טיוטת חוק ההסדרים, הכוללת את הרפורמות המרכזיות שמתכננת הממשלה להעביר לצד תקציב המדינה לשנה הבאה, נחשפת וכוללת מספר צעדים משמעותיים בתחומי הפיננסים, הנדל״ן, החברות הממשלתיות ועוד. הטיוטה אינה כוללת גזירות מס שמתוכננות להיכנס לתקציב 2025, כמו הקפאת מדרגות מס הכנסה וקצבאות ביטוח לאומי, אשר יקודמו בנפרד.
מס מיוחד על הבנקים
בטיוטת ההסדרים מוצע כי תוקם ועדה שתבחן הטלת מס מיוחד על הבנקים בשנת 2026. זאת, בהמשך לתשלום המיוחד שהוטל עליהם בשנים 2024 ו-2025 בסך כ-2.5 מיליארד שקל. הנימוק המרכזי הוא הרווחיות החריגה של הבנקים. בדברי ההסבר נכתב כי הרקע לחוק היה עלייה חריגה ברווחיות הבנקים ב-2022-2023, בעקבות העלאות ריבית בנק ישראל. הבנקים העלו ריבית על אשראי אך פחות על פיקדונות, מה שהגדיל רווחיהם. ב-2022, הרווח הנקי המצרפי היה כ-24 מיליארד שקל, עלייה של 30% מ-2021. התשואה להון עלתה מ-8% בעשור הקודם ל-15.6% ב-2023. העלייה ברווחים נבעה בעיקר מהחלטות בנק ישראל, לא מיוזמות עסקיות. הוחלט כי מוצדק להטיל תשלום מיוחד על הבנקים בשל נסיבות אלו. צוות יבחן המשך התשלום לשנת 2026 ברבעון השלישי של 2025.
הפרטת נמל אשדוד
מעל הראש של משרד התחבורה ונמל אשדוד: במשרד האוצר חושפים בטיוטה לחוק ההסדרים המתגבש לתקציב 2025 את כוונתם להוביל הפרטה של נמל אשדוד, הנמל האחרון שהפעלתו מבוצעת על ידי חברה ממשלתית.
לפי ההצעה, תוקם ועדה בינמשרדית לקידום הליך מכירת מניות נמל אשדוד כשבראש הוועדה יעמוד מנהל רשות החברות ויהיו חברים בה שני נציגי משרד התחבורה ושני נציגי משרד האוצר. הוועדה תגיש לשר לשיתוף פעולה אזורי, דודי אמסלם, אשר ממונה גם על רשות החברות, המלצה להליך הפרטה בתוך 60 יום. ההצעה מחייבת את השר להביא בפני ועדת שרים לענייני הפרטה מתווה הצעה להפרטת הנמל בתוך 90 יום. "חברת נמל אשדוד מהווה כיום את חברת הנמל הממשלתית היחידה", נכתב בדברי ההסבר להצעת המחליטים, "הרפורמה בנמלים המקודמת בשני העשורים האחרונים, הביאה לפתיחת שוק הנמלים לתחרות על ידי הקמה של שני נמלים חדשים ומכרוזם לגורמים פרטיים וכן על ידי הפרטה של נמלים ממשלתיים.
פתיחה לתחרות הביאה לשיפור ברמת השירות והורדת המחיר של שירותי ניטול המטענים". כן הוסבר כי "לאחר הפרטת נמל אילת ונמל חיפה מוצע כעת לפעול לקידום הפרטת נמל אשדוד וזאת על מנת להביא להתייעלות בחברת הנמל, ולאפשר לחברת נמל אשדוד להוות שחקן מרכזי בתחום הנמלים". בכל אופן במשרד התחבורה ובהנהלת נמל אשדוד לא הכירו את פרטי ההצעה.
שרים לא ישפיעו על חלוקת דיבידנדים של חברות ממשלתיות
בהצעה מבקשים באוצר להוציא מידי השרים את האפשרות להשפיע על חלוקת דיבידנדים בחברות ממשלתיות. מוצע לתקן את חוק החברות הממשלתיות כך שהחלטה על חלוקת דיבידנד תתקבל בדירקטוריון החברה בלבד, ותהיה טעונה אישור רשות החברות הממשלתיות. זאת במטרה לייעל את תהליך חלוקת הדיבידנדים לקופת המדינה. מי שצפוי להתנגד לכך הוא השר האחראי כיום, דוד אמסלם.
