זה לא סוד שאנחנו עובדים הרבה שעות בשבוע בהשוואה למדינות אחרות בעולם. מוסר העבודה הישראלי הוא די גבוה, והוא בא ביחד עם בוסים תובעניים, סופי שבוע קצרים ולא מעט פקקים. כל אלה, ושלל גורמים אחרים, ממקמים אותנו במקום לא אידיאלי בכלל בין מדינות העולם בדירוג שעות העבודה השנתי.

חברת המידע הגלובלית  Visual Capitalist, המתמחה באיסוף נתונים והצגתם, עורכת המון אינפורמציה בצורה נוחה וברורה להבנה, לרוב באמצעות גרפיקות להמחשה. בין היתר, דירגו שם לאחרונה את שעות העבודה במדינות ה-OECD, במטרה לבדוק איפה עובדים הכי קשה, וכמובן – באילו מדינות לעובדים יש כמה שיותר איזון בין פנאי לעבודה. בחברה דירגו את המדינות על פי ממוצע של שעות עבודה שנתיות, כלומר – כמה שעות עובדים התושבים באותה מדינה בשנה בממוצע. הנתונים כוללים עובדים במשרה מלאה וחלקית, והם נמדדו רק עבור 34 מתוך 38 המדינות החברות ב-OECD. בשקלול הנתונים נכנסו גם זכויות סוציאליות, כלומר, ימי חופשה וימי הבראה, חופשות לידה ועוד כל מיני הטבות שעובדים מקבלים במדינות שונות, שמשפיעות על ההיקף השנתי של שעות העבודה שלהם.

החדשות הטובות הן שאצלנו לא עובדים הכי הרבה. בראש הרשימה של שעות העבודה השנתיות נמצאת מקסיקו, שם תושביה עובדים בממוצע 2207 שעות, שאפשר לתרגם גם ל-276 ימי עבודה של שמונה שעות. מקסיקו דורגה ראשונה גם בשנה שעברה, אז עמד ממוצע השעות השנתי על 2128. המדינות השנייה והשלישית ברשימת השעות הגבוהות ביותר נמצאות גם הן במרכז ודרום אמריקה: בקוסטה ריקה עובדים בממוצע 2171 שעות בשנה, ואילו בצ'ילה 1950 שעות.

רביעית ברשימה היא המדינה האירופאית שבה עובדים הכי הרבה שעות בשנה ושכנתנו מצפון, הלוא היא יוון. מיד אחריה, במקום החמישי, נמצאת ישראל, עם 1880 שעות עבודה שנתיות בממוצע, שמתרגמות ל-235 ימי עבודה של שמונה שעות בשנה. מדינות נוספות בעשירייה הן דרום קוריאה, קנדה, פולין, ארה"ב וצ'כיה.

המדינה שנמצאת בתחתית הרשימה, ובעצם מאפשרת לעובדיה את הכי מעט שעות עבודה, היא גרמניה. גם בשנה שעברה גרמניה הייתה אחרונה בדירוג. השנה מספר שעות העבודה השנתיות  במדינה עומד על 1343 שעות בלבד, שמתורגמות ל-168 ימי עבודה של שמונה שעות ביום. במילים אחרות: הגרמנים עובדים בממוצע רק חצי מהשנה. ביחד עם גרמניה, בקצה התחתון של הדירוג, נמצאות מספר רב של מדינות אירופאיות השייכות לאיחוד האירופי, במיוחד אלו עם כלכלות מתקדמות, שבהן עובדים הרבה פחות שעות. אחת הסיבות לכך היא שעל פי חוקי האיחוד, עובדים זכאים לפחות לארבעה שבועות של חופשה בתשלום מדי שנה. ארצות הברית, שממוצע שעות העבודה שלה עומד על 1,799 בשנה, היא הכלכלה המתקדמת בעולם והיחידה שאינה מבטיחה לעובדיה חופשה בתשלום, ולכן ממוקמת במקום התשיעי בלבד.

הדירוג הזה חושף הבדלים דרמטיים בין שעות העבודה במדינות שונות, ומוכיח כיצד תרבות העבודה וחוקי העבודה משפיעים דרמטית על חיי היומיום בכל מדינה. הסיבות להבדלים האלה מגוונות למדי. אחת מהן היא המבנה הכלכלי  של המדינה, כלומר, מדינות שתעשיות עתירות עבודה כמו חקלאות או הייטק משחקות תפקיד גדול בכלכלות שלהן, שעות העבודה יתפחו בהתאם. למדיניות חברתית יש תפקיד מהותי בשעות העבודה, כאמור: במדינות בהם יש רשתות פחות מקיפות של בטחון סוציאלי, העובדים נאלצים לעבוד יותר כדי לפצות על היעדר תמיכה ממשלתית. גם נושא השכר הוא חיוני לדיון: שכר ממוצע נמוך יותר מביא לכך שתושבים נדרשים לעבוד שעות ארוכות יותר כדי לשפר את רמת החיים שלהם.