85 אלף כלי רכב מתוצרת סין, רובם דגמים חשמליים חכמים, נעים בכבישי ישראל, ורק בחודשיים הראשונים של השנה נמסרו יותר מ־14 אלף כאלה. ובזמן שהמגמה הזו צוברת תאוצה בישראל, נשיא ארה"ב ג'ו ביידן בוחן כיצד ניתן לבלום את כניסת הרכבים הסיניים לכבישים הלא נגמרים של אמריקה.
קחו למשל את צ'רי. יצואנית כלי הרכב הבכירה של סין כבר 21 שנה, עם 1.881 מיליון מסירות ב־2023 בלבד. עד כמה שהיא גדולה ומבוססת, אי אפשר לשכוח שהמכוניות שלה מקושרות לשרתים בסין. אלא שנראה שבמערכת הביטחון בישראל קצת שכחו, או העדיפו להבליג: משרד הביטחון מצא לנכון לספק לקצינים מדרגת סא"ל עם משפחות ברוכות ילדים כ־550 רכבי צ'רי טיגו 8 פרו. זאת דרך חברת אלדן, שזכתה במכרז.
אמנם המחיר של טיגו 8 פרו זול ביחס לאחרים בקטגוריה, אך סביר בהחלט כי בצה"ל הבינו היטב את משמעויות כניסתם לבסיסים של כלי רכב סיניים המחוברים לשרתים של בייג'ינג. לכן, הוחלט בחלק מן המקרים לנתק יכולות טכנולוגיות מסוימות שלהם, ובחלק אחר לספק לקצינים וקצינות כלי רכב אחרים, בשל חוסר הרצון שמכוניות חכמות מתוצרת סין ינועו בבסיסים ברמת סיווג גבוהה.
סין בעצמה הגבילה כניסה של טסלות
אחד האנשים שיותר מעורים במשמעויות הרכבים הסינים הוא מייקל גרנוף, מייסד קרן מניב מוביליטי ומראשוני המשקיעים בחברת בטר פלייס. בנייר עמדה שחיבר לאחרונה מסביר גרנוף כי בניגוד לארה"ב ולשווקים אחרים, לא צפויים מכסים מיוחדים על רכבים המגיעים מסין לישראל. "וכך", אומר גרנוף, "סביר להניח כי הצמיחה המדהימה של הרכבים החשמליים מתוצרת סין תימשך - ובעשור הנוכחי הם ישלטו בכבישי ישראל".
גרנוף מגדיר את כלי הרכב החשמליים הסיניים כמכשירים אלקטרוניים מתוחכמים ביותר. "הם מלאים במיקרופונים, מצלמות וחיישנים אחרים, שאוספים תמונות ונתונים מכל הסוגים. רכבי טסלה מעבירים את הנתונים הנאספים לשרתים המצויים בקליפורניה, ארה"ב. הרכבים החשמליים מתוצרת סין, לעומת זאת, מעבירים את הנתונים שלהם לחוות שרתים הנמצאות בסין".
האירוניה במצב הנוכחי היא שסין בעצמה הטילה מגבלות על כניסת רכבי טסלה אמריקאיים כבר בשנת 2021. על אנשי צבא ועובדים של חברות ממשלתיות בולטות נאסר לנסוע ברכבי טסלה, תוך טענה של בייג'ינג כי "מצלמות המכונית מתעדות כל הזמן", ומשיגות נתונים כמו מתי, איפה ובאיזה אופן משתמשים ברכבים. אולם כעת, בתוך בסיסי צה"ל נעות מכוניות חשמליות של חברה בבעלות סינית ממשלתית - במימון ממשלתי ישראלי.
"אינני מכיר כמעט טכנולוגיה סינית שאינה משדרת", אומר לגלובס ד"ר הראל מנשרי, ממקימי מערך הסייבר בשב"כ, וכיום ראש תחום הסייבר ומרצה בכיר ב־HIT, מרצה בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב ובמחלקה למדעי המידע באוניברסיטת בר אילן. "מזה שנים רבות שבקושחה הסינית יש צריבה של הנחיה שברגע שמחברים את המערכת לרשת, היא מחפשת מוצא לאינטרנט, וכשהיא מוצאת - היא משדרת לשרתים בסין. זה נכון גם לכלי רכב. אז אמנם נתנו פקודה שלא להיכנס לבסיסים מסווגים עם רכב שכזה, אבל אם קצין עם חמישה ילדים משרת בבסיס שכזה - כמה זמן זה יחזיק מים?".