התאמה של לוח החופשות בבתי הספר
סעיף נוסף נוגע למערכת החינוך. באוצר שואפים לגבש מתווה למעבר מערכת החינוך הממלכתית לשבוע לימודים בן חמישה ימים ללא חריגים. במקביל, ייבחן שינוי בלוח החופשות להתאמה טובה יותר בין חופשות תלמידים להורים, וכן התאמות בתכנית הלימודים להפחתת היקף השעות. בדברי ההסבר נכתב כי, המהלך נועד לשפר את ההתאמה בין שבוע העבודה במשק לימי הפעילות של מערכת החינוך ולסייע בהתמודדות עם המחסור בעובדי הוראה. הרקע להצעה כולל את ייחודיות מערכת החינוך בישראל בהיבט של שבוע לימודים בן שישה ימים ותכנית לימודים רחבה, והרצון לצמצם נזקים למשק, להפחית יוקר מחיה, לחסוך בעלויות תקורה ולהתמודד עם המחסור במורים.
סגירת משרדי ממשלה מיותרים
במשרד האוצר מציעים לסגור 5 מתוך 31 משרדי הממשלה. לפי הנוסח, מנכ"ל משרד ראש הממשלה, יוסי שלי, יגבש את רשימת המשרדים שייסגרו. הכוונה היא שכל אחד ממפלגות הקואליציה תצטרך לבחור משרד אחד שעליו תוותר.
הנימוקים הרשמיים לסגירת המשרדים הם "התייעלות והתכנסות פיסקלית", וכן להפחית את הבירוקרטיה הפנים-ממשלתית, לאפשר ראייה רחבה יותר בקבלת החלטות, למנוע כפילויות בתכנון וביישום מדיניות ממשלתית ולהתאים את מבנה הממשלה לצרכים העכשוויים". זאת, על רק העובדה שבישראל מספר יותר מכפול של משרדי ממשלה לעומת ממוצע של 15 במדינות בעלות מאפיינים דומים.
סגירת המשרדים לא באמת צפויה לחסוך כסף רב לתקציב המדינה. אבל ההסברים המרכזיים שלא מובאים בתוך טיוטת ההסדרים ליוזמה הם: השאיפה לסכם מול ההסתדרות על הקפאת העלאות השכר במגזר הציבורי - מהלך שיו"ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד, אמר שאין מה לדבר עליו בטרם תקצץ הממשלה בכספים הקואליציוניים ובמשרדים המיותרים.
פיקוח מקרוב על תשלומי המילואים
באוצר מבקרים בחריפות את מערכת הביטחון על ״הבזבזנות״ בנוגע לתשלומי ימי מילואים והגמלאות, וכחלק מחוק ההסדרים מבקשים לפקח על כך מקרוב. בטיוטה מוצע להקים מנהלת לביצוע ובקרה של תשלומי השכר והגמלאות בצה"ל, בראשות חשב צה"ל בדרגת תת-אלוף שימונה על ידי החשב הכללי במשרד האוצר ויהיה כפוף לו. סמכויותיו יכללו אחריות על ניהול, ביצוע ובקרת תשלומי הפרט בצה"ל, לרבות העברת יחידת מופ"ת לאחריותו. החשב יקבע את המבנה הארגוני של חשבות צה"ל, יהיה מעורב במינויים ביחידת מופ"ת, ויאשר החלטות הנוגעות למערכות השכר.
כיום, אין למשרד האוצר פיקוח אפקטיבי על הוצאות מערכת הביטחון. כבר סוכם בעבר בין צה"ל לאוצר על שיפור השקיפות בהוצאות באמצעות יישום צעדים דומים לאלה שמוצעים עכשיו, אך הם מעולם לא יצאו אל הפועל.
קידום ״מגה הסכמי גג״
הטיוטה כוללת שורת סעיפים גם בתחום הנדל״ן. עיקרי ההצעה כוללים: קידום "מגה הסכמי גג" עם רשויות מקומיות לשיווק מואץ של יחידות דיור וגיבוש מנגנונים לתמרוץ הנפקת היתרי בנייה ולתקצוב פיתוח עירוני. במסגרת הסכמי הגג, באוצר שואפים לקדם בניית 15 אלף דירות בכל רשות בתמורה לתמרוץ של מיזמי תשתיות ותחבורה מצד המדינה.
