"אם לא יינקטו צעדים מיידיים להשבת הביטחון לחבל הארץ הצפוני, להשבת האוכלוסייה ולשיקום החקלאות, התעסוקה, הקהילות והחינוך - נמצא עצמנו בפני נטישה המונית וחבל ארץ נטוש", מתריע דובי אמיתי, יו"ר נשיאות המגזר העסקי ומי שבעצמו מפונה מביתו במטולה מפרוץ המלחמה.
שבעה חודשים מאז מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר ועתידו של חבל הצפון עדיין לא ברור. עשרות אלפי אנשים פונו על רקע חילופי המהלומות עם חיזבאללה, מבלי שהמדינה תספק מענה לשאלה מתי יוכלו לשוב לבתיהם. המצב הבלתי אפשרי משפיע גם על כלכלת האזור ומסכן את עתידו, בשעה שהממשלה גוררת רגליים בהצגת פתרונות - הן לגבי המצב הביטחוני הנוכחי והן בנוגע לשיקום הנדרש לחבל הארץ.
לפי נתוני התאחדות התעשיינים, יישובי הצפון המפונים פרנסו כ-26.6 אלף שכירים, מהם כ-5,000 ביישובים בטווח של עד 3.5 ק"מ מהגדר ועוד כ-21 אלף בטווח של 11 ק"מ מהגבול. אלו הועסקו בכ-6,000 בתי עסק, שכעת מתקשים להמשיך בפעולתם. מרבית המפעלים המשיכו לפעול במיקומם המקורי ומעטים בלבד העתיקו את פעילותם דרומה.
מאז שהמדינה אישרה לשלם מענקי עידוד למפונים ולעובדים שעובדים אצל מעסיקים באזורי הפינוי, 14.5 אלף עובדים ומעסיקים מאזור הצפון הגישו לביטוח הלאומי בקשות למענקים. הביטוח הלאומי שילם 188.5 מיליון שקל במענקי עידוד חזרה לעבודה לאזור. במקביל שילם ביטוח לאומי עוד כ-4.5 מיליון שקל במענקי תמרוץ, המיועדים לעובדים בחקלאות ובנייה בצפון, שהגישו כ-400 עובדים ומעסיקים. אלא שלפי נתונים של התאחדות המעסיקים מנגנון המענקים לא מספיק כדי למלא את המחסור בעובדים: המפעלים פועלים במחסור משמעותי של 15%-50% בכוח האדם בהשוואה לתקופה שטרם המלחמה.
לפי טענות התעשיינים, המשך המצב הנוכחי מסכן את עתיד החבל הצפוני. היעדרויות עובדים - בין שמסיבות של פינוי או שירות מילואים - מקשות על המשך הפעילות, מעלות את הוצאות המפעלים ופוגעת בתפוקה. במקביל סובלים המפעלים מירידה בהיקפי המכירות באופן שמעלה חשש שעוד ועוד בעלי עסקים יחליטו לצמצם את פעילותם באזור. אי-הוודאות שממנה סובלת הפעילות באזור גורמת לבעלי המפעלים לדחות השקעות מתוכננות או נדרשות, ודוחפת אותם למקומות אחרים - בין שבאזורים אחרים בארץ או מעבר לים.
"למרות המצב הקשה וההתקפות הבלתי פוסקות מאז פרוץ המלחמה, המפעלים בצפון ועובדיהם עושים כל שביכולתם כדי להתגבר על הקשיים ולהמשיך לעבוד בכל מצב", אומר נשיא התאחדות התעשיינים ויו"ר נשיאות המעסיקים והעסקים, ד"ר רון תומר. "למרות הרצון הטוב, רבים מהמפעלים עובדים כרגע על אדים של הזמנות עבודה שקיבלו עוד לפני פרוץ המלחמה. רבים גם איבדו לקוחות שחוששים לעבוד עם מפעל שנמצא תחת אש וכעת עתידם אינו ברור. התעשייה הישראלית, שהיא אחת מהמעסיקות הגדולות ביותר בצפון הארץ, נמצאת בסכנה ונלחמת על המשך קיומה".
דברים דומים אומר גם יו"ר נשיאות המגזר העסקי, אמיתי: "אנחנו חיים במציאות שבה חוסר הוודאות הפך לשגרה שלנו. יש כאן פגיעה קשה והשלכות הרסניות בכל תחום – הנזק בחקלאות באזור הצפון מגיע למיליארד שקל נכון להיום. אלפי עסקים סגורים, ילדים בלי מסגרות, עובדים ללא עבודה".
חקלאות: פגיעה בלולים וביכולת העיבוד
אמיתי, שמאז פרוץ המלחמה העביר חלקים ניכרים מזמנו בשירות מילואים, חווה על בשרו את הפגיעה בחקלאות. לדבריו, 80% מהשדות שלו נהרסו בעקבות המצב הביטחוני. "החקלאים הם כיפת הברזל של הצפון אבל גם של מדינת ישראל כולה", אומר עמית יפרח, מזכ"ל תנועת המושבים ויו"ר התאחדות חקלאי ישראל, "הם אלו שמעבדים עד התלם ומספקים את המזון עבור אזרחי המדינה".
