הביקורת הציבורית הרבה סביב סוגיית הכספים הקואליציוניים דרבנה כך נראה את ראש הממשלה ושר האוצר לקדם מדיניות חדשה שתמחק את מושג הכספים הקואליציוניים - ותכניס את הקצאות הכספים למטרות פוליטיות לתוך בסיס התקציב. כך עולה מפרוטוקול ישיבת הממשלה שבה הצביעה ממשלת ישראל על אישור התקציב המעודכן לשנת 2024.
• המדינה רוצה שגופי הפנסיה יממנו את השיקום - יש להם תנאים
• התחזית הקודרת שהוצגה לשרים ערב אישור התקציב נחשפת
• "משנים את סדר העדיפויות": התקציב המעודכן אושר בממשלה
• "הממשלה מסתירה את הביזה": המלחמה על תקציב 2024
עוד חושף הפרוטוקול כי אף שהממשלה הודיעה על קיצוץ של 2.5 מיליארד שקל בכספים הקואליציוניים בתקציב המעודכן שיובא לאישור הכנסת, למעשה הקיצוץ נמוך מכך. הפרוטוקול מציין כי הממשלה שינתה את החלטתה הקודמת מפברואר אשתקד כך שבמקום להקצות ליישום ההסכמים הקואליציוניים ב-2024 סכום של 7.95 מיליארד שקל יוקצה סכום של 5.69 מיליארד שקל - כלומר קיצוץ של 2.26 מיליארד שקל. מדובר בסכום נמוך בכ-250 מיליון שקל מההצהרות המוקדמות.
גורמים בסביבת התקציב מסרו ל-N12 כי נוסף למספרים הנקובים בפרוטוקול ישיבת הממשלה הופחת תקציב נוסף של 145 מיליון שקל, שיועד לתקציבי הישיבות אך בסוף הוחלט שלא להאריכו. שקלול סכום זה מביא את הקיצוץ בכספים הקואליציוניים ל-2.405 מיליארד שקלים - כמעט כ-100 מיליון שקל פחות מהצהרות הממשלה.
ערב אישור התקציב המעודכן לצורכי המלחמה עבור 2023, שר האוצר סמוטריץ' וראש הממשלה נתניהו חזרו והצהירו כי יקצצו מההסכמים הקואליציוניים 1.6 מיליארד שקל. לבסוף גובה הסכום שקוצץ היה רק כמחצית מכך.
היועמ"שית: שאלה של מהות ולא המשגה
סופו של פרוטוקול ישיבת הממשלה מציין כי "ראש הממשלה מנחה את שר האוצר לבחון מחדש, בהתייעצות עם הממונה על התקציבים והחשב הכללי במשרדו, את מבנה התקציב ושיטת התקצוב באופן שיביא, בין היתר, לביטול מקסימלי של המושג 'כספים קואליציוניים' ויבסס את התקציב על בסיס שיקולים מקצועיים בהתאם לסדרי עדיפויות שתקבע הממשלה. שינויים אלו יוטמעו לכל המאוחר בתקציב 2025".
לפי הפרוטקול, ראש הממשלה נתניהו התייחס במהלך ישיבת הממשלה לנושא הכספים הקואליציוניים וציין כי "סלע המחלוקת בנושא זה עם הייעוץ המשפטי לממשלה הוא על מי קובע איך יחולק התקציב שגובים מהעם והתשובה היא – נציגי העם!".
בעקבות הדברים ציינה היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה כי השאלה איך מכנים את הכספים אינה חשובה אלא המטרות שאליהם הם מוזרמים. לפי הפרוטוקול, בהרב-מיארה ציינה "כי השאלה מהם כספים קואליציוניים או כספים שמקורם פוליטיים, שיש להם משמעות תקציבית או כספית, היא שאלה של מהות ולא שאלה של המשגה".
התקציב למרכז מורשת גנדי הוגדל
בנוסף מפרט פרוטוקול ישיבת הממשלה חלק מהשינויים שבוצעו בכספים הקואליציוניים לשנת 2024 בהשוואה לסכומים המקוריים שהוקצו להם בהחלטת הממשלה 511 ממאי אשתקד. לא כל הסעיפים קוצצו ולמעשה כמה מהם הוגדלו.
עם הסעיפים שתקציבם הוגדל נמנים סעיפים הקשורים להוצאות ביטחון כמו תקציב לתוכנית להוצאות ביטחוניות לתלמידי ישיבות הסדר, שתקציבו הוגדל מ-6 מיליון שקל במקור ל-11.7 מיליון שקל. לצד זאת הוגדל לפי הפרוטוקול בכ-50% תקציב התמיכה במרכז מורשת גנדי מ-10 מיליון שקל ל-14.5 מיליון שקל והתקציב לתחזוקת מנהרות הכותל הוגדל מ-1.5 מיליון ל-4 מיליון.
להלן קיצוצים בולטים בסעיפי ההסכמים הקואליציוניים והתקציבים שנותרו להם:
• תמיכה במוסדות תורניים: הונמך מ-1.38 מיליארד שקל ל-1.07 מיליארד שקל.
• העלאת שכר עובדי ההוראה בחינוך שאינו רשמי - בעיקר מוסדות חינוך חרדיים: הונמך מ-880 מיליון שקל ל-590 מיליון שקל.
• התוכנית להבטחת הביטחון התזונתי - מה שכונה תלושי המזון של דרעי: הונמך מ-600 מיליון שקל ל-300 מיליון שקל בכפוף להכרעת בג"ץ לגבי קיום התוכנית.
• תקציב משרד ירושלים ומסורת: הופחת מ-250 מיליון שקל ל-79 מיליון שקל.
• הרשות לפיתוח כלכלי-חברת של המגזר החרדי: הונמך מ-250 מיליון שקל ל-75 מיליון שקל.
• תקציבי פיתוח לרשויות הנגב והגליל וההתיישבות הצעירה: הונמך מ-225 מיליון שקל ל-155 מיליון שקל.
• החטיבה להתיישבות במשרד ההתיישבות: הונמך מ-202 מיליון שקל ל-92.3 מיליון שקל.
• מיזמים בתחום המורשת הלאומית והיהודית: הונמך מ-200 מיליון שקל ל-72 מיליון שקל.
• תקציב הרשות לזהות לאומית יהודית בראשות אבי מעוז: במקור הוקצו לה 165 מיליון שקל וכעת הסעיף נמחק.
• תקצוב חיזוק הזהות היהודית דרך משרד ההתיישבות: הונמך מ-150 מיליון שקל ל-89 מיליון שקל.