"ההערכות של בנק ישראל והאוצר הן שהמלחמה תימשך בעצימות גבוהה ברבעון הנוכחי, תוך ירידה הדרגתית ברבעונים הבאים. אולם, כל התחזיות לא לוקחות בחשבון את האפשרות שישראל תיקלע למלחמה בעצימות גבוהה בחזית הצפונית. זו נקודה מאוד חשובה כאשר חושבים על מדיניות", כך אומרת פרופ' קרנית פלוג סגנית נשיא למחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה ונגידת בנק ישראל לשעבר.
• הנגיד: "אפשר היה לעשות יותר ולהעלות את המע"מ השנה"
• נתניהו וסמוטריץ' מנסים להעלים את הכספים הקואליציוניים
• התחזית הקודרת שהוצגה לשרים ערב אישור התקציב נחשפת
• "הממשלה מסתירה את הביזה": המלחמה על תקציב 2024
פלוג אמרה את הדברים בדיון על סדרי עדיפויות בתקציב 2024 ואילך שערך היום (שני) המכון הישראלי לדמוקרטיה בשיתוף עם המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS).
בעיבודים שערכו פלוג, החוקר האורח צחי דוד חוקר והחוקר נדב פורת הם בחנו מה תהיה ההשפעה של פתיחת חזית צפונית. בהתאם לתרחיש זה, המשמעות תהיה התכווצות של התוצר בגובה 4.5%. "זהו לא התרחיש החמור ביותר, אך הוא לא נלקח בחשבון בהערכות קובעי המדיניות, וחשוב שהוא יהיה בפניהם", ציינה פלוג.
פרופ' פלוג התייחסה לתקציב המוסכם וציינה כי הגירעון מתבסס על ההנחה היא כי הצמיחה תהיה 1.6% בשנה הקרובה, המתבססת על הערכה להתאוששות מהירה החל מהרביע הנוכחי. לדבריה, הגירעון אשר הוחלט, 6.6%, אינו לוקח שוליים מספקים, בהינתן תרחיש יותר חמור. "אם אכן מתרחשת הסלמה בצפון ייתכן כי המשמעות תהיה הכפלת הוצאות הביטחון, הורדה יותר גדולה בתגמולי המיסים וגירעון גדול הרבה יותר", לדבריה.
"עדיף היה לקצץ בכספים הקואליציוניים בצורה יותר עמוקה, לו היו עושים זאת היה יותר קל להגיע לעסקת חבילה עם ההסתדרות. ייתכן כי אפשר היה להגיע להורדה יותר גדולה בהוצאות שהייתה מקטינה את הגירעון".
באשר לתוספות המסים, אמרה כי "ההצהרה אמנם חשובה אך אמינותן מוגבלת, עקב דחייתן והיה נכון לבצע זאת כעת. היה נכון לבטל פטורים ולא לבחור בהעלאת המע"מ. יש לציין לחיוב את העלאת מס הבריאות כדי לממן את הצרכים הדחופים של בריאות הנפש. הרכב הקיצוצים מאוד בעייתי וחלק מהבעיה היתה בקיצוץ רוחבי ללא קבלת החלטות יותר כואבות שהיו כואבות לחברות הקואליציה ולא לציבור הרחב".
פלוג הוסיפה כי "אי הוודאות היא עצומה ותשפיע על הצמיחה ועל תמונת המצב הפיסקאלית, אלו מחייבים זהירות גדולה יותר מזו המשתקפת בתכנון התקציבי בשנת 2024. אין לנו שולי ביטחון לתרחיש לא מופרך של הסלמה בצפון. חשוב שהמדיניות תשפר את אמון הציבור בממשלה ותשפיע בצורה הטובה ביותר שניתן על התאוששות המשק ולשרידות העסקים הקטנים.
"כדי להתמודד עם אתגרי המשק והחברה נדרשת עלייה משמעותית בהוצאה האזרחית ללא ריבית - גידול בהוצאות הביטחון ובהוצאה האזרחית. הצורך בהפחתת החוב מחייבת העלאת מיסים - עדיפות להרחבת בסיס המס וביטול פטורים כדי לשמור על תחרותיות המשק".