הדיווחים על פגיעה בלולים ביישובי הצפון הפכו כמעט לחלק שגרתי משידורי החדשות. עשרות לולים נפגעו ישירות ורבים מהלולנים מסכנים את חייהם מדי יום ביומו כדי להגיע ולאסוף את הביצים בלולים סמוכי הגבול. לפי משרד החקלאות, העקשנות ואומץ הלב של הלולנים הם הסיבה לכך שחרף הפגיעה בייצור, ציבור הצרכנים לא נתקל במחסור בביצים ברשתות השיווק.
מסקירה חדשה שמפרסם משרד החקלאות עולה כי למרות ההגבלות הקשות של המצב המלחמתי בצפון, יבול הפירות הקיץ צפוי להיות כסדרו. אמנם החקלאים מוגבלים בטיפול באופן מיטבי בחלקות, אך במשרד מעריכים כי לא צפוי מחסור בשווקים - בהנחה שניתן יהיה לקטוף את היבול.
עם זאת, במשרד מדגישים שמוקדם להעריך סופית את יבול הזנים המאוחרים, שמבשילים לשיווק לקראת סוף הקיץ. שטחי גידול רבים נמצאים באזורי לחימה במרחק של עד 2 ק"מ מגדר הגבול הצפוני, ועל כן בחודשים האחרונים אינם מטופלים בידי החקלאים. בנוסף, המחסור בעובדים בשטחים שכן ניתן לטפל בהם מתבטא באיכות הפרי המתקבלת בשל העדר דילול וקטיף מאוחר, וכן בעלויות הקטיף שעלו על רקע אותו מחסור. כלומר כנראה שתהיה סחורה בחנויות ובשווקים - אבל איכותה עלולה להיות פחותה בהשוואה לעיתות שגרה וגם המחיר עלול להיות גבוה יותר.
לפי יפרח, בימים אלו זהו שיאו של קטיף הדובדבן, אף מגדלים רבים באזורים סמוכי גדר לא יכולים לקטוף ונפגעים כלכלית. בעיה דומה מאפיינת את הפירות הנשירים כנקטרינות, משמש ובקרוב גם אפרסק, אגס, תפוח, קיווי ומנגו. עם זאת לדבריו "לא יהיה מחסור. רק קשיים למגדלים".
פגיעה ביבול - בהיקף של כ-10% לעומת הממוצע השנתי - צפויה בגידול התפוחים, האגסים והדובדבנים. במשרד החקלאות מעריכים כי הציבור לא ירגיש זאת בחנויות הודות להשלמת החוסרים ביבוא. החקלאים לעומת זאת ירגישו היטב את הפגיעה, ולדברי יפרח עדיין מנהלים משא ומתן מול המדינה על הפיצויים המגיעים להם.
תיירות: "המדינה ויתרה על הענף"
ענף מרכזי נוסף בצפון הארץ הוא ענף התיירות. לפי לשכת התיירות, העסקים בתחום בגליל ובגולן מושבתים כולם והנזק הכולל לענף בצפון נאמד ב-7 מיליארד שקל. בלשכת התיירות טוענים כי הלכה למעשה המדינה ויתרה על הענף בכללותו בישראל כולה.
"הפגיעה בענף התיירות - נכנסת ופנים - היא אנושה", טוען מנכ"ל לשכת התיירות, יוסי פתאל. "התנהלות משרד האוצר מהווה מכפיל נזק על מה שהמלחמה גורמת והיא הלכה למעשה ביטול וסגירת הענף. הנזקים בענף אינם קשורים במרחק מקו הגבול שנקבע לצרכי ביטחון ואינו רלוונטי לאומדן נזקים בענף התיירות. במקום להתעלם ממצוקות הענף עדיף שמשרד האוצר יוציא הודעה רשמית כי הוא מוותר על הענף. ויתור על עתיד התיירות הנכנסת הוא ויתור על 10% ממקומות העבודה בפריפריה ועל אחד מהכלים החשובים ביותר שיהיה למדינת ישראל לשקם את השפל ההיסטורי של תדמיתה ומעמדה של ישראל בעולם".
הפגיעה בפעילות הכלכלית בצפון ניכרת היטב בהוצאות כרטיסי האשראי של הציבור בערים באזור. נתוני חברת שבא לחודש אפריל הראו כי בעוד שהממוצע הארצי של הוצאות כרטיסי האשראי התאושש וטיפס מעבר לרמתו לפני המלחמה, בערי הצפון התמונה שונה, גם אם תושביהן לא פונו בהוראת המדינה.
ההוצאות בכרטיסי אשראי בקריית שמונה ובשלומי בחודש אפריל היו נמוכות ב-75%-80% לעומת תקופת השגרה ערב המלחמה. בצפת ובנהריה נרשמו ירידות של 16% ו-5% בהתאמה לעומת הממוצע השנתי ערב המלחמה, ובשבא מסבירים זאת בפינוי ישובים הסמוכים להן ובעצימות המלחמה.
