ועדת הכספים מתכנסת הבוקר (שני) להצבעה על שורת בקשות שינוי תקציב בסכום מצטבר של 10.1 מיליארד שקל. מדובר בסכומים שמוגדרים כעודפים משנת התקציב הקודמת, ועתה מוקצים מחדש.
הדיון נפתח עם דברי משפחות חטופים. ניבה ונקרט: "אני אימא של עומר ונקרט שנמצא בשבי החמאס, עושה צרכים בדלי ולא מתקלח. מזמן לא ראיתי ועדה כל כך מלאה ואני מבינה למה - כי מחלקים פה כסף היום. תגידו הצלת חיים זה לא הערך הכי חשוב? הבן שלי נמק, מת. סליחה - הבן שלי חי אבל הורגים אותו לאט לאט 262 ימים".
יותם, קצין במילואים ששירת בעזה ואח של נמרוד כהן שחטוף בידי חמאס: "חברי כנסת איימו לפרק את הממשלה בגלל חוק הרבנים - לא שמעתי אף אחד מאיים להפיל את הממשלה על עסקת חטופים שלא עוברת. זה לא מעניין אתכם. אח שלי בעזה, הם נרקבים שם. ראש הממשלה מפיל את העסקה של עצמו כי זה לא מעניין אותו". הוא פנה לחברי ועדת הכספים: "איך אתם שלמים עם עצמכם?"
לי סיגל, אחיו של החטוף קית', אמר בוועדה: "אח שלי 262 יום בעזה ובזמן הזה הממשלה שלנו עושה זיג-זג. אנחנו שולחים צוותים למשא ומתן, למחרת ראש הממשלה יוצא נגד המתווה לעסקה. הוא יוצא נגד עצמו, נגד המדינה והקואליציה שלו. לא על הגב של אח שלי ועל גבם של 120 החטופים שעוד בעזה. הדבר היחיד שצריך לעניין את כולנו זה להחזיר את החטופים לשיקום ולקבורה. מצפה מהממשלה להנהיג אותנו למקום יותר טוב".
חבר הכנסת חמד עמאר (ישראל ביתנו) בדיון: "אנחנו מעבירים כאן המון כסף היום. מישהו יודע מה המצב בצפון? כמה מיליונים חסרים להם למיגון? מה יותר חשוב להעביר את הכסף אליהם או למשרדים המיותרים האלה?". הוא פנה לגפני: "לא מצליח להבין אותך אדוני היושב ראש. התקציב הזה היה אמור לעבור היום למיגון הצפון ולשיקום הדרום. במקום זאת אנחנו מעבירים מיליארדים לאנשים שלא מגיע להם".
ח"כ אורית פרקש הכהן התעמתה עם יו"ר הוועדה גפני. "הוועדה הזו לא מתעסקת בשום דבר אמיתי חוץ מיד רוחצת יד", אמרה. "היא הפכה לוועדה שאין בה טעם" ח"כ משה גפני: "אז את לא חייבת לבוא, תודה רבה" לאחר מכן, יו"ר הוועדה קרא לח"כ פרקש הכהן לסדר שלוש פעמים והוציא אותה מהדיון.
ח"כ גלעד קריב (העבודה) ביקש את התייחסות היועצת המשפטית על היעדר פירוט בסעיפים התקציביים שעליהם מצביעים: "יש כאן הסתרה מכוונת של ההעברות התקציביות. מיליארד שקל עוברים כאן בסיסמאות בלי פירוט. הוועדה הזו צריכה להינעל, פשוט שודדי התיבה האבודה". יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני ענה לו: "אנחנו מדברים היום על עודפים תקציביים משנה שעברה שלפי התקנון לא צריכים בכלל לקיים דיון".
חה"כ ולדימיר בליאק (יש עתיד), עקץ: "אנחנו מכירים את הצרכים של אזרחי מדינת ישראל היום – בדרום, בצפון המופקר, של העסקים הקטנים - בבריאות בחינוך, ברווחה. בואו לא נעביר את זה. באיזה עולם אתם חיים שאתם מעבירים עוד 300 מיליון שקל לסטרוק? אתם מנותקים מהעם. בואו נעצור ונחשוב האם צריך להעביר עוד 27 מיליון שקל למשרד לשיתוף פעולה אזורי של אמסלם, שהדבר האחרון שהוא עושה זה שיתוף פעולה אזורי".
העברות העיקריות שעל דיון שולחן הח"כים
- הכפלת תקציב משרד ההתיישבות של השרה אורית סטרוק, חברת סיעת הציונות הדתית של שר האוצר בצלאל סמוטריץ'. הח"כים מתבקשים לאשר את הכפלת תקציב המשרד ל-2024 מגובהו הנוכחי בסך 363 מיליון שקל לסכום של 665 מיליון שקל - תוספת של 302 מיליון שקל.
- הכפלת תקציב משרד ירושלים ומסורת של השר מאיר פרוש (יהדות התורה) לשנת 2024, שיוגדל מ-26 מיליון שקל ל-49 מיליון שקל - תוספת של 23 מיליון שקל.
- הוספת 21.3 מיליון שקל לתקציב משרד המורשת של השר עמיחי אליהו (עוצמה יהודית), שיביאו את תקציבו ל-2024 לסך של 92.6 מיליון שקל.
- העברת 58 מיליון שקל לחינוך המוכר שאינו רשמי (מוכש"ר). לפי מכליס, משום שרובו המוחלט של החינוך המוכש"ר הוא מוסדות חינוך חרדיים, סביר שחלקו הגדול של התקציב יועבר לחינוך החרדי.
- העברת 213 מיליון שקל לתוכנית מנהל החינוך ההתיישבותי. מכליס מציינת כי לפי הבטחות ותוכניות עבר של שר האוצר סמוטריץ', נראה כי שיעור גבוה מתקציב זה אם לא כולו ייעוד לבינוי פנימיות ולתשתיות חינוכיות ביהודה ושומרון, ולמימון תשלומי הורים בעיקר בחינוך הדתי.
- תוספת של 29.7 מיליון שקל לתקציב סעיף "תרבות יהודית" ל-2024 במשרד החינוך.
- תוספת של 18.1 מיליון שקל למוסדות הפטור ושל 18.9 מיליון לרשת מעיין החינוך התורני של ש"ס, שניהם תחת תקציב משרד החינוך של השר יואב קיש (הליכוד) ל-2024.
- הוספת 25 מיליון שקל לתקציב המיועד למפוני גוש קטיף, שיביאו את גובה תקציב תוכנית זו ב-2024 לסך של 92 מיליון שקל.
"הרזרבות הסמויות"
בקרן ברל כצנלסון טוענים כי המהלך הוא חלק משיטת "הרזרבות הסמויות" שפיתחה הממשלה. מטרת השיטה לפי חוקרי הקרן היא להימנע מביקורת ציבורית על מתן כספים פוליטיים, וזאת תוך הסתרתם מהציבור ומחברי הכנסת.
לטענת חוקרת הקרן ניצן מכליס, מנגנון הרזרבות הסמויות מייצר בצורה שיטתית עודפי תקציב בסעיפים שאינם מוגדרים רזרבות, וזאת כדי למשוך מהם כספים למטרות פוליטיות במהלך שנת הכספים, הרחק מעיני הציבור.