בית המשפט העליון הורה (שני) למדינה להסביר בתוך שלושה שבועות מה ההליך שבו יש להגיש הצעה לתקציב המדינה ומה רמת הפירוט הנדרשת. ההנחיה ניתנה בדיון בעתירה שהגישה קרן ברל כצנלסון יחד עם שישה ח"כים. העותרים ביקשו לחייב את הממשלה לספק לכנסת את מלוא המסמכים הדרושים להבנת הצעת תקציב המדינה, על רקע הדיונים על תקציב 2024 המתוקן בכנסת.
• סמוטריץ' פועל להגדלה נוספת בכספים הקואליציוניים
• "הממשלה מסתירה את הביזה": המלחמה על תקציב 2024
• "מודי'ס חיפשו בישראל מנהיג שמסתכל קדימה - ואין כזה"
• אב החטוף קטע את קרב הצעקות של הח"כים
ההחלטה של מ"מ נשיא בית המשפט העליון עוזי פוגלמן והשופטים נעם סולברג ודפנה ברק-ארז הורתה למדינה לפרט אילו מסמכים בדיוק נדרשים בהגשת הצעת תקציב המדינה ואיזו רמת פירוט נדרשת בהם. בין היתר נדרשת המדינה להשיב מכוח איזה הסדר סטטוטורי מוגש "ספר כחול" הכולל דברי הסבר לסעיפי התקציב. בנוסף נדרשת הממשלה להשיב אילו מסמכים שככלל מצורפים להצעת חוק התקציב השנתי והפעם לא צורפו להצעת חוק תקציב נוסף לשנת 2024.
השופטים אישרו להוסיף לעתירה בקשה לסעד לפיו אם תקציב 2024 יעבור ללא המסמכים הנדרשים - הוא יבוטל.
העתירה הוגשה בידי קרן ברל כצנלסון והח"כים ולדימיר בליאק, מטי צרפתי הרכבי ומירב כהן מיש עתיד והח"כים נעמה לזימי, גלעד קריב ואפרת רייטן מהעבודה. הייעוץ המשפטי של הכנסת הודיע לבג"ץ כי הוא תומך בעתירה. העותרים טוענים כי ההיקף המצומצם של המידע שהוגש לכנסת לא מאפשר לרשות המחוקקת לדון בתקציב המדינה כהלכה. בין היתר נטען כי לא הוגש מידע מלא על הגירעון וההוצאות הצפויות בשנים הבאות, הטבות המס והסברים מילוליים ופירוט נרחב על השינוי בהוצאות המדינה בעקבות המלחמה.
מנכ"ל המרכז הרעיוני בקרן ברל כצנלסון רמי הוד מסר כי "בניגוד לחוק ולנוהג המקובל, הממשלה בחרה שלא להניח בפני הח"כים מסמכים קריטיים להבנת תקציב המדינה - זה של 2023 שכבר אושר וזה של 2024 שצפוי להיות מאושר החודש, שבו הכנסת קיבלה פירוט נרחב קצת יותר רק עקב העתירה שלנו. נתניהו וסמוטריץ' יודעים שאין להם מנדט לבזוז את כספי הציבור כדי להעביר עוד ועוד תקציבים לסקטורים מקורבים בזמן מלחמה. זאת הסיבה שהם מנסים להסתיר את הביזה ועושים כל שביכולתם כדי להשאיר את הפירוט המלא במחשכים".
לטענת העותרים, רק השבוע גילו חברי הכנסת כי למעשה חלק גדול מהרזרבות בתקציב המדינה מיועדות לא למקרה חירום, אלא כ"חניה" לצורך העברתם ככספים קואליציוניים נוספים למפלגת הציונות הדתית והמפלגות החרדיות.
חה"כ נעמה לזימי מסרה בתגובה להוראת בג"ץ כי "זהו צעד ראשון וחשוב בדרך להשגת השקיפות הנדרשת לפיקוח פרלמנטרי ראוי ואפקטיבי על תקציב המדינה. ההתנהלות שר האוצר סביב תקציב המדינה המתוקן לא מאפשרת לכנסת לבצע את עבודתה. ההחלטה היום בבג"ץ היא צעד כלפי הסדרה חוקית של היכולת לנהל דיון אמיתי ומעמיק על התקציב בכנסת".
חה"כ מירב כהן מסרה כי "הממשלה לא הציגה מענה לשאלות מהותיות על סטנדרט הגשת התקציב והמסמכים הנלווים, מסמכים שבלעדיהם אין לנו כחברי כנסת אפשרות אמיתית לדעת איזה שירותים לאזרח קוצצו ואילו תוכניות נפגעו. השופטים דורשים תשובות".