הייטק: הפריחה של הסצנה נגדעה
עבודה בהייטק אינה הדבר הראשון שחושבים עליו כשחושבים על הצפון, אך בשנים האחרונות התפתחה בסביבת קריית שמונה סצנת הייטק עם פוטנציאל גדול שהלכה ותפסה תאוצה - עד לפרוץ המלחמה. לפי נתוני מכון המחקר Rise, ערב המלחמה פעלו בעיר 15 חברות טכנולוגיה ורק שתיים מהן בתחום התוכנה. 11 מהחברות עסקו בתחומי מדעי החיים, קלינטק וטכנולוגיות פודטק וחקלאות, בין היתר הודות לחממות טכנולוגיות שהוקמו באזור. מדובר בענפים שמעסיקים לרוב עובדים שהוכשרו בתחומים ככימיה, ביולוגיה והנדסת מזון, בשעה שתעשיית ההייטק מאופיינת יותר בבוגרי מדעי החיים והנדסת תוכנה.
למרבה הצער, דווקא העובדה שהחברות לא פעלו בתחום התוכנה הגבירה את הפגיעה שהוסבה להן: רבות מהחברות החזיקו בשטחים חקלאיים או במעבדות ניסויים, או שהיו קשורות למכוני מחקר מקומיים או למכללת תל חי. התלות שלהן בסביבת העבודה הפיסית פגעה בהן במיוחד בשעה שעובדים שטרם המלחמה התגוררו בקריית שמונה, נאלצו כעת להתפזר בשאר חלקי הארץ.
"הקמנו בגליל את אחת מסצנות ההייטק התוססות ביותר בישראל", אומר אראל מרגלית, יו"ר ומייסד קרן ההון סיכון JVP, שהיה פעיל בפעילות ההייטק באזור. "הסצנה הזו שאבה אליה אנשים מהיישובים סביב קריית שמונה, מהקיבוצים של הגליל העליון וגם מהיישובים הדרוזים והערבים באזור. עד 6 באוקטובר זו הייתה סצנה בנסיקה".
״מאז 7 באוקטובר אנחנו מנסים לשמור על החממה הזאת, גם כשהרבה מהעובדים והחברות מפוזרים ברחבי הארץ. השאלה היא עד כמה נוכל להמשיך במצב הנוכחי. אם לא נוכל לחזור לאזורים שנטשנו עד תחילת שנת הלימודים, אנחנו הולכים לאבד דור שלם של ילדים שפשוט לא יחזור לקריית שמונה. סטודנטים לא יחזרו ללמוד כאן והחברות שקמו כאן פשוט לא ישובו. נאבד את כל מה שבנינו במשך השנים", מזהיר מרגלית.
"בממשלה אף אחד לא אומר לנו לאן כל זה הולך. אין אופק, אין תוכנית פיצויים מסודרת כמו שיש לדרום", הוא טוען. "אנחנו דורשים מהממשלה שיכירו בזה שיש כאן עסקים שצריכים את העזרה שלהם, ושהם צריכים אופק כלכלי ואופק ביטחוני בשביל שיוכלו לשוב ולשגשג".
תוכנית השיקום: תקציב שנוי במחלוקת
הפניית האצבע אל הממשלה והאשמתה באי-נטילת אחריות ואספקת פתרונות משותפת לכלל הגורמים הטרודים לגבי עתיד הכלכלה בצפון. אתמול (שני) אישרה הממשלה את התוכנית לשיקום הצפון, שכוללת בשלב הראשון תקצוב של 3 מיליארד שקל לאוכלוסיית היישובים במרחק של עד 5 ק"מ מהגבול. אך סביב התוכנית עדיין קיימים סימני שאלה, כמו הותרת תחום התיירות המשמעותי לאזור מחוצה לה.
אמיתי התייחס אתמול לצורך הדחוף בבניית תוכנית כלכלית שתמנע הידרדרות של כלכלת ישראל ל"עשור אבוד", כפי שחוותה המדינה אחרי מלחמת יום הכיפורים. "זה מושג שמתאר לא רק קיפאון צמיחה והיפר-אינפלציה אלא מציאות קשה שחוותה ישראל, כמעט עד כדי פשיטת רגל", הוא אומר. "מדובר בחיים של מיליוני אזרחים ועשרות אלפי עסקים שקרסו כלכלית בגלל מדיניות לא נכונה, ומשק שהפסיד כעשר שנים של צמיחה".
על התוכנית שאישרה אתמול הממשלה אמר אמיתי כי היא "תמוהה": "איך ייתכן שלחבל הארץ הדרומי, שבגודלו הוא פחות משליש מהמרחב הצפוני, הוקצו 19 מיליארד שקל, מתוכם 8 מיליארד כבר ב-2024 - בעוד שלחבל הצפוני מקצים פחות ממיליארד שקל ל-2024, עם הבטחה של 3 מיליארד לשנים הבאות? איך אפשר שעל כל תושב בדרום מתכננים תקציב של כ-400 אלף שקל, ובצפון רק 20 אלף שקל? לפי איזה קריטריונים הוכנה התוכנית? האם מדובר בשתי מדינות נפרדות?".