבסס על שיחות עם לקוחות הבנק. הוא אמר לאנשים שהלקוחות, רבים מהם ממרכז ארה"ב, מתלוננים על המדיניות של ביידן, ובמיוחד על היתרים לפרויקטים ועסקאות בתחום האנרגיה.
גם ריי דליו, מייסד קרן ברידג'ווטר, שנחשבת כיום לקרן הגידור הגדולה בעולם, הבהיר בימים האחרונים שאינו נמנה עוד עם מחנהו של ביידן - הגם שלא הודיע על תמיכה רשמית בטראמפ והסביר כי היה מעדיף מועמד שלישי, לו הדבר היה אפשרי. דליו, בדומה לאקמן, שם במרכז דבריו את האכזבה מקשר השתיקה סביב מצבו של ביידן. "אני רוצה להבהיר שאני מכבד, מחבב ומזדהה עם הנשיא ביידן, ואני מבין שהדמוקרטים מוצאים את עצמם במצב קשה. בו זמנית הגיוני מבחינתי ומבחינת אחרים לומר שהנהגת המפלגה הדמוקרטית סובלת מאובדן אמון נורא בנוגע לכנותה ולשיקול דעתה. היא גם הסתירה את מצבו החלש והמידרדר במהירות של הנשיא ואז, כשמצב זה הפך לגלוי, אמרה לעם האמריקאי שלא צריך לדאוג לגבי זה, ושיהיה הכי טוב שביידן יתמודד וייבחר לנשיאות", כתב ברשת לינקדאין.
טוב יותר לעסקים
"הרבה מבכירי המשק גם כך בעלי נטייה כלפי המדיניות הכלכלית של טראמפ", אומר יקי דיין, לשעבר קונסול ישראל בלוס אנג'לס וראש המטה המדיני של שרי החוץ סילבן שלום וציפי לבני. "ולא רק הם. לפי הסקרים, הציבור רואה בטראמפ עדיף בנושא הכלכלי. רבים רואים בו איש עסקים קשוח שיודע לעשות עסקאות, הם מחפשים Bad Ass שנותן תשובות. אז זה לא שפתאום הקהילה העסקית אוהבת אותו, זה סנטימנט שכבר קיים. בשנת 2016, כשטראמפ הביס את הילרי קלינטון, השווקים הרי הגיבו בעליות חדות".
ואכן, נטיית המדיניות של טראמפ לטובת העסקים מושכת תומכים מהמגזר. במהלך כהונתו דיווח הממשל על יותר מ-1,500 פעולות דה-רגולטוריות, וב-2017 הועברה רפורמת מיסוי מקיפה שהפחיתה את שיעורי מס החברות (מ-35% ל-21%) ומס ההכנסה ליחידים. בממשל ביידן, לעומת זאת, התמקדו בביטול רבים מסעיפי הדה-רגולציה של טראמפ, לצד קביעת רגולציה חדשה בתחומים שונים. באשר למיסוי ביידן הציע להגדיל את שיעור מס החברות ל-28%, וכן להעלות מסים על יחידים המשתכרים יותר מ־400 אלף דולר בשנה ולהגדיל את מס ההכנסה העליון. עוד הציע להעלות את מס רווחי ההון לטווח ארוך לעשירים.
בתחומי הסחר נזכיר את הטלת המכסים של ממשל טראמפ על יבוא מסין, אירופה ומדינות אחרות כדי להגן על התעשיות האמריקאיות ולצמצם את הגירעונות המסחריים. בממשל ביידן אמנם שמרו על כמה מכסים על סין מתקופת טראמפ, אך תוך התמקדות בגישה מתואמת עם בעלות הברית כדי לטפל בשיטות הסחר של סין.
"לאלה אפשר להוסיף את ניסיון ההתנקשות בעצרת של טראמפ, עם התמונה האיקונית של האגרוף מונף באוויר וההתאוששות המטורפת שהעלו את התמיכה בו. מיד אחרי זה אילון מאסק פרסם בטוויטר ואמר כי זה 'האיש שלו'", מוסיף דיין.
