נקודות זיכוי או קדימות במכרזים: המחלוקת באוצר בנוגע להטבה למילואימניקים

לאחר יותר משבעה חודשים של לחימה, אנשי המילואים מוצאים עצמם נאבקים גם בעורף. עם צפי להמשך השירות האינטנסיבי בעתיד הנראה לעין, רבים מהם חוששים לאבד את מקום עבודתם או להתקשות למצוא עבודה חדשה, אל מול מעסיקים המהססים לגייס עובדים שייעדרו לתקופות ממושכות. ההגנה שמעניק החוק בפני פיטורים אינה תמיד מספקת, ומשרתים מוצאים את עצמם על סף פיטורים, מועברים לתפקידים שוליים או מוצאים לחל"ת לאחר ששבו מהחזית.

עוד בנושא ב-N12 כלכלה:

• "לוקח הלוואה כדי לשלם מיסים": מצוקת המילואימניקים העצמאים
• כמה ימי מילואים כל אחד יחסוך אם החרדים יתגייסו
• המלחמה על תקציב הביטחון שתקבע את עתיד המדינה

עו"ד שבות רענן, ממובילות פורום נשות המילואימניקים, מטפלת בפניות של אנשי מילואים, חלקן שוברות לב: "בשבוע האחרון הגיע מקרה מהשבוע של חייל מילואים שנפצע. הוא מורדם ומונשם. המשפחה שלו גילתה שלא רק שלא קיבל גמלת מילואים, המעסיק פיטר אותו עוד בשלבים הראשונים של המלחמה. החייל עסק בלחימה ולא היה לו זמן להתעסק עם זה. גמלת המילואים הגיעה למעסיק, כי הוא לא עדכן על הפיטורין. כמובן שזה לא חוקי לפטר חייל בעת שירות מילואים". סיפורים כאלה אינם יוצאי דופן ועלולים להעיד על בעיה משקית של ממש, מעבר לעיוות המוסרי.

גורם במשרד האוצר מודה כי נוצר מצב אבסורדי שבו משרתי המילואים, שנושאים בנטל כבד ומשלמים מחירים אישיים ומשפחתיים, הופכים ל"עובדים שאף אחד לא רוצה".

נתונים אמפיריים שמציגים את השפעת המלחמה על מצבם התעסוקתי של אנשי המילואים עדיין לא הופקו במדינה. אבל באוצר כבר מתגבשת ההבנה שהמענקים וההטבות אשר הובטחו למילואימניקים בחודשים הראשונים של "חרבות ברזל" כבר לא מספקים מענה מלא.

צוות בראשות המנכ"ל

ניסיון לשפר את מצבם של משרתי המילואים אמור להתקדם במושב הנוכחי של הכנסת. עם פתיחתו בשבוע שעבר, הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק יסוד חדשה: שירות המילואים. לפי ההצעה, חברות שמעסיקות שיעור גבוה של מילואימניקים או עסקים בבעלותם יזכו לעדיפות במכרזי רכש ושירותים של המדינה - כדי לתמרץ מעסיקים להעסיק את המשרתים. כמו כן, אנשי מילואים יתועדפו על ידי המדינה בתחומים שונים, בהם בקבלה לעבודה בשירות המדינה וללימודים אקדמיים, רישום ילדים למעונות יום ורכישת קרקעות.

בניגוד להצעות חוק יסוד קודמות שעלו בממשלה הנוכחית במסגרת המהפכה המשפטית, הפעם שוררות הסכמות רחבות בין הקואליציה לאופוזיציה. על ההצעה חתומים לא פחות מ־44 ח"כים משני צידי המפה. אך למרות הקונצנזוס, קביעת המעמד המיוחד לאנשי המילואים עדיין רחוקה ממימוש.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הודיע כבר לפני חודשיים על החלטתו להביא את חוק יסוד המילואים. לכן, היו מי שתמהו מדוע הוחלט בסופו של דבר לקדם את חקיקת היסוד דווקא באמצעות הצעת חוק פרטית, מטעם ח"כ אוהד טל מסיעת הציונות הדתית, ולא כחקיקה ממשלתית שנהנית מהליך מקוצר וזוכה לסיכויים גבוהים יותר לאישור. זאת ועוד, ההצעה מנוסחת באופן לקוני למדי וקצר, אף שמדובר בחוק יסוד. ההסבר לכך הוא התנגדות פנימית של חלק מגורמי המקצוע במשרד האוצר לתוכניות.

