הצעת חוק הגיוס המתוקנת שהייתה אמורה לעלות היום לדיון הממשלה מבטיחה לקבוע לראשונה "תמריצים כספיים חיוביים ושליליים בגין עמידה או אי עמידה ביעדי הגיוס" של בני הציבור החרדי - אך משאירה סימני שאלה רבים לגבי אופי התמריצים והסנקציות הללו. N12 שוחח עם מומחים בתחום כדי להבין איזו צורה עשויים ללבוש צעדים מסוג זה.
עוד בנושא ב-N12:
• הטיוטה החדשה של חוק הגיוס: זו ההצעה המלאה
• האוצר: גיוס החרדים יצמצם את ימי המילואים ב-86%
• מה המחיר של העלאת גיל הפטור לחרדים משירות צבאי?
• הקרב סביב צה"ל החדש שייקבע את עתיד המדינה
אף שהגירסה החדשה העלימה את ההצעה השנויה במחלוקת להעלות את גיל הפטור מגיוס לצעירים חרדים מ-26 ל-35, היא עדיין זכתה לביקורת רבה. לפי עמדת המכון הישראלי לדמוקרטיה, גרסת החוק החדשה קובעת יעדים לגיוס החלים על המערכת הצבאית ולא על המועמד לשירות ביטחון "וכך כל צעיר חרדי שיחפוץ בכך יוכל להמשיך ולזכות בפטור משירות". לפי נשיא המכון יוחנן פלסנר וראש תוכנית חרדים ד"ר גלעד מלאך, מבנה זה מונע את היכולת להטיל סנקציות אישיות - כלכליות או מנהליות.
טיוטת הצעת החוק מציינת כי בצד הסנקציות, "הממשלה תפחית את התמיכה הכספית במוסדות שבהם לומדים תלמידי ישיבות בוגרי מוסדות חינוך חרדיים שהם בגיל חובת גיוס ביחס ישיר (באחוזים) לשיעור אי העמידה ביעדי הגיוס שנקבעו על ידי הממשלה ביחס לאותה שנה". במכון הישראלי לדמוקרטיה אומרים כי מדובר בניסוח אמורפי מדי שמתחמק מקביעת סנקציות כלכליות מיידיות שיבלמו תקצוב של ישיבות שאינן מעודדות גיוס לצה"ל. בנוסף אומרים במכון כי "אין החלה מיידית של הסנקציות, והן יידחו בשלוש שנים - היינו במקרה הטוב בשנת 2028, ובמילים אחרות לעולם לא".
"תמריצים כלכליים תמיד עובדים"
הסוגייה המורכבת והיקרה יותר היא שאלת התמריצים הכלכליים החיוביים. כמו בטיוטת הצעת החוק שהפיצה הממשלה בתחילת השבוע, גם בטיוטה החדשה תחת הסעיפים "נתונים כלכליים וההשפעה על משק המדינה" ו"תקציב" מופיעות המילים "לא רלוונטי". זאת אף שליישום או אי יישום הצעת החוק, בכל גירסה, צפויות השפעות מהותיות ולתמריצים כלכליים חיוביים יש עלות.
"תמריצים כלכליים תמיד עובדים", אומרת ד"ר הלה אקסלרד, מנהלת המרכז למדיניות כלכלית של החברה החרדית במכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן. "זה לא קשור לחברה החרדית אלא המחקר הכלכלי מראה את זה באופן גורף". כדוגמה, אקסלרד מביאה את הפחתת מס ההכנסה מס לעשירונים התחתונים לאחר ההאטה הכלכלית בתחילת שנות האלפיים, שנועדה לעודד את הציבור להשתלב חזרה בשוק העבודה.
לפי אקסלרד, מתן תמריצים חיוביים יכולים לשמש להקניית כישורים ומיומנויות שיאפשרו לגברים החרדים להשתלב בהמשך בשוק העבודה. "רואים מוטיבציה ורצון של אנשים רבים בחברה החרדית להתגייס, ואני חושבת שאפשר להתחבר למוטיבציות האלו", היא אומרת.
שאלת מפתח היא מי בעצם יקבלו את ההטבות הכלכליות האלו. טיוטת הצעת החוק מדברת על הטלת הסנקציות הכלכליות על המסגרת הישיבתית - מה שעל פניו מעלה את האפשרות שגם התמריצים החיוביים יינתנו לישיבות.
"גישה כזו נותנת המון כוח למוסדות ולהנהגה של החברה החרדית ואין להם אינטרס לוותר עליו", מזהירה אקלסרד, "זה גם ישאיר את האינדיבידואל החרדי בסוג של מלכוד. אם למשל תיתן לאדם הפרטי החרדי ואוצ'רים שיאפשרו לו להחליט איפה הוא הולך ללמוד או לאן לשלוח את הילדים שלו ללמוד, אז הכוח אצלו. אבל אם זה עובר דרך ראש ישיבה או הנהגה אחרת, אז ברור שהכוח לא אצלו. מכאן שצריך לתת את התמריצים, גם אם הם שליליים וגם אם חיוביים, ברמת האדם הפרטי".
