המציאות הנוכחית של חלוקת נטל שירות החובה בצה"ל אינה בת קיימא - כך אומר ראש אגף התקציבים במשרד האוצר יוגב גרדוס. גרדוס אמר את הדברים במסגרת נאום שנשא בכנס סגור של האגף. לפי גרדוס, "בראיה אסטרטגית, אין אתגר כלכלי חשוב יותר משילוב האוכלוסייה החרדית בכלכלה ובחברה".
עוד בנושא ב-N12:
• "ללמוד עד המוות": הקולות ברחוב החרדי על רקע חוק הגיוס
• העיתון החרדי הנפוץ נגד חוק הגיוס: "רק אנחנו תורמים"
• המלחמה על המלחמה: הדיון שייקבע את העתיד המדינה
גרדוס ציין כי אף ששיעורי התעסוקה בקרב גברים חרדים נמוכים במיוחד כיום (53% לעומת 87% אצל יהודים לא חרדים), "המצב גרוע אפילו יותר בקרב צעירים חרדים שיהוו את עיקר כוח העבודה מהחברה החרדית בעשורים הקרובים (40%)". ראש אגף התקציבים ציין כי ב-2040 החברה החרדית צפויה להכפיל את חלקה ולהוות כ-20% מהאוכלוסייה. לדבריו, "ללא שינוי משמעותי בהשתתפות החברה החרדית בשוק התעסוקה וללא גידול ניכר בפריון התעסוקה שלה, תיפגע איתנות הכלכלה הישראלית, ורמת החיים של כלל האזרחים במדינה תרד".
"משרתי החובה יאבדו עשרות אלפי שקלים"
בהתייחס לאתגר העומד בפני צה"ל ציין כי גרדוס כי "לאחרונה, בעקבות המלחמה, קיבלנו עוד דוגמא לחשיבות השילוב של החברה החרדית בכלל היבטי החיים במדינה. נוכח הצורך בתגבור כוח האדם, הכריז צה"ל כי בכוונתו להאריך את משך שירות הביטחון. בעתיד הנראה לעין, האוכלוסייה המשרתת תשרת יותר זמן בחובה ויותר זמן במילואים. כפי שכולנו יודעים, האוכלוסייה המשרתת בצבא נושאת כיום גם ברוב הנטל הכלכלי במדינה. מצב זה אינו בר קיימא לאורך זמן – הן מבחינה כלכלית והן מבחינה חברתית.
"הארכת שירות החובה בשישה חודשים עקב המלחמה, כפי שמוצע כעת, תביא לכניסה מאוחרת יותר של צעירים לשוק העבודה, תעלה למשק 6.35 מיליארד שקל בשנה במונחי תוצר, ותוביל לפגיעה מצטברת בכל משרת ומשרתת של עשרות אלפי שקלים לאורך חייהם. זו אינה גזירת גורל. שילוב אוכלוסיות נוספות בשירות הביטחוני יוכל לפזר את נטל השירות ולהקל את העול הכלכלי שיצטרך להיות מושת על כל משרת ומשרתת", ציין.
"לבחון היטב את הוצאות הביטחון"
גרדוס התייחס גם לדיון סביב דרישת מערכת הביטחון להגדיל משמעותית את תקציב בשנים הקרובות, והצורך בדיון מקצועי לפני היענות לדרישה זו. "בהקשר הזה אנו חייבים ללמוד מטעויות העבר ולמנוע עשור אבוד כמו לאחר מלחמת יום הכיפורים בשל פעולה נמהרת ולא שקולה", אמר.
כחודשיים עברו מאז שהבטיח ראש הממשלה להקים ועדה מקצועית שתבחן את תפיסת הביטחון של ישראל ואת צורכי התקציב הנובעים מכך, אך עד כה הוועדה לא מונתה. "לפני שקובעים בכמה מגדילים [את הוצאות הביטחון], יש לבחון היטב כיצד להגדיל את הוצאות הביטחון ועל מה בוחרים להוציא את כספי המיסים של כולנו. חשוב לזכור, כמו במקרי עבר, כי הוצאה גדולה יותר אינה בהכרח ערובה להצלחה".