בה בעת, מכוניות סיניות נכנסות ומסיירות בבסיסים צבאיים גם בלי מכרזים הקשורים לאנשי קבע. "כשביקרתי את בתי בבסיס הצבאי שבו היא משרתת, התבקשתי למסור את הסמארטפון שלי", סיפר גרנוף, "אך הרשו לי להכניס פנימי את מכוניתי, וחניתי ממש צמוד ל־Geely Geometry, רכב מתוצרת סינית".
התוכנית הסינית להובלה מדעית בעולם
צה"ל הוא "טיפה בים" מתוך כלל המכוניות הסיניות שנמכרות בעולם בקצב מסחרר. בשנת 2023 חל זינוק של 70% ביצוא המכוניות החשמליות של סין עד ל־34.1 מיליארד דולר. היעד העיקרי היה האיחוד האירופי, עם קרוב ל־40% מהרכישות - פי שמונה מהיקף יצוא המכוניות הללו לארה"ב, קנדה ומקסיקו גם יחד. מנכ"ל פורד ג'ים פארלי סיפר לאחרונה כי ממצב שבו המכוניות החשמליות הסיניות כמעט לא נכחו באירופה לפני שנתיים, הן זינקו לכ־10% מהשוק כיום.
לדברי ד"ר מנשרי, כדי להבין את ההשתלטות הסינית על השוק צריך לחזור לתוכנית הדגל של הנשיא חו ג'ינטאו מ־2005, תוכנית 2050. "התוכנית הזו מדברת על כך שסין תוביל את המדע בעולם. ישנו סעיף מתוכנית צבאית מ־1986 שמדבר על כך שב־2050 סין תשלוט במשטר הנתונים, בעזרת הימצאות רכיבים מתוצרת סין בכל מתקן תקשורת בעולם", הוא מסביר.
בצל הבחירות הקרבות לנשיאות ארה"ב, ביידן מתכנן להחריף את המאבק במכוניות החשמליות הסיניות. ככלל, סוגיית סין ככלל ומכוניות חכמות בפרט תופסת מקום בלתי מבוטל במרוץ לנשיאות. הנשיא לשעבר ומועמד המפלגה הרפובליקנית כיום דונלד טראמפ כבר הצהיר כי אם ייבחר שוב, הוא ישקול העלאת מכסים ל־60%. בתקופת בכהונתו החליט טראמפ להוסיף על מכס יבוא הרכבים השגרתי בארה"ב (2.5%) 25% נוספים. לאורך כל הקדנציה שלו, ביידן לא שינה את גובה המכס מאותם 27.5%.
"סין נחושה לשלוט בעתיד שוק הרכב, כולל באמצעות שימוש בשיטות לא הוגנות", אמר ביידן. "המדיניות של סין עלולה להציף את השוק שלנו בכלי הרכב שלה, להוות סיכונים לביטחון הלאומי שלנו. אני לא אתן לזה לקרות במשמרת שלי". בינתיים, נשיא ארה"ב כבר החליט להגביל את הגישה לנתונים אישיים של אמריקאים. מי שמיהר להגיב בזעם הוא דובר משרד החוץ הסיני, מאו נינג, שמסר כי הצעד "מרחיב בצורה מוגזמת את תפיסת הביטחון הלאומי. אלו שיטות מפלות שמופנות בבירור כלפי מדינות מסוימות".
לפי דיווח במגזין "פורצ'ן", בוושינגטון שוקלים הגבלות לא רק על יבוא הרכבים בשלמותם, אלא גם על חלקי חילוף שמקורם בסין. בדרך זו מקווים בממשל האמריקאי "לחנוק" גם כניסת מכוניות סיניות ורכיבים בנתיב עוקף דרך מקסיקו. השכנה מדרום תופסת מקום משמעותי במאבק האמריקאי משום שחברות מבייג'ינג משתמשות בה בשגרה. יצרנית הרכב הסינית BYD, שהחליטה להימנע מפעילות ישירה בארה"ב בשל מדיניות המכסים, מתכננת הקמת מרכזים במקסיקו, כשלא מן הנמנע כי היעד המרכזי הוא בכלל ארה"ב.
