בנק ישראל הוריד היום (שני) את הריבית לחודש ינואר 2024 ב-0.25% והיא תעמוד על 4.5%. מדובר בהורדת הריבית הראשונה מאז הפחית בנק ישראל את הריבית במהלך משבר הקורונה באפריל 2020 ב-0.25% לרמה של 0.1%. הריבית נותרה על גובה זה עד לאפריל 2022, אז החל בנק ישראל בשורה של העלאות ריבית רצופות על רקע עליית באינפלציה, עד שנקבעה על 4.75% בחודש מאי האחרון. על רקע ההודעה על הפחתת הריבית החלו המדדים בבורסת תל אביב לזנק.
• "הממשלה מסתירה את הביזה": המלחמה על תקציב 2024
• באוצר חוזים: התוספת האדירה שתדרוש המלחמה ב-2024
• במקום לקצץ במשרדים המיותרים - הממשלה הוסיפה להם כסף
• תקציב חדש ל-2024 זה מורכב? יועץ רה"מ מציע לוותר עליו
במסיבת העיתונאים שלאחר הודעת הריבית שלח נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר כמה מסרים תקיפים לממשלה לקראת העבודה על גיבוש תקציב 2024. "תקציב הביטחון העתידי צפוי לגדול באופן פרמננטי", ציין הנגיד. "גידול פרמננטי זה בהוצאות מחדד עוד יותר את הצורך בהתאמות בתקציב וקביעת גירעון ברמה שתוביל לירידת יחס החוב לתוצר בשנים שלאחר המלחמה.
"דרך אפשרית לבצע זאת היא בהתאמות הן בצד ההוצאות והן בצד ההכנסות בסעיפים בעלי אופי מתמיד, ובהיקף של הגידול בהוצאות הפרמננטיות", הוסיף, תוך שהוא מרמז לסעיפי כספים קואליציוניים שאישרה הממשלה כדוגמת תוספות השכר במערכת החינוך החרדית.
"על הממשלה לנווט את מדיניותה בראייה זו כדי לשמר את אמינות המדיניות הפיסקלית בעיני השווקים והציבור", ציין ירון. "יש לבצע חלק ניכר מההתאמות לעיל כבר בתקציב 24. זהו גם חלק מ'מס רצינות' שנכון לשדר לשווקים כבר בעת הזו. מה שחשוב אינו רק כמה יהיה הגירעון ב-2024 עצמה, אלא מה השווקים יסיקו ממנו ומהחלטות הממשלה בתחום התקציב, לגבי תוואי החוב העתידי".
"קשה לנבא מתי תהיה נקודת הפיתול"
"תפיסה של השווקים שישראל צועדת לעבר תוואי חוב עולה באופן מתמשך עלולה לגרור עליית תשואות, פיחות, אינפלציה - ולחייב ריבית גבוהה יותר", הוסיף הנגיד. "קשה לנבא מתי תתרחש נקודת הפיתול שבה השווקים יתמחרו מחדש את הסיכון הזה, אך ככל שההתאמות הללו לא קורות ההסתברות לכך גדלה.
"ברצוני לומר בצורה הברורה ביותר: אי-התמודדות כעת בהתאמת התקציב עם קיצוצים בהוצאות ובמשרדים מיותרים והגדלת הכנסות לנוכח צורכי המלחמה עלולות לעלות למשק הרבה יותר בהמשך. העלות לא תתבטא רק במישור התקציבי והגירעון אלא עלולה להשפיע לרעה על תהליכים כלכליים נוספים. לא בכדי בלימודי הכלכלה שגור המשפט אין ארוחות חינם.
"בהקשר זה, חוב מדינה חייב להיות ממומן על ידי אחד או יותר מהבאים: הקטנת ההוצאות, הגדלת ההכנסות, מס בתצורה של ריבית על החוב או מס אינפלציה. יתרה מכך, כמו בהרבה מקרים אחרים בחיים, מה שדוחים לעתיד בסוף עולה יותר ומצריך מאמץ וכאב גדול יותר. לכן צו השעה הוא תקציב אחראי המחייב התאמות והחלטות לא קלות של תעדופים. ככל שאלו יבוצעו, יתקיימו התנאים הנדרשים לחזרה של המשק הישראלי לצמיחתו הפוטנציאלית הגבוהה".
הגדלת ההוצאות דוחפת להעלאות ריבית
במקביל להודעת הריבית פרסמה חטיבת המחקר של בנק ישראל תחזית מעודכנת, המעריכה כי התוצר יצמח בשיעור של 2% בכל אחת מהשנים 2023–2024, בדומה להערכה בתחזית נובמבר, וב-5% בשנת 2025. שיעור האינפלציה במהלך 2024 צפוי להיות 2.4% בדומה לתחזית נובמבר, ואילו במהלך שנת 2025 הוא צפוי לעמוד על 2%. ברבעון הרביעי של 2024 הריבית צפויה לעמוד על 3.75%/4.0%. בחטיבת המחקר עדכנו את תחזית הגירעון ל-2024 לעומת תחזית נובמבר ומעריכים כעת שהוא יעמיק ל-5.7%.
התחזית של חטיבת המחקר כוללת גם אזהרות ברוח דומה לדברים שאמר הנגיד ירון. לפי התחזית, "ככל שהממשלה תחליט להגדיל יותר את ההוצאות או להימנע מצמצום הוצאות אחרות, כך הגירעון והחוב צפויים לגדול יותר בהתאם. בתרחיש בו הממשלה תבחר שלא לבצע התאמות תקציביות במהלך השנים הבאות, תוך הגדלה משמעותית של הגרעון המבני, יחס החוב לתוצר צפוי להמשיך לעלות גם מעבר לאופק התחזית.
"למדיניות כזאת צפויות להיות השלכות שליליות על המשק. אלו עלולות להתבטא בעלייה בפרמיית הסיכון של המשק ובתשואות האג"ח, בירידה אפשרית בדירוג האשראי, בפיחות בערך השקל, בעלייה של הריבית וכן בעלייה באינפלציה. בתרחיש כזה, נטל תשלומי הריבית על החוב יגדל עוד יותר במהלך השנים הקרובות, ובכך יתווסף לגידול בהוצאות הביטחון ובהוצאות האזרחיות. העלייה בריבית, לצד הפגיעה באמון השווקים, צפויים להוביל גם לדחיקת השקעות, מה שיביא לירידה בתוצר הפוטנציאלי ובצמיחה בשנים שלאחר מכן".
במהלך מסיבת העיתונאים של בנק ישראל פרסם שר האוצר סמוטריץ' הודעה לפיה הוא "מברך על החלטת הנגיד ובנק ישראל להתחיל בהורדת הריבית במשק. המדיניות הפיסקלית האחראית שאנחנו מובילים בשנה האחרונה תרמה לירידת האינפלציה, וכעת הורדת הריבית משרתת את הצורך לסייע לצמיחת העסקים והמשק במקביל למלחמה".