ענף הרכב הישראלי עבר בארבע השנים האחרונות מסלול "אקסטרים" נוסח רכבות הרים קיצוניות עם עליות, מורדות, צניחות והיפוכים. אולם אם לשפוט על פי נתוני המסירות בחמשת החודשים הראשונים של 2024, שהתפרסמו בשבוע שעבר, הענף שרד את התהפוכות בצורה מרשימה. מתחילת השנה עלו על הכבישים מעט יותר מ־129 אלף כלי רכב, ירידה של 13.6% לעומת שנה שעברה. זו לא התרסקות אלא רק האטה, ואם לוקחים בחשבון שבתקופה המקבילה אשתקד המכירות היו חזקות במיוחד כפיצוי על מחסור במלאים בשנה הקודמת, המספרים של 2024 נראים מכובדים.
גם בדירוג מותגי הרכב המובילים על מסירות לא חלו שינויים מהותיים, אך ניתן לראות סימנים לכך. יונדאי עדיין מובילה את המסירות אבל סופגת ירידה של כמעט 40% לעומת התקופה המקבילה. טויוטה הספיקה להביא מלאי ענק מטורקיה "בדקה ה־90", ולפיכך סגירת השערים עדיין לא משפיעה עליה - קרוב לוודאי שנראה את ההשפעה ביוני. גם קיה סובלת מחוסר במלאים, שמשתקף בירידה של 24% במסירות, ואילו את המקום הרביעי תופסת BYD, שהיא המותג החשמלי והסיני המוביל במסירות, עם עלייה של 6.2%. את החמישייה המובילה חותמת סקודה עם עלייה מכובדת של 18.4% במסירות, שמשקפת את חזרת המלאים אחרי השנה שעברה.
אבל השורה התחתונה של ינואר־מאי עדיין משקפת בעיקר את האינרציה של תחילת השנה - שהחלה עם מלאים גדולים, ועדיין לא משקפת את החרם הטורקי ואת מהלכי המיסוי המתוכננים של האוצר. לפיכך, למרות שניסיון לחזות את השוק בהמשך 2024 קל בערך כמו חיזוי המספרים ברולטה, ננסה לסמן כאן כמה מגמות להמשך השנה.
חשמליים ופלאג־אין: "הלם בהשהיה"
בתחילת 2024 הועלה מס הקנייה על רכב חשמלי מ־20% ל־35% אבל לפחות על הנייר ההשפעה של כך לא ניכרת בשטח; בחודשים ינואר־מאי נמסרו בישראל 32,102 כלי רכב חשמליים, עלייה של כ34% לעומת התקופה המקבילה אשתקד ועלייה בנתח השוק של הפלח מ־16% ל־24.8%. כביכול הנתונים מעניקים סימוכין לטענת האוצר, שהביקוש "הטבעי" לרכב חשמלי בישראל הוא כה חזק ויציב עד שהשוק "סופג" העלאות מס ללא קושי. אלם עיקר המכירות בפלח בינואר־מאי היו ממלאי של יותר מ־70 אלף כלי רכב חשמליים שהגיעו ברבעון האחרון של 2023 ושוחררו מהמכס במס הקנייה "הישן".
גם התחרות בפלח הפכה צפופה בעקבות כניסתם של מותגי רכב רבים מסין, והביאה להצטברות מלאים אצל מותגים ותיקים כמו יונדאי וקיה. רבים מכלי הרכב הללו יוצרו לפני כמעט 12 חודשים, כך שהיבואנים חייבים לגלגל אותם ללקוחות בהנחות משמעותיות או לרשום אותם על שמם - ולהפסיד הרבה יותר.
למרות ההנחות כבר ניכרת האטה משמעותית בקצב הצמיחה החודשי של המכירות בפלח החשמלי, בהשוואה לקצב צמיחה בחודשים המקבילים אשתקד. ההאטה צפויה רק להתגבר ככל שיתרוקנו המלאים במיסוי "הישן".
התופעה בולטת אפילו יותר בפלח רכבי הפלאג־אין, שבתחילת 2024 איבד את הטבת מס הקנייה שלו. אמנם חלק מהיבואנים בפלח הספיקו לצבור מלאים לפני עליית המס, אבל המכה עדיין הייתה קשה. בחודשים ינואר־מאי נמסרו בפלח הפלאג־אין רק 4,394 כלי רכב, ירידה של 36% משנה שעברה. לשם השוואה, באירופה באותה תקופה צמח הפלח הזה בכ־13%.
למרבה האירוניה הדבר היחיד שיכול להציל השנה את הפלח החשמלי מגורל דומה לזה של פלח הפלאג־אין הוא דווקא עוד העלאת מס - כך נראה גל של "רכישות פאניקה" של לקוחות פרטיים לצד "רכישות לצורך רווח מהיר" של חברות הליסינג. כך או כך, זו תהיה צמיחה חד־פעמית שלאחריה יגיע שפל בלתי נמנע.
נשיא טורקיה מטלטל את השוק
גם פלח רכבי הבנזין וההייבריד עובר כיום טלטלה, זאת בגלל החלטת ממשלת טורקיה לעצור את יצוא הרכב לישראל (בין שאר המוצרים). ליבואנים הרלוונטיים, בעיקר טויוטה ויונדאי, היה מעט מאד זמן להיערך לתרחיש הזה, שכן רבים בענף לא האמינו שארדואן יפגע בייצוא ובחופש הפעולה של "תעשיית הדגל הבין־לאומית" של טורקיה.
עצירת הייבוא נוגעת רק למספר מצומצם של דגמים, אבל אלה דגמי מפתח בשוק הרכב הישראלי, שהיעדרותם יוצרת כיום "ואקום" לא קטן. שלושה מהם, טויוטה קורולה, יונדאי I20 ויונדאי I10, תפסו בשנה שעברה כ־15 אלף מסירות ביחד. זה אולי לא נתח גדול מכלל המסירות השנתיות (כ־6%), אבל המשקל של הדגמים הללו בפלחים הרלוונטיים בהם הם מתמודדים הוא משמעותי מאד.
לאלה אפשר גם להוסיף את "להיט המכירות" החדש בפלח הקרוס־אובר, טויוטה CH-R החדש, שמיוצר בטורקיה ונהנה בתחילת השנה מתנופת חדירה ראשונית משמעותית, עם צפי לכמה אלפי מכירות השנה.
כל ההזמנות לדגמים הללו הוקפאו לחלוטין בשבועות האחרונים, למעט כמה "שאריות" מגרסאות פחות מבוקשות, וללא צפי קונקרטי לחזרה למלאי. התבדו גם התיאוריות על "המצאת מסלולי יבוא עקיפים", באמצעות יצוא רכב מטורקיה למדינות שכנות (יוון, קרואטיה וכו') ודרכן לישראל. מסתבר שכדי לייצא כמויות רכב משמעותיות בדרך זו נדרש סיוע, או לפחות "העלמת עין" של יצרני הרכב. אולם היצרנים העדיפו לוותר על השוק הישראלי הקטן כדי לא להסתכן בסנקציות של ארדואן. עד כמה האמברגו מוחלט? על כך אפשר ללמוד מזה שאפילו ליבואנים המקבילים, שמתמחים בשיטות מתוחכמות ועקיפות לייבא רכב מטורקיה, אין כיום מלאים רלוונטיים להציע.
תיאורטית, מי שאמור ליהנות מכך הם דגמים מתחרים בפלחים הללו, שמיוצרים באירופה או במזרח - דוגמת קיה פיקנטו ואלנטרה הייבריד. אבל בפועל גם אלה נתפסו בלתי ערוכים, גם בגלל שיבואנים רבים הקטינו הזמנות בציפייה לשנה חלשה, וגם בגלל שיבושים מתמשכים בתובלה מהמזרח. התוצאה היא מצב מוזר של מכירות איטיות מחד ועודפי ביקוש בפלחים מסוימים מאידך. מצבים כאלה מביאים בדרך כלל ללחץ לעליית מחיר.
השורה התחתונה היא יצירת סיטואציה צרכנית בעייתית מאד עבור לקוחות, שמתלבטים אם לרכוש רכב כעת או להמתין. מצד אחד המצב הנוכחי של ירידה במכירות ואופק כלכלי לא ברור מכתיב העמקה של מבצעי המכירות ככל שנתקרב לרבעון השלישי והרביעי. מצד שני, המחסור במלאי בדגמי מפתח, עודפי הביקוש לדגמים "תחליפיים" לדגמים החסרים וחוסר הוודאות לגבי מהלכי המיסוי החדשים של האוצר (ולא רק בחשמליות), מרמזים כי המחירים צפויים לעלות ועמם גם הביקוש.
כתוצאה, לא מעט יבואנים, למעט אלה שאין להם ברירה כתוצאה מהתיישנות המלאי, מעדיפים "לשבת על הסחורה", להקטין הנחות ולהמתין להתפתחויות. אז התשובה לשאלה התמידית "לקנות או לחכות" נמצאת במשרד האוצר.
הכתבה פורסמה לראשונה ב"גלובס".