הורדת דירוג האשראי של מדינת ישראל בידי חברת הדירוג פיץ' והתחזית השלילית שנלווית לה מיישרות קו עם צעדי שתי החברות המובילות האחרות בתחום מודי'ס ו-S&P. מבחינה זו לא מדובר בהפתעה, אך עדיין תגובתו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' למהלך לפיה "הורדת הדירוג בעקבות המלחמה והסיכונים הגיאופוליטיים שהיא מייצרת היא טבעית" הצליחה להרגיז חלק מהגורמים במשק.
עוד בנושא ב-N12:
• בגלל המלחמה: פיץ' הורידה את דירוג האשראי לישראל
• מה זה בכלל דירוג אשראי ומה ההשלכות של הורדה?
• החלק המטריד בהודעה של S&P הוא לא הורדת הדירוג
"ברור שיש מלחמה והוצאות נכבדות שמתורגמות לגירעון שכרוכות בה ובצורך להתמודד עם המפונים בצפון ובדרום - אבל הניסיון להלביש את זה רק על איזשהו גורם חיצוני ומלחמה זו ראייה עצובה ומעוותת של המציאות", מתקומם בשיחה עם N12 פרופ' איתי אטר, ראש פורום הכלכלנים למען הדמוקרטיה. "הממשלה שלנו יכולה הייתה ועדיין צריכה להתמודד בכל כך הרבה חזיתות כדי להקטין את הנזק הכלכלי והיא לא עושה את זה".
לפי הודעת חברת פיץ', "הימשכות המלחמה עומדת בבסיס ההחלטה להורדת הדירוג" שהונמך מרמה של +A לרמה A. לפי לשון ההודעה, ההורדה "משקפת את ההשפעה של המשך המלחמה בעזה, סיכונים גיאו-פוליטיים מוגברים ופעולות צבאיות במספר חזיתות". עוד צוין כי הביצועים התקציביים נפגעו והחברה צופה שהגירעון התקציבי של ישראל לשנת 2024 יסתיים ב-7.8% תוצר ושיחס החוב-תוצר, שמסמן את היכולת לשלם את חובותיה, יישאר מעל ל-70% בטווח הבינוני.
בפיץ' מעריכים לראשונה כי המלחמה תימשך לתוך שנת 2025, וכי בעקבות זאת יחס החוב-תוצר יטפס ל-72% - גבוה אף יותר מהרמה שנרשמה בזמן מגפת הקורונה בשנת 2020. לשם השוואה ב-2022 עמד יחס החוב-תוצר על 60.5%.
מה ההשלכות המיידיות של ההורדה?
"אין כאן דרמה או הפתעה לשווקים", אומר יונתן כץ, הכלכלן הראשי של לידר שוקי הון, "זו דוגמה נוספת לכך שחברות הדירוג מגיבות באיחור למה שהשוק כבר מתמחר". כץ מציין שבשבועות האחרונים השווקים מתמחרים עלייה ברמת הסיכון של ישראל על רקע החשש להסלמה מול איראן וחיזבאללה: "בפיץ' לא מקדימים את השוק באמירה פסימית אלא משקפים יותר את המציאות שלנו".
כתוצאה מכך, כץ מעריך שלא נראה בשווקים תגובה דרמטית להורדת הדירוג, שתתורגם לצניחה בבורסה, זינוק בתשואות האג"ח של ישראל או קריסה של השקל מול המטבעות הזרים. "אולי תהיה תגובה שלילית בשוק אבל זה בגלל סיבות אחרות ולא בגלל הדוח הזה", הוא אומר, ומרמז לחששות מהסלמה ביטחונית נוספת.
"יש כאלה שנעלבים מה פתאום הורידו לנו את הדירוג, אבל צריך לזכור למה יש חברות דירוג: הם מסתכלים על ישראל עבור מי שמשקיעים בחוב הישראלי (כלומר רוכשים אגרות חוב שמנפיקה מדינת ישראל - ל"ב) ומעריכים מה מידת הוודאות שישראל תחזיר את החוב בטווח הארוך", מסביר כץ.
להערכת כץ, הורדת הדירוג הנוכחית של פיץ' לא צפויה בהכרח להעלות עוד יותר את הריביות שמשלמת מדינת ישראל עבור ההלוואות שהיא נוטלת בשווקים דרך הנפקת אגרות חוב (אג"ח) - וזאת משום שכבר היום בשווקים מתמחרים את האשראי של ישראל ברמות נמוכות יותר מחברות הדירוג. "הדירוג של מדינת ישראל שמשתקף בשוק הוא BBB ואפילו נמוך יותר", הוא מציין.
האם יש השפעה למהפכה המשפטית?
ההודעה של פיץ' מתרחקת מהזעזועים הפוליטיים שחוותה ישראל בשנתיים האחרונות אך בכל זאת מציינת כי "מדדי הממשל של הבנק העולמי צפויים להידרדר" ולהכביד על פרופיל האשראי של ישראל. להערכת אטר, "זה מינוח קצת מכובס לפגיעה במוסדות הדמוקרטיים", שתחתיה הוא מונה את אי-מינוי נשיא לבית המשפט העליון ופגיעה בעצמאות מערכת התקשורת.
