"יש במערכת הפוליטית מי שמנסה להכשיל ולהרוס את רפורמת מה שטוב לאירופה טוב לישראל", האשים שלשום שר הכלכלה ניר ברקת בנאום במליאת הכנסת. "יש מי שמנסה לתקוע אותה בכוונת מכוון, ולמה אתם בוודאי שואלים? כי הם רוצים להכשיל את השר ניר ברקת, כדי שלא אצליח להעביר רפורמה מוצלחת". האמירות של ברקת פורשו כביקורת ישירה והפניית אשמה לעבר ראש הממשלה בנימין נתניהו.
עוד בנושא ב-N12:
• איך הפכה תוכנית הדגל הכלכלית ל"ישראבלוף"?
• משרד התחבורה: הנסיעה במונית תתייקר בעד 20%
• מערכת הדרכונים בנתב"ג קרסה - והובילה לתורי ענק
"הבאתי רפורמה עמוקה, יסודית, מהפכנית (...) ויש כאלה שרוצים להרוס אותה. לא אכפת להם מהציבור, מפריע להם שאעביר רפורמה טובה ומוצלחת", הוסיף ברקת, וכאילו כדי לחדד ולהבהיר מה המניעים שרואה ברקת לסיבה שגורמים פוליטיים מחבלים לכאורה בקידום הרפורמה אמר "אני מוכן לוותר על הקרדיט, רק תעבירו את הרפורמה".
פחות מיממה לאחר מכן, ואמש (חמישי) ברקת נשמע אחרת לגמרי. מי שמנסים להכשיל את הרפורמה אלו המונופולים והקרטלים שמשתמשים בכל הכלים, אמר במסיבת עיתונאים שקיים: "עסקנים ופוליטיקאים קטנים עובדים בשבילם", לדבריו. את הרמיזות וההאשמות החליפו היום מילות תודה לכל "השותפים", ובראשם ראש הממשלה נתניהו, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ויו"ר ועדת כלכלה דוד ביטן.
יש לי וידוי חשוב. צפו בו pic.twitter.com/2R8H9bVcq6
רפורמת מה שטוב לאירופה טוב לישראל שמקדם משרד הכלכלה בשנה וחצי האחרונות אמורה להיכנס בימים הקרובים לישורת החקיקתית האחרונה שלה. הרפורמה מבקשת להחליף את שיטת היבוא הקיימת הדורשת עמידה בתקנים ישראליים בהצהרות היבואנים כי המוצרים שהם מביאים עומדים בדרישות הרגולציה האירופית. אך סימני השאלה סביב יישומה עדיין רבים.
איך נכון למדוד את השפעת הרפורמה?
בדיקה שהציג ארגון לובי 99 בפני ועדת הכלכלה מוקדם היותר השבוע מצאה כי הרפורמה תחול רק ב-17 מבין יותר מ-500 תקנים ישראלים - נתונים שגרמו ליו"ר ועדת הכלכלה ביטן לצאת נגד הרפורמה ולח"כים מהליכוד לכנות אותה "ישראבלוף". גורמים המלווים את הרפורמה טוענים כי המספרים גבוהים בהרבה ומגיעים ל-200 תקנים וכי בכל מקרה לא נכון לבחון אותה דרך מספר התקנים, אלא דרך השפעתה על מגוון המוצרים וסך היבוא.
מלובי 99 נמסר כי "זה שנים שאנו מלווים את הרפורמות לפתיחת השוק לתחרות בייבוא, ותומכים בכל מהלך שמגביר את התחרות ומחליש את הריכוזיות במשק. אנו מברכים את שר הכלכלה, שנעתר לדרישת הציבור להרחיב את הרפורמה ומחכים לראות את פרטי ההצעה".
במשרד הכלכלה טוענים כי הרפורמה תקל על יבוא 92% ממוצרי הצריכה המיובאים לישראל. לטענת לשכת השר ברקת, הרפורמה תקל בין היתר על יבוא לישראל של מוצרי חשמל כמקררים, טלוויזיות, מזגנים ומכונות ומייבשי כביסה; מוצרים לילדים ובהם עגלות, מיטות ועריסות לתינוקות, צעצועים, בקבוקים ומוצצים. בנוסף נטען כי היא תחול גם על שורה של מוצרי מזון ובהם גבינות, קטניות, פסטות, חטיפים מתוקים ומלוחים, קטשופ, חרדל מיונז ומוצרי שמן.
לפי היעדים שהציב משרד הכלכלה, הרפורמה אמורה לסיים את הליך החקיקה עוד במושב הכנסת הנוכחי - כך שהצרכנים ירגישו את תוצאותיה בכיסים עוד לפני סוף השנה. אך במשרד של ברקת עדיין נזקקים לשיתוף פעולה מצד שאר משרדי הממשלה כדי להחיל אותה על סל נרחב באמת של מוצרים.
"יש לנו חודש קריטי, עיני כולם נשואות לחברי הכנסת", אמר אתמול ברקת. "אנחנו צריכים להרוויח זמן כדי לאשרר את החלק הנוכחי ולראות איך אנחנו מקצרים זמן לחלק הבא של כלל מוצרי הצריכה".
מי באמת ירוויח מהרפורמה ביבוא?
במקביל נראה שברקת ממשיך לפזר הבטחות שהוא יתקשה מאד למלא. לטענתו, הרפורמה שהוא מוביל תוזיל את הוצאות מוצרי הצריכה למשפחה ישראלית ממוצעת ב-6,000 שקל בשנה, שהם כ-500 שקל בחודש. אלא שמספר זה מטעה, שכן הרפורמה כלל לא נוגעת בשאלת המחירים לצרכן, אלא רק בעלויות של היבואנים. למעשה, לפי הערכות, הרפורמה תביא לחיסכון של כ-10% מעלות היבוא של מוצרי המזון והתמרוקים שנכללים בה.
לשאלת N12 כיצד בכוונת ברקת ומשרדו להבטיח כי החיסכון אכן יגיע לכיסי הצרכנים השיב שר הכלכלה כי "זה עניין של מאסה קריטית של תחרות רחבה, שמביאה למרווחים סבירים ולשוק משוכלל ותחרותי. אנחנו רוצים לפתוח את השוק לעשרות מוצרים חדשים ולתחרות אמיתית. אנשים לא יוכלו לשמור את הרווח לעצמם, אלא יצטרכו להתמודד עם מתחרים". בנוסף, כל אותם יבואנים קטנים שברקת רואה בעיני רוחו מביאים המוני מוצרים חדשים לישראל, יצטרכו להתחרות על שטח במדפי רשתות השיווק מול היבואנים ויצרני המזון הישראלים הגדולים, אתגר לא מבוטל בפני עצמו.