מדובר בחברה שבה השקיע וורן באפט בשלב מוקדם, והפחית את אחזקותיו בה בטרם עקפה ברבעון האחרון אשתקד את טסלה, לראשונה, בדרך למקום הראשון במכירות רכבים חשמליים בעולם. בניסיון לעגן את שליטתה בשוק העולמי, BYD הודיעה לפני כחודש כי תמכור את דגם דולפין מיני שלה במקסיקו תמורת כ־21 אלף דולר - פחות מחצי ממחיר דגם הטסלה הזול ביותר.
בוושינגטון חוששים מהיקף הדאטה אדיר שנצבר במכוניות, על אודות הנהגים וסביבתם, ומכך שלסינים יש גישה אליו. ממשלתו של שי ג'ינפינג מחייבת את יצרני הרכבים לאחסן ולעבד חלק מהותי מהמידע בתוך שרתי המדינה, מה שמאפשר לבייג'ינג גישה למידע רב שכולל, למשל, תווי פנים. בד בבד, ביידן וסביבתו מודאגים מהימצאות מודמים במכוניות הסיניות, שגורמים זדוניים עלולים לפרוץ אליהם.
החשש שלהם לא נשמע מופרך. ד"ר מנשרי מציין כי בחוק הטרור הסיני מ־2016 נקבע כי כל מי שמייצר בסין, גם אם הוא אמריקאי או ישראלי, חייב להתיר לאנשי המשטר להגיע לפס הייצור. "אם היצרן עוסק בטכנולוגיה, הוא נדרש לתת את קוד המקור של הטכנולוגיה. יתרה מכך, גם אם לא מייצרים פיזית בסין, אלא משתמשים ברשת סינית, נדרשים לתת קוד מקור".
"המכוניות הן כמו סמראטפונים על גלגלים"
לפני כחודש הורה ביידן למזכירות המסחר לפתוח בחקירה לגבי איסוף המידע באמצעות מכוניות חכמות סיניות, שבסיומה עשויות להתפרסם תקנות חדשות שיגבילו את היקף הטמעת הטכנולוגיות ברכבים. "כל רכב מחוברים מסין מסוגלים לאסוף נתונים רגישים על האזרחים שלנו והתשתיות שלנו, ולשלוח את המידע בחזרה לסין", נמסר בהודעת הבית הלבן בנושא. "ניתן להתחבר לרכבים אלה או להשבית אותם מרחוק".
בכירים אמריקאים ששוחחו עם סוכנות הידיעות AP הסבירו כי החשש הוא שאמצעי סיוע לנהג בכלל מסייעים לריגול אחר אזרחים אמריקאים. "המכוניות הן כמו סמראטפונים על גלגלים ומהוות סכנה לביטחון הלאומי", הסבירה מזכירת המסחר האמריקאית ג'ינה ריימונדו. "הרכבים מחוברים לאינטרנט ואוספים כמויות אדירות של נתונים רגישים על הנהגים: מידע אישי, מידע ביומטרי ולאן נוסעת המכונית. לכן, אין צורך בדמיון רב כדי להבין כיצד יריב זר כמו סין, עם גישה למידע בקנה מידע כזה, עלולה להוות סיכון משמעותי לביטחון הלאומי שלנו ולפרטיות של אזרחי ארה"ב".
גרנוף ממחיש את אחת הסוגיות שאליהן רמזה ריימונדו. "מכיוון שכלי הרכב אינם רק שולחים נתונים, אלא גם מקבלים נתונים ומעדכנים תוכנה בדיוק כפי שהתרגלנו לבצע בטלפונים שלנו, הרי שניתן להשבית רכבים אלו מרחוק, על ידי מישהו שנמצא במרחק כמה יבשות מכאן".
ד"ר מנשרי מסכם עם דוגמה שמציגה לתפיסתו את הסכנה ברכבים הסיניים הרבים בכבישים. "הדבר הראשון שעושים במוסך עם רכב הוא חיבור למחשב. באמצעות אותו חיבור ניתן לחדור לתוך מחשבי מוסך ולהדביק את כל המכוניות. משום שמדובר על מערכות סיניות, וכולן משדרות, יש כאן בעיה קשה".
מצה"ל לא נמסרה תגובה.
הכתבה פורסמה לראשונה ב"גלובס".