כץ לעומתו אומר כי ההתיחסות למדדי הממשל מובאת בדירוג כנתוני רקע: "אין פה אזכור לרפורמה/מהפכה משפטית וכל מה שהיה ספציפית ב-2023. הם מאוד ענייניים בהשוואה הבין-לאומית". לדבריו, ההידרדרות היא בעיקר בהיבטים החיצוניים של יחסי החוץ של מדינת ישראל.
איך ישראל יכולה לשפר את מצבה?
בעוד שהורדת הדירוג וגובהו החדש מסתכלים אחורה, התחזית השלילית של פיץ', שמצטרפת אף היא לתחזיות השליליות של מודי'ס ו-S&P, צופה פני עתיד. פיץ' מעריכה כי "הקונפליקט בעזה עשוי להימשך עמוק לתוך 2025 וקיימים סיכונים להתרחבותו לחזיתות נוספות". אלו עלולים להביא לא רק לאבדות בנפש אלא גם לעלייה בהוצאות הביטחון, הרס תשתיות ופגיעה מתמשכת יותר בפעילות הכלכלית וההשקעות שיובילו להידרדרות נוספת באשראי של מדינת ישראל.
בהמשך לכך מציינים כלכלני פיץ' כי קיימים "אתגרים לרפורמות תקציביות" שנועדו לשפר את מצבה הכלכלי של המדינה. לאחר שאושרה העלאה של 1% במע"מ ב-2025 "נידונים כעת צעדים אחרים כדי לקצץ בהוצאות ולהגדיל את ההכנסות", הם כותבים. אלא שמיד לאחר מכן הם מעירים כי "קיטוב פוליטי, צרכים קואליציוניים וצרכים צבאיים עלולים לעכב את תוכנית ההתכנסות ולהוות סיכון לתחזית החברה".
הערה אחרונה זו נראית כמכוונת בדיוק לקיפאון שבו נוקטת ממשלת ישראל בכל הקשור לקידום תקציב לשנת 2025. "בשנה רגילה משרד האוצר עובד קשה כדי להיערך לתקציב לשנה העוקבת ובתקופה הזו באוגוסט יש דיונים ותהליך עבודה מסודר", מציין אטר.
החשב הכללי במשרד האוצר יהלי רוטנברג התייחס ישירות לסוגיה בתגובתו להורדת הדירוג: "עלינו לייצר כמה שיותר ודאות עבור המשק הישראלי, המשקיעים וחברות הדירוג. לשם כך, יש לפעול בהקדם לגיבוש תקציב מדינה אחראי לשנת 2025 שבבסיסו תהליך של בנייה מחדש של הרזרבות הפיסקליות באמצעות ירידה הדרגתית ביחס החוב לתוצר".
"בשנה כמו זו צריך עוד יותר להחליט על צעדים לא סימפטיים בשל הגירעון: להעלות מיסים, להנחית קיצוצים. ואת זה אני מעריך שפיץ' מבינים שלא קורה, וזה מתקשר לדגלים שהדרג המקצועי במשרד האוצר הרים בשבועות האחרונים", מפרט אטר. "פיץ' מבינים שאי אפשר להמשיך עם המדיניות לפיה ממשיכים להוציא סכומי עתק ולא מקצצים במקומות אחרים כמו משרדי הממשלה המיותרים והכספים הקואליציוניים".
איך הגיבה הממשלה להורדת הדירוג?
בתגובתו להורדת הדירוג ציין שר האוצר סמוטריץ' "נעביר תקציב אחראי שימשיך לתמוך את כלל צורכי המלחמה בחזית ובעורף עד הניצחון, תוך שמירת מסגרות פיסקליות וקידום מנועי צמיחה. מהר מאוד גם דירוג האשראי ישוב לעלות". מלשכת ראש הממשלה נמסר: "הורדת הדירוג הינה תולדה של התמודדות ישראל עם מלחמה רב-זירתית שנכפתה עליה. הדירוג יעלה שוב כשננצח - ואנו אכן ננצח".
"יש פה קטסטרופה כלכלית, אנחנו בדרך לקטסטרופה כלכלית ושר האוצר לא מטפל בבעיה אלא עוסק בדברים אחרים", ממשיך אטר. "גם ראש הממשלה אמור לטפל בדברים האלו. הניסיון לטאטא את הדברים ולחשוב שהם יסתדרו מעצמם מוכיח פעם אחר פעם שאנחנו רק עוד ועוד מידרדרים".
כץ מנגד מפחית בעוצמת האיתות ששולחת פיץ' בדבר ההשפעה של חילוקי הדעות הפוליטיים והדרישות הקואליציוניות על העמקת הגירעון. לדבריו חברת הדירוג לא ציינה אותם ואת הדרישות הביטחוניות כחלק מתרחיש הבסיס שבהתאם אליו היא חוזה גירעון תקציבי בשיעור של 4.6% מהתוצר ב-2025.
עם זאת, הוא מדגיש כי "גם חברות הדירוג וגם השווקים יגיבו יותר לעיצוב או לחוסר העיצוב של תקציב 2025: איך הוא ייראה, מה תהיה מסגרת התקציב, מה הקיצוצים שיחליטו עליהם ומה יהיה גובה הגירעון והוצאות הממשלה בשנה הבאה. בינתיים הממשלה עדיין לא התכנסה לדון במסגרת התקציב וזה לא מקרין באופן חיובי על השווקים".