"החשש שהבנקים יגלגלו ללקוחות את העלאת המס על הרווחים שלהם הוא לא משמעותי", מעריך עו"ד אריאל ברזילי, ראש האגף הכלכלי בתנועה לאיכות השלטון, בשיחה עם N12. מחר (שלישי) צפויה ועדת הכספים לדון שוב בהצעת משרד האוצר להעלות את המס שמוטל על רווחי הבנקים מ-17% כיום לכדי 23% עד לסוף שנת 2025. אם יושגו הסכמות, ייתכן שהוועדה אף תצביע בישיבתה מחר על אישור ההצעה כהוראת שעה.
להערכת האוצר, העלאת המס על הבנקים תניב לקופת המדינה תוספת הכנסות של 1.4 מיליארד שקל בשנה מלאה, שישמשו למימון ההוצאות התופחות בגין המלחמה. בשעה שהממשלה מסרבת לקצץ בכספים קואליציוניים והדיון על הצורך להאריך את משך השירות בצה"ל סודקים את שיח האחדות שרווח בישראל מאז מתקפת 7 באוקטובר, העלאת המס על הבנקים היא מטרה קלה שקל לגבש סביבה קונצנזוס. ודאי על רקע הזינוק ברווחיהם בעקבות העלאות הריבית שנקט בנק ישראל בשנה וחצי האחרונות.
לדברי ברזילי, בתנועה לאיכות השלטון קידמו העלאה של המס על רווחי הבנקים כבר מאוגוסט 2022 - עוד בתקופת הממשלה הקודמת. זאת לדבריו לאחר שזיהו כיצד העלאת הריבית, שנועדה להילחם בעליית האינפלציה, הובילה לרווחיות גבוהה יותר אצל הבנקים. "זו לא היתה תופעה מקומית אלא עולמית", הוא אומר על האופן שבו הבנקים נהנו מהעלאת הריבית. וזה חלק מתופעה הרבה יותר רחבה שמכונה גרידפלציה - צירוף של המילה greed (תאוות בצע) ואינפלציה: בכסות האינפלציה חברות הגדילו את ההכנסות שלהן".
ברזילי והתנועה לאיכות השלטון קוראים לחברי הכנסת משני צדי המתרס לתמוך בהצעה ולהצביע על אישורה. זאת אף שלדברי ברזילי, הוראת השעה שמקדם האוצר היא גרסה מרוככת בהשוואה להצעה המקורית של התנועה וחרף החששות מפניה. עם החששות: הטענה שברגע שכספי המס יגיעו לקופת המדינה אי אפשר יהיה לדעת לאן הם יופנו - למטרות המלחמה או למטרות פוליטיות שנויות במחלוקת.
"ברעיון שאנחנו קידמנו חשבנו שיהיה נכון שהכספים שיושגו מהמס על רווחי היתר יגיעו לקרן מסוימת, כמו קרן העושר (שאליה מוזרמות ההכנסות ממיסוי רווחי היתר של שותפויות הגז - ל"ב). כך נוכל להבטיח באמת שהכסף יסייע להקל על יוקר המחייה. אבל זה לא מה שנבחר בסוף", מציין ברזילי.
אם המס על הבנקים יעלה, הם לא פשוט עשויים לפצות את עצמם על הפגיעה באמצעות העלאת המחירים ללקוחות, כמו שעושות חברות המזון?
"בשונה מחברות אחרות, יש הרבה מאד מעקב ופיקוח על ההכנסות של הבנקים. הודות לבנק ישראל, היכולת של הבנקים לגלגל את העלות הנוספת על הציבור באיזושהי דלת אחורית מאד מוגבלת. גם בדיונים שיתקיימו בהמשך בוועדת הכספים אפשר יהיה לראות אם הבנקים עושים את זה, ואני לא מעריך שהם יעשו את זה".
ברזילי מזכיר כי בשנים האחרונות הידק בנק ישראל את הפיקוח על גובה העמלות שהבנקים יכולים לגבות מלקוחותיהם. מסיבה זה הוא טוען שהבנקים יתקשו להעלות את תעריפי העמלות כדי לפצות את עצמם על הפגיעה. בנוסף, הוא טוען שהפגיעה עצמה בכל בנק תהיה קטנה מכדי שמנהליו יבחרו "לנסות לגזור קופון בדלת אחורית", לדבריו.
"זה אמור לצאת כ-400 מיליון שקל בתוספת מס על כל אחד מהבנקים הגדולים הפועלים ולאומי, עוד כ-300 מיליון שקל שיתחלקו בין מזרחי-טפחות ודיסקונט, והיתר על הבינלאומי והבנקים הקטנים. זה לא כסף מאד גדול עבור הבנקים", הוא מציין. הבנקים לאומי ופועלים סיימו את שלושת הרבעונים הראשונים של 2023 ברווח נקי של של 5.2 מיליארד שקל ו-5.6 מיליארד שקל בהתאמה.
מה עמדת בנק ישראל להעלאת המס על רווחי הבנקים?
"בבסיס, בנק ישראל לא מתנגד באמת למס הזה, כי הוא מבין שאין פה באמת סיכונים מערכתיים. נכון שבנק ישראל דואג הרבה יותר ליציבות הבנקים ומשאיר את התחרות בצד, אבל ההתנגדות שהוא הביע היתה משמעותית פחות חזקה משחשבתי. אנחנו מקדמים את המיסוי הזה מ-2022 ורואים איך לאורך הזמן ההתנגדות של בנק ישראל הולכת ונחלשת. וזה כנראה קשור גם קצת לתחושה של המצב במדינה, כי צריך למצוא מקורות תקציביים וזה אחד המקורות שהכי פשוט ליישם".
אחת הטענות שהועלו נגד העלאת המס היא שהמהלך עלול לפגוע בתחרות ולמנוע מבנקים זרים להגיע לפה.
"ב-50 השנים האחרונות לא ראינו נהירה לישראל של הבנקים הזרים. הם לא באו כשלא היה את המס הזה, אז להגיד שבגלל שזה המס הם לא יגיעו, אתה יודע..."
בדיון בוועדת כספים בשבוע שעבר נציגי הבנקים טענו שעל רקע הורדת דירוג האשראי של ישראל והתמשכות המלחמה, בנקים זרים יימנעו מלהעניק הלוואות לעסקים ישראליים. לטענתם זה יגדיל את הנטל עליהם, ופגיעה ברווחים שלהם עלולה לסכן את היכולת שלהם לספק אשראי לעסקים במצוקה.
"אני חושב שזה לא חשש אמיתי. הקשבתי לדיון הזה, ומה שנציגי הבנקים אמרו היה אפילו חמור יותר. הם טענו שבתקופת הקורונה הם היו מתחת לאלונקה והמשיכו להזרים אשראי לעסקים בזמן שגופים חוץ-בנקאיים נסוגו. זה כאילו הבנקים שכחו מה קרה בתקופת הקורונה: מי שהזרים את הכסף לשוק היתה ממשלת ישראל, שהעבירה כספים לעסקים דרך הבנקים. הבנקים קיבלו ערבויות מדינה עבור הכספים האלו והחברות החוץ-בנקאיות לא.
"מעבר לכך, הסכומים הנוספים שהבנקים ייצטרכו לשלם בעקבות המס מאד לא משמעותיים עבורם. אין פה סכנה ליציבות שלהם ואין להם סיבה להתחיל לצמצם את האשראי שהם נותנים למערכת".