באוצר מונה צוות פנימי, בראשות המנכ"ל שלומי הייזלר, לבחינת מתן העדיפות במכרזי רכש ממשלתיים. הצוות התכנס פעמיים בחודשים האחרונים, בהם הוצגו התנגדויות משמעותיות מצד החשב הכללי והייעוץ המשפטי במשרד. בחשכ"ל חוששים כי מתן העדפה תסרבל את הליכי המכרזים ותייקר אותם, בעוד שהיועצים המשפטיים מזהירים מפני פגיעה בעקרון השוויון.

בנוסף להעדפה במכרזי רכש, צוות מקביל בראשות נציב שירות המדינה בוחן האם וכיצד ניתן לתת עדיפות למשרתי מילואים בקבלה לקריירה יציבה בשירות המדינה. גם כאן עולות שאלות משפטיות האם מדובר בהפליה פסולה כלפי מועמדים שלא שירתו במילואים.

טענות להפליה פסולה

ואכן, בכל מקרה של העדפה מתקנת עולה החשש לפגיעה בשוויון. מעצם הגדרתה, העדפה כזו מפלה בין פרטים או קבוצות שונות, ובכך מאתגרת את עקרון השוויון בפני החוק. במקרה של משרתי המילואים, נטען כי הפגיעה בשוויון מוצדקת לאור הנטל הכבד שהם נושאים בו. ההצדקה נובעת מכך שהשירות במילואים אינו בחירה של הפרט, אלא חובה המוטלת מכוח החוק, שהורחבה באחרונה עם העלאת גיל הפטור משירות.

יתרה מכך, העובדה שרק מיעוט מהאוכלוסייה נושא בנטל זה, מעצימה את הפגיעה בשוויון דווקא של משרתי המילואים מול יתר האזרחים.

הצעת חוק היסוד מבקשת לתת מענה לאתגר זה בסעיף הקובע כי "פעולות המדינה, שיש בהן כדי להעדיף, לתגמל או להביע הוקרה לנמנים עם מערך המילואים, לא יחשבו כהפליה אסורה". סעיף זה נועד להגן על ההטבות למשרתי המילואים בפני עתירות משפטיות על בסיס טענות להפליה פסולה.

קושי נוסף עלה בישיבות באוצר מטעם הכלכלן הראשי במשרד, לפיו העדפת חברות ישראליות המעסיקות מילואימניקים עשויה להיות בעייתית אל מול ההסכמים הבינלאומיים עליהם חתומה ישראל. הדבר מעורר שאלה משפטית האם מדובר בהפליה פסולה כלפי חברות זרות שאינן יכולות ליהנות מהעדפה דומה.

ביקורת על הצבא

על רקע ההתנגדויות, נערכת באוצר חשיבה על דרכים אחרות לתגמל את משרתי המילואים. אחת האפשרויות היא הענקת נקודות זיכוי ממס הכנסה, צעד שיגדיל את ההכנסה הפנויה של המשרתים מבלי להכביד על תהליכים בירוקרטיים. האתגר המרכזי מול צעד זה הוא השלכותיו על תקציב המדינה, שכן הוא כרוך בוויתור על הכנסות ממסים - דווקא בשעה שבאוצר שואפים להעלות מסים כדי לאזן את הגירעון.

מעבר לסוגיות הפרטניות, באוצר מדגישים כי כל מהלך לשיפור מצבם של אנשי המילואים צריך להיעשות בראייה רחבה, כחלק ממדיניות כוללת של שימור וחיזוק מערך המילואים בצה"ל. מערכת הביטחון דורשת תוספות של עשרות מיליארדי שקלים להתעצמות הכוחות במסגרת תקציב המדינה לשנת 2025. אל מול הדרישות, באוצר מתוסכלים מהדרך שבה צה"ל מנהל את משאבי המילואים שלו. לטענת גורמים שונים במשרד, בעוד שהנטל על החיילים הלוחמים אכן כבד ומצדיק תגמול והוקרה, יש בזבוז ואי־יעילות בניצול ימי המילואים במערך הלא־לוחם. לאוצר אין בקרה על ימי המילואים שהצבא מחלק, מצופה מהם רק לחתום על הצ'ק.

ממשרד האוצר נמסר: "ההצעה לקידום העדפה למשרתי מילואים במכרזים נמצאת בבחינה של הדרגים המקצועיים. ככלל, רכש ממשלתי הוא כלי הביצוע מספר אחת של הממשלה. המשרד פועל רבות על מנת להבטיח קיומו של רכש ממשלתי יעיל, בד בבד עם עמידה בעקרונות המנהל התקין של שוויון, תחרות ושקיפות".

הכתבה פורסמה לראשונה באתר גלובס