"בניגוד לעבר, הדרג המקצועי במשרד האוצר אינו שותף לעבודת המטה לגיבוש ההצעות, מצאתי לנכון להביא את עמדתנו המלאה בכתב טרם קבלת ההחלטה", נכתב במסמך שהגיש אגף התקציבים במשרד האוצר לשר בצלאל סמוטריץ' לקראת הדיון הצפוי בממשלה בחוק הגיוס החדש. על המסמך, שנחשף כאן ב-N12 לראשונה, חתום ראש אגף התקציבים יוגב גרדוס, והוא מפרט את העמדה המקצועית והרשמית של האגף.
עוד בנושא ב-N12:
• מה המחיר של העלאת גיל הפטור לחרדים משירות צבאי?
• טיוטת חוק הגיוס החדש ולו"ז החקיקה המסתמן
• האוצר: המחסור בחיילים - למלא בגיוס סדיר ולא במילואימניקים
• הקרב סביב צה"ל החדש שייקבע את עתיד המדינה
המסמך מציין כי על רקע הצמיחה הצפויה בהיקף החברה החרדית, שצפויה להגיע ל-32% מאוכלוסיית ישראל ב-2065, המשך דפוסי התעסוקה הקיימים שלה נושא השלכות מאקרו-כלכליות משמעותיות: "צפויה פגיעה בתוצר שתעמוד על כ-13%, המשקפת ירידה בשיעור מקביל ברמת החיים של כלל אזרחי המדינה. בנוסף, בשנת 2065 יהיה צורך בהעלאת המיסים הישירים ב-16% על מנת לשמור על אותה רמת שירותים שהמדינה מספקת ללא הגדלת הגירעון".
אף שבהצעת המחליטים שהוגשה לקראת דיון הממשלה בחוק הגיוס תחת "נתונים כלכליים וההשפעה על משק המדינה" הופיעו המילים "לא רלוונטי", באוצר דווקא אמדו את ההשלכות: "ההשפעה הכלכלית של הצעות משרד הביטחון (הארכת שירות החובה והמילואים) בעשור הקרוב מוערכת בכ-104 מיליארד שקל, והעלות התקציבית מוערכת בכ-41 מיליארד שקל".
עוד נכתב כי "אם האוכלוסייה הנמצאת כיום במעמד תורתו אומנותו הייתה מתגייסת בדומה לאוכלוסייה היהודית הלא-חרדית, ניתן היה לקצר את משך שירות החובה בכ-7 חודשים לכולם. לחלופין, במידה ואוכלוסייה זו הייתה מתגייסת לשירות החובה בדומה לאוכלוסייה היהודית הלא חרדית, ניתן היה לצמצם את היקף ימי המילואים הצפויים להיות מופנים לתעסוקה מבצעית בשנת 2024 (ובשנים הבאות ככל והיקף הימים יישאר דומה) בכ-86%. כך למשל, לוחם מילואים שהיה צפוי לשרת 36 ימים בתעסוקה מבצעים, עם גיוס אוכלוסייה זו היה צפוי לשרת כ-5 ימים בלבד".
לאור כל זה, באגף התקציבים מציינים כי "המלצתנו היא לפעול על מנת לצמצם את הנטל המושת על המשרתים הקיימים ולבצע את המאמצים הנדרשים להרחבת היקף המשרתים באופן מידי, לצד מיצוי הפוטנציאל הקיים תחת מסגרת השירות הנוכחית".
המסמך מתייחס גם לחלק בהצעת החוק שמעלה את גיל הפטור מגיוס לחרדים מ-26 כיום ל-35, מה שיידחה את יכולתם להיכנס לשוק העבודה בכמעט עשור. "קביעת גיל פטור, ובפרט גיל פטור גבוה העומד על 35 שנים כפי שנשקל בהצעה הנוכחית, צפוי להביא להשפעות שליליות בהיקפים משמעותיים, וליצירת נזק ארוך טווח למשק הישראלי והכלכלה הישראליים", נכתב.
עוד צוין כי "החלת איסור על השתלבות בשוק העבודה ורכישת הכשרה תעסוקתית עד גיל 35, צפויה להביא לירידה בשיעורי התעסוקה של הגברים החרדים ולפגיעה בשכרם, באופן שבעתיד צפוי להביא לפגיעה כלכלית ניכרת בכלל המשק".