חזר למרכז הבמה
וגם לנושא הישראלי-יהודי יש השפעה, חושב דיין. "יש אנשי עסקים יהודים שישראל חשובה להם, ובתפיסה שלהם טראמפ יהיה יותר טוב לישראל. אין הרבה אנשים כאלה אבל הם קיימים, כמו אקמן, שאלה בוודאי חלק מהשיקולים שלו, וכך גם מרים אדלסון ועוד. חיים סבן לצורך העניין אף פעם לא יפנה את הכסף שלו מהמפלגה הדמוקרטית, אבל יש אנשי עסקים יהודים שלא מחויבים מפלגתית והם עושים זאת".
לאחרונה אנשי עסקים רבים מושכים או מקפיאים את התרומות לקמפיין של ביידן.
"התופעה אכן קיימת ומתרחבת, וזאת מכמה סיבות: קודם כול, כי ביידן פחות אטרקטיבי. בסופו של דבר גם התורמים שואלים את עצמם - אנחנו שמים כל כך הרבה כסף כדי להביס את טראמפ, האם זה האיש שלנו? ואם לא נשים כסף, אולי נפעיל לחץ על ביידן לפרוש?. אז זה גם או בעיקר אמצעי לחץ של התורמים הדמוקרטים. ומעבר לזה, אנשי עסקים תופסים את ביידן כמישהו שהולך להטיל מסים גבוהים מאוד על העשירים. הוא בעצמו אומר את זה בקמפיין הבחירות שלו. עצירת התרומות מגיעה משילוב של השניים: המדיניות הכלכלית והתפיסה של ביידן עצמו, שהתחדדה אחרי הדיבייט".
אחרי אירועי ההסתערות על הקפיטול ב-6 בינואר 2021, לטראמפ לא נותרו תומכים כמעט. "הוא נתפס ממש כמוקצה בזמנו, זה היה השפל בשבילו. תהליך החזרה שלו למרכז הבמה היה הדרגתי ואיטי מאוד, כששיאו היה הנפת האגרוף הקמוץ לאחר ניסיון ההתנקשות בעצרת. טראמפ כבש את המפלגה הרפובליקנית, ממש כבש אותה, ראינו איך אף אחד לא הצליח לעמוד מולו בפריימריז. כיום זו יותר מפלגה טראמפיסטית מאשר רפובליקנית מבחינת תפיסת העולם. זו לא אידיאולוגיה רפובליקנית שמרנית פר-סה, אלא אידיאולוגיה שטראמפ עיצב".
"צריך גם לזכור", מוסיף דיין, "שבסוף אתה רוצה לשים את הכסף שלך על סוס מנצח. ואם אתה יודע שהסוס שלך מפסיד, אז אתה לא שם עליו את הכסף שלך".
ואם הסקרים היו שונים? או שאנשים קופצים על העגלה המנצחת ויהי מה?
"זה גם זה, אבל זו רק פונקציה אחת. הפונקציה השנייה היא שטראמפ נחשב כמי שביצועיו הכלכליים טובים יותר, בעיקר מבחינת מיסוי. ביידן אומר שיטיל יותר מסים על העשירים, ובורסת וול סטריט מקשיבה ולכן מעדיפה את טראמפ על פני ביידן".
הקהילה העסקית שתומכת בדמוקרטים תצליח לדחוק את ביידן החוצה באמצעות הקפאת התרומות?
"כרגע זה נראה שביידן נשאר עד הסוף ומשחק על כל הקופה. הוא צריך לשרוד עד 19 באוגוסט, שאז מתקיימת הוועידה הדמוקרטית. זה כמו שחקן שמפסיד בטניס. הוא לא אומר 'אני צריך לנצח את המשחק', הוא אומר 'אני צריך את הנקודה הבאה ואת הנקודה הבאה'. וביידן משחק כמו שחקן טניס שמפסיד, הוא מסתכל בכל פעם על הנקודה הבאה כדי להגיע ל-19 באוגוסט כשהוא עדיין על הרגליים. ואם הוא יגיע לשם, אני מניח שהוא באמת יחזיק מעמד כמועמד הדמוקרטי, ואז גם נראה חלק מהתורמים חוזרים ומתאחדים סביבו".