לפי אקסלרד, התמריץ לגבר החרדי עשוי להיות מתן כלים לחיים - כאלו שבהמשך יאפשרו לו להשתלב טוב יותר בשוק העבודה. "עצם היכולת לרכוש מקצוע ולהשתלב בשוק העבודה כבר בגיל 21 זה משהו שהוא בעל ערך. אולי לא עבור כל החברה החרדית אבל כן לרבים ממנה", היא מציינת.
הבעיה הוא שרבות מההכשרות האלו רלוונטיות לשילוב של האוכלוסייה החרדית במסגרת של שירות אזרחי ולא של שירות צבאי. "במחקר שלנו הצבענו על תרומה לכוחות הצלחה, ביטחון או רווחה - אלו מסלולים שתמיד כוללים הכשרה איכותית של מספר חודשים בהתחלה ואז תקופה של שירות שמבטיחה גם רכישה של ניסיון ומיומנויות רכות", מפרטת אקסלרד.
אלא שהמחקר של אקסלרד ועמיתה ד"ר יצחק טרכטינגוט נכתב לפני 7 באוקטובר, במה שכיום נדמה כמציאות אחרת. "היתה מחשבה אז שאפשר לבחור בין שירות צבאי לשירות אזרחי. היום התמונה שונה והצבא אומר שהוא צריך יותר כוח אדם", מודה אקסלרד, "אז הצבא צריך לקבל את כולם ולבחור מכלל השנתון את האנשים שהוא רוצה. ומי שלא ילך לצבא יצטרך לתרום בצורה אזרחית".
"הכשרה אפקטיבית בגופים ביטחוניים"
"לפי גישתנו, עיקר התרומה החרדית לאתגרי הביטחון צריכה לבוא דווקא משירות המילואים", אומר ד"ר שי שטרן, המשנה ליו"ר המכון החרדי למחקרי מדיניות. "במקום לקחת את תלמידי הישיבות ולגייס אותם בגיל 18, עדיף שהם יגויסו לצורכי הביטחון בגילאים יותר מתקדמים. זה לא חייב להיות לצה"ל, זה יכול להיות לתוכניות טכנולוגיות, לתעשיות הביטחוניות, פיקוד העורף או משמר לאומי. אבל הגיל המשמעותי ביותר שבו אדם חרדי יכול לתרום לביטחון המדינה הוא בשנים שמעבר לשנות הלימוד שלו בישיבה".
מודל השירות שמציע שטרן מתמקד בשירות המילואים וכרוך כרוך במתן תמריצים כלכליים חיוביים למתגייסים. "אני בכוונה מעדיף לא לדבר על 'גיוס', כי זה נתפס כאירוע שקורה בגיל 18 וזה משהו שלדעתנו יהיה קשה לכפות על החברה החרדית. במקום זה אנחנו מעדיפים לדבר על מענה לאתגרי הביטחון", הוא מחדד. "אם אתה מעלה את גיל הפטור ומעניק לבוגר החרדי תוכניות הכשרה אפקטיביות במסגרת גופים ביטחוניים אתה מרוויח שתי ציפורים במכה אחת: אתה גם משרת את צורכי הביטחון של ישראל וגם מקבל מסה של אנשים שרוצים לצאת מעולם התורה - לא לצאת מהעולם החרדי אלא מעולם התורה המלא.
"במקביל אתה מכשיר אותם והם מספקים לך פתרון לצורכי הביטחון בעורף של החברה האזרחית. אלו אמנם יהיו ארגוני חברה אזרחית אבל באוריינטציה ביטחונית ומחויבת במסגרת שירות מילואים. לא משהו התנדבותי אלא מחייב". לפי שטרן, "אחרי 7 באוקטובר הרוב המוחלט של המיינסטרים בחברה החרדית מבין שאי אפשר להמשיך להיות מנותקת מהעובדה שיש פה אתגרים ביטחוניים אדירים".
פיצוי על החוסרים של מערכת החינוך?
הדברים של שטרן אופטימיים אבל מסמנים תפיסה שנראה שעדיין רווחת גם בקרב החלקים בחברה החרדית שטוענים שהדיסקט השתנה: אמונה כי שילוב החרדים במאמץ הביטחוני יכול להתבצע בדרכים שאינן דורשות גיוס מלא לשירות בצה"ל. זאת בשעה שמערכת הביטחון פועלת להאריך את משך שירות החובה בצה"ל ולדחות את גיל השחרור משירות מילואים לאור המחסור בכוח אדם.
במצב כזה, שבו צה"ל צריך כוח אדם שיבצע משימות ביטחון שוטף, השיח על הכשרות מקצועיות שיאפשרו השתתפות עתידית בשוק העבודה נשמע מעט מנותק. כך גם החלקים בטיוטת הצעת חוק הגיוס שיעלה לממשלה, ולפיהם תיבחן "אפשרות של פיתוח והגדלה של המסלול הביטחוני בשירות הלאומי-אזרחי, בין היתר בתפקידים טכנולוגיים שמקדמים תעסוקה בפריון גבוה".
"גברים חרדים יוצאים ממערכת החינוך החרדית בלי מתמטיקה, אנגלית ומיומנויות רכות", מזכירה ד"