"אנחנו כבר יודעים בוודאות שאחת הסיבות המרכזיות לכך שהחמאס הקדים את המתקפה הרצחנית המתוכננת שלו ל-7 באוקטובר 2023 היא הפרסומים על קידום הנורמליזציה בין ישראל לסעודיה, שנועדה בעיקר לבנות תשתית חיבור בין משאבי הנפט של סעודיה לבין אירופה דרך ישראל", ד"ר גיא לרון, מרצה בכיר במחלקה ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית, שמתמחה בסכסוך הישראלי-ערבי ובכלכלה פוליטית בין-לאומית.

לדבריו, המחסור של נפט וגז באירופה, שהסכם בין ארה"ב לסעודיה אמור לפתור, הוא שהביא עלינו את המלחמה בעזה. "המלחמה באוקראינה הובילה לניתוק משק האנרגיה האירופי מהגז ומהנפט הרוסיים. בנסיבות האלה, אירופה נאלצה להסתמך על הגז והנפט במפרץ הפרסי כמקור אנרגיה חלופי, ובשל כך גם גדלה חשיבותה של ישראל כמדינת טרנזיט – אף אם רק חלק מייבוא האנרגיה האירופי עובר דרכה. ארה"ב, שהיא יצואנית נפט גדולה בעצמה, תומכת באירופאים להעביר את התלות שלהם ברכישת אנרגיה מרוסיה, שגם נחשבת לשנואת נפשה, לאזור המזרח התיכון," הוא מסביר.

לטענתו גם הסכמי אברהם נועדו לשרת את אותו עניין: "הסכמי אברהם שנחתמו בחסות ארה"ב ב-2020 בין ישראל, איחוד האמירויות הערביות ובחריין אפשרו לישראל ייבוא נפט של איחוד האמירויות והזרמתו לאירופה דרך צינור אילת־אשקלון. הדובדבן על העוגה הזו היה אמור להיות 'הסכם נורמליזציה' בין ישראל לסעודיה שנדון בהרחבה בין ירושלים, ריאד וושינגטון בחודשים שקדמו לטבח, והיה אמור להוביל לקישור יבשתי בין סעודיה לישראל, לרבות מסילות ברזל וצינור, ככל הנראה של נפט.

חתימת הסכמי אברהם (צילום: Avi Ohayon/GPO, פלאש 90)
גם הסכמי אברהם נועדו לשרת את אותו עניין | צילום: Avi Ohayon/GPO, פלאש 90

ישראל כשותפה קרדינלית להבטחת הביטחון האנרגטי של אירופה

"אילו זה היה קורה, ישראל הייתה מקבעת את מעמדה כשותפה קרדינלית להבטחת הביטחון האנרגטי של אירופה. כתוצאה מכך, כוח המיקוח של הפלסטינים היה נחלש עוד יותר ודרישותיהם היו מקבלות תשומת לב מועטה מאי פעם מהקהילה הבינלאומית. כאשר יחיא סינוואר פתח במתקפת 'מבול אל־אקצא', אחת ממטרותיו העיקריות הייתה לשנות את מצב העניינים הזה," הוא מסביר.

ואכן, טוען ד"ר לרון, המתקפה של החמאס סיבכה את המצב מבחינת ארה"ב ואירופה: "מתקני הנפט בישראל – צינור אילת־אשקלון, מתקני התעשייה הפטרוכימית בחיפה ושדות הגז שבים – נמצאים כעת בסכנה, הן מטילים של החמאס והן מטילים של חיזבאללה שהצטרף ללחימה. כל המתקנים הללו משמשים חלק מהעורף האנרגטי של הכלכלה האירופית, ואם לא היה די בסכנות אלה, הרי שהחות'ים בתימן החליטו להשתמש בעימות בעזה כעילה לחסימת מיצרי הים האדום ותקיפת מיכליות של איחוד האמירויות, בין השאר. אגב," מציין ד"ר לרון, "מפרוץ המלחמה ישראל הפסיקה לייצא גז בשל הסכנה הצפויה למיכליות הטוענות גז מהמאגרים.

"מצוקת האנרגיה במדינות אירופה גדולה, למעט המדינות הדרומיות כמו יוון, ספרד, איטליה, שגם עברו תהליכי התייעלות של המשק המקומי וגם יש להן גישה ישיר למשאבי הנפט והגז בדרום אפריקה. אבל הכלכלה הגרמנית, לדוגמה, ספגה זעזוע קשה משום שהסתמכה בעיקר על הגז הרוסי הזול; יש שם גל של שביתות והם סגרו חלק ניכר מהכורים הגרעיניים שלהם והכניסו את עצמם למצב של חנק אנרגטי. ההשפעה של גרמניה על הכלכלה האירופית היא קריטית".

חות'ים (צילום: reuters)
החות'ים החליטו להשתמש בעימות בעזה כעילה לחסימת מיצרי הים האדום | צילום: reuters

לדבריו, אם בקורונה ואחריה לא הייתה אינפלציה באירופה וארה"ב, והריביות היו קרובות לאפס, כדי לתמרץ את הכלכלה, הרי שכיום הבעיה הפוכה, האינפלציה זינקה וגם הריביות וזה קרה בעיקר בגלל מלחמת אוקראינה. העובדה שאי אפשר להעביר מיכליות דרך הים האדום וחייבים להקיף כל יבשת אפריקה, מייקרת מאוד את העלויות.

המודל הכלכלי של הממשלה הוכח כלא נכון

אז איך בדיוק ישראל מושפעת כלכלית מהמלחמה? "אנחנו מתמודדים עם כל מיני לחצים - משקיעים זרים לא אוהבים אי ודאות, אז אפשר לראות ירידה בהשקעות, בעיקר בהייטק", אומר ד"ר לרון, "עלות המלחמה מביאה לכך שהאינפלציה לא יורדת, ולכן גם הריבית לא יורדת וגם לא תרד בחודשים הקרובים. כל עוד המלחמה בעזה נמשכת, אפשר לצפות שהלחצים הכלכליים האלה, שהצרכן מרגיש בכיס כל הזמן, רק ילכו ויתגברו.

"הבעיה שלנו היא שאנחנו בנינו את כל המודל הכלכלי שלנו על כלכלה פתוחה, הורדה הדדית של מכסים עם מדינות אחרות, גם לטובת הורדת יוקר המחיה, והתמקדות במה שאנחנו טובים בו – אלקטרוניקה, תוכנה, ציוד צבאי וכדומה. חקלאות למשל, פחות חשובה לממשלה, כי תמיד אפשר לייבא עגבניות מירדן וטורקיה. אבל עכשיו, כשטורקיה מחרימה את ישראל, המודל הכלכלי הזה הוכח כלא נכון. היה מצופה שהממשלה תחליף את המודל הכלכלי שלה, אבל היא ממשיכה לצפות שהשוק החופשי יעשה בשבילה את העבודה במקום תכנון כלכלי אחר".

"הבעיה שלנו היא שבנינו את כל המודל הכלכלי שלנו על כלכלה פתוחה והתמקדות במה שאנחנו טובים בו. היה מצופה שהממשלה תחליף את המודל הכלכלי, אבל היא ממשיכה לצפות שהשוק החופשי יעשה בשבילה את העבודה"

מה יקרה לריבית?

"בפני הנגיד יש שני נתונים – אינפלציה, שזה התייקרות המחירים, וצמיחה. הפעילות במשק די חזרה לעצמה וזו סיבה להוריד את הריבית, כדי למשוך משקיעים שגם ככה נמנעים להשקיע במדינות שיש בהן מלחמה. מצד שני יש התייקרות מואצת במחירים, ולדעתי שני השיקולים האלה ביחד מביאים לכך שנגיד בנק ישראל לא  עושה שום צעד דרמטי - לא מוריד את הריבית אבל גם לא מעלה.

הפגנות פרו-פלסטיניות בקמפוסים בארה"ב (צילום: FRANCK FIFE)
דעת הקהל העוינת לישראל והתומכת בפלסטינים תוביל להגברת הלחץ על ישראל | צילום: FRANCK FIFE

יהיה הסכם שלום עם סעודיה?

"אין לי כדור בדולח, אבל אני סבור שעד המלחמה לעולם לא באמת היה אכפת מהפלסטינים או מההתנחלויות, כל עוד שזה לא פגע להם ביכולת לייבא נפט וגז מהמפרץ הפרסי דרך המזרח התיכון וישראל. דעת הקהל העוינת לישראל והתומכת בפלסטינים תוביל להגברת הלחץ על ישראל לפתרון לפלסטינים ולפגיעה בהתנחלויות מצד אירופה וגם מצד ארה"ב. לאירופאים ולאמריקאים יש הרבה דרכים להזכיר לנו שאנחנו תלויים בהם פיננסית, כלכלית וצבאית. וכמו במלחמת יום הכיפורים, שמשווים אותה ל-7 באוקטובר, בלי פתרון מדיני ישראל תתקשה מאוד גם כלכלית. גם במלחמת יום הכיפורים זה הסתיים בהסכם שלום עם מצרים ונסיגה מסיני, שעליה החליט ראש הממשלה מנחם בגין, למרות התנגדות עזה במחנה שלו.

"מבחינת העולם המערבי – הם אומרים לנו: 'אתם שלוחה שלנו, אז אתם עושים לנו בעיות?  אתם צריכים להיות חלק מהפתרון ולא להיות חלק מהבעיה'. לכן לדעתי, גם ההתנחלויות יחוסלו מתישהו בטווח הארוך יותר, כי בעיני האמריקאים והאירופאים הן מכשול להסדר עם הפלסטינים, שחשוב להם יותר".