שמונה מנכ"לים בחברות ישראליות שנסחרות בוול סטריט קיבלו בשנת 2023 תגמולים בעלות של יותר מ־10 מיליון דולר כל אחד - כך עולה מנתוני החברות שדווחו בשבועות האחרונים. שלוש מהחברות ששילמו את סכומי העתק הללו נסחרות במקביל גם בבורסה בתל אביב, אך בסך־הכול עולה מהנתונים כי בוול סטריט התנאים להם זוכים הבכירים מפנקים הרבה יותר מאשר בבורסה המקומית.
בסה"כ עמדה עלות העסקתם המצרפית של אותם שמונה מנהלים בחברות ישראליות על קרוב ל־170 מיליון דולר ב־2023 (כ־630 מיליון שקל בשער החליפין הנוכחי). מדובר בסכום נמוך מזה שהרוויחו יחד בשנת 2022.
כמו בתל אביב, גם בקרב מנכ"לי החברות הישראליות הנסחרות בוול סטריט התגמול ההוני הוא לרוב חלק הארי של עלות השכר ומהווה בין 100%-70% מכלל התגמולים שקיבלו. עם זאת, דווקא בעל התגמולים הגבוהים ביותר בשנה החולפת - רוברט אנטוקול מפלייטיקה (עם כ־50 מיליון דולר) - לא קיבל תגמול הוני כלל ועלות העסקתו ב־2023 מורכבת משכר, בונוס ותגמול שאינו מנייתי. גלובס בדק: מי הם המנכ"לים שנכנסו למועדון היוקרתי של לפחות 10 מיליון דולר.
רוברט אנטוקול: פלייטיקה
49 מיליון דולר עלות תגמול (57.3 מיליון דולר ב־2022)
רוברט אנטוקול, מייסד ומנכ"ל פלייטיקה, מככב בצמרת מקבלי התגמולים כבר מספר שנים. ב־2023 עלות התגמולים שלו ירדה ביחס לשנים הקודמות: ב־2020, רגע לפני הנפקת חברת הגיימינג, הוא קיבל תגמולים בעלות של למעלה מ־336 מיליון דולר, ובשנים 2021־2022 עלות העסקתו עמדה על 63.1 מיליון דולר ו־57.3 מיליון דולר בהתאמה. לפי הדיווח של פלייטיקה, עלות התגמולים של אנטוקול ב־2023 הייתה פי 496 מהתגמול החציוני לעובדים בחברה.
את שנת 2023 פלייטיקה הגדירה, כמו חברות רבות, בתור "שנת היעילות" ופיטרה מאות עובדים. בתחילת 2024 היא הכריזה על גל פיטורים נוסף, גם הוא של כמה מאות נוספים. למעשה, בשנים האחרונות, מאז הבועה של 2021, פלייטיקה הציגה שחיקה עקבית ברווחיות ובמספר המשתמשים וסטגנציה מסוימת בשורת ההכנסות. בהתאם, מתחילת השנה המניה צנחה בכ־16% - ירידה שמיוחסת ברובה לפרסום הדוחות הכספיים. פלייטיקה נסחרת בשווי 2.7 מיליארד דולר, לעומת 11 מיליארד דולר בהנפקה ב־2021.
ריצ'רד פרנסיס: טבע
25.7 מיליון דולר עלות תגמול (לא היה בתפקיד ב־2022)
ריצ'רד פרנסיס הצטרף לטבע בתחילת 2023 במטרה להחזיר אותה לצמיחה. המנכ"ל הקודם, קאר שולץ, הוביל מהלך התייעלות נרחב אחרי משבר עמוק שפקד את החברה שכלל ירידה במכירות, פיטורי ענק ומשבר תדמיתי בעקבות מעורבות בפרשת האופיואידים. עד כה נראה שהחברה בעיצומו של קאמבק, עם חזרה לצמיחה בהכנסות אחרי מספר שנים של התכווצות והשקת תוכנית אסטרטגית שמציגה מהיכן תגיע הצמיחה העתידית. מתחילת השנה מניית טבע זינקה בכ־36%.
רוב עלות התגמולים של פרנסיס בשנה החולפת היו תמריצים שניתנו לו על רקע צירופו לחברה, בין היתר תגמול הוני שכלל גם פיצוי על סכומים שהיה אמור לקבל ממעסיקו הקודם. חלק מהתגמול ההוני יבשיל לאורך השנים הבאות בתנאי שפרנסיס יישאר בתפקיד.
ברק עילם: נייס
24.5 מיליון דולר עלות תגמול (24.6 מיליון דולר ב־2022)
ברק עילם הוא מנכ"ל חברת הטכנולוגיה נייס זה כעשור. ב־2023 עלות התגמולים שלו הייתה דומה לזו של 2022, ובסך הכול בתקופה בה הוא מנהל את נייס הוא קיבל עד כה תגמולים בעלות מצטברת של 125 מיליון דולר, רובם תגמולים הוניים. ב־2023 מניית נייס אמנם עלתה, אך הציגה ביצועי חסר ביחס למדדים. מתחילת השנה נראה שנייס מצמצמת מעט את הפער הזה עם תשואה של כ־17%, לעומת כ־8% במדד הנאסד"ק ומדד S&P 500. פרספקטיבה נרחבת יותר, מאז כניסת עילם לתפקיד המנכ"ל, המניה עלתה ביותר מ־400%.
גיל שויד: צ'ק פוינט
17.9 מיליון דולר עלות תגמול (22.6 מיליון דולר ב־2022)
מייסד ומנכ"ל חברת אבטחת הסייבר צ'ק פוינט, גיל שויד, הפתיע את השוק בתחילת השנה כשהודיע שבכוונתו לפרוש מתפקיד המנכ"ל אחרי יותר מ־30 שנה ולכהן כיו"ר פעיל בחברה. בינתיים, החברה עוד לא הודיעה על מחליף, אך שויד אמר עם עזיבתו כי הוא מקווה שיימצא מנהל ישראל שישב בנעליו: "כחברה שהמטה שלה בישראל, נרצה שהמנכ"ל יהיה בישראל, ואני מקווה שישראלי". גם מועמדים מתוך החברה יישקלו, ושויד מעריך כי התהליך ייקח בין חצי שנה לשנתיים. כמו בכל השנים הקודמות, גם ב־2023 עלות התגמולים של שויד הורכבה רובה ככולה מהקצאה הונית, משום שהוא ויתר על שכר בסיס, למעט שכר מינימום שהחברה מחויבת לשלם לו על פי חוק. עלות התגמולים שלו ירדה ב־2023 לעומת 2022. בעשור האחרון עלות התגמולים של שויד הסתכמה ב־314.7 מיליון דולר.
שויד גם הוביל את החברה למדיניות של רכישות חוזרות (בייבאק) במקום דיבידנדים מתוך התפיסה שקנייה מחדש של המניות תשביח את המניה ולכן שקולה לחלוקת דיבידנד למשקיעים. מדי רבעון צ'ק פוינט רוכשת מניות בהיקף של 325 מיליון דולר.
בשבוע שעבר פרסמה צ'ק פוינט את הדוחות הכספיים שלה שאיכזבו את המשקיעים והובילו לירידה של כ־6.5% בארבעת ימי המסחר שעברו מאז. למרות שעקפה את תחזיות האנליסטים הן בשורת הרווח והן בהכנסות, צ'ק פוינט פרסמה צפי מאכזב לרבעון השני של השנה.
אמנון שעשוע: מובילאיי
15.1 מיליון דולר עלות תגמול (45.1 מיליון דולר ב־2022)
עלות התגמולים של פרופ' אמנון שעשוע, מייסד ומנכ"ל מובילאיי, התכווצה משמעותית ב־2023, וזאת משום שב־2022 הוא קיבל הקצאה הונית גדולה על רקע הנפקת החברה בנאסד"ק. רוב התגמול של שעשוע (14.1 מיליון דולר מתוך 15.1 מיליון דולר) מבוסס מניות. כזכור, מובילאיי חזרה להיסחר בארה"ב בסוף 2022 מספר שנים לאחר שנרכשה על־ידי אינטל. נראה שהשנה האחרונה הייתה קשה במיוחד עבור חברת טכנולוגיות הבטיחות לרכב.
לאחר שפרסמה בתחילת השנה אזהרת רווח ושלחה את המניה ליום הגרוע בתולדותיה עם צניחה של 25% ביום אחד - החברה פרסמה בשבוע שעבר דוח כספי. התוצאות בישרו על הפסד תפעולי (Non-GAAP) של 65 מיליון דולר (נמוך מהציפיות) וירידה של 48% בהכנסות.
עם זאת, רוב האנליסטים מחזיקים בדעה חיובית על מובילאיי. לפי נתוני הוול סטריט ג'ורנל, מתוך 29 אנליסטים שסקרו את המניה לאחרונה, 25 ממליצים על קנייה. מחיר היעד הממוצע למניית מובילאיי עומד על פי האנליסטים על 37.5 דולר, לעומת מחיר של כ־28 דולר כעת בשוק, אפסייד של כ־34%. מובילאיי נסחרת כיום בשווי של 22.6 מיליארד דולר עדיין גבוה ב־33% ממחיר ההנפקה ב־2022.
יעקב (יקי) פייטלסון: ורוניס
14.1 מיליון דולר עלות תגמול (9.6 מיליון דולר ב־2022)
יקי פייטלסון מנהל את חברת אבטחת הסייבר ורוניס מאז שהקים אותה ב־2004 ומשמש בה כיום כיו"ר ומנכ"ל. מניית החברה, שנסחרת בנאסד"ק לפי שווי שוק של 5 מיליארד דולר, נמצאת במגמה חיובית בחודשים האחרונים, אך עוד לא חזרה לרמות השיא שלה מ־2021. שכר הבסיס של פייטלסון ב־2023 היה זהה לשכרו בשנתיים הקודמות, אולם השווי ההוגן של התגמול ההוני שקיבל היה גבוה יותר.
מיכה קאופמן: פייבר
10.8 מיליון דולר עלות תגמול (9.9 מיליון דולר ב־2022)
מיכה קאופמן עומד בראש פייבר מאז הקמתה. החברה פיתחה זירת מסחר שמחברת בין פרילנסרים למעסיקים, הונפקה בוול סטריט ב־2019 ומאז מייצגת את רכבת ההרים של חברות ההייטק.
פייבר הונפקה לפי שווי של 650 מיליון דולר. בשיא בועת ההייטק היא זינקה לשווי של יותר מ־10 מיליארד דולר - ואחר כך נחתה לשווי של 817 מיליון דולר. עדיין גבוה ממחיר ההנפקה, אבל פרומיל משווייה בשיא. גם 2024 לא מאירה פנים לפייבר. מתחילת השנה המניה צנחה בכמעט 20% על רקע התלות של פייבר בעסקים קטנים, מגזר שמתקשה לעמוד במחנק הריבית הגבוהה בעולם, לחצי האינפלציה והחשש שאימוץ פיתוחים חדשים בתחום הבינה המלאכותית יפגע בעסקיה. המגמה השלילית במניה בתקופה האחרונה הובילה את החברה להודיע על רכישה עצמית של מניותיה תמורת עד 100 מיליון דולר, בצעד שנועד להראות למשקיעים הבעת אמון במניה.
ראסל אלוואנגר טאואר
10.1 מיליון דולר עלות תגמול (9.4 מיליון דולר ב־2022)
ראסל אלוונגר הוא מנכ"ל טאואר כבר 19 שנים. בשנה שעברה היה אמור אלוואנגר ליהנות מאקזיט נאה כשטאואר הייתה אמורה להירכש על ידי אינטל, אך העסקה בוטלה לאחר שלא התקבל אישור הרגולטור הסיני. זו הייתה גם הסיבה המרכזית לירידת המניה בשנה שעברה - 29%. אבל מאז יצרנית השבבים ממגדל העמק מנסה לשכנע את המשקיעים שהיא במסלול התאוששות עם פתיחת מפעל מתוכננת באיטליה ושיתוף פעולה חדש עם אינטל במסגרתה ענקית השבבים תאפשר לטאואר להכפיל את יכולות ייצור השבבים שלה בעלות יחסית נמוכה. מתחילת השנה עלתה החברה בכ־9% שהחזירו אותה למחיקה טרם הדיווח על העסקה עם אינטל.
באשר לאלוואנגר בן ה־69, הוא הצהיר כי אין לא כל כוונה לעזוב: "אני לא אפרוש עד שאהיה תשוש וחלש כל־כך שהדירקטוריון ייפטר ממני". בראיון לגלובס לאחרונה הוא הוסיף כי "אם הייתי פורש, הייתי מאבד חלוק חשוב בחיי, שאני אוהב".
הכתבה פורסמה לראשונה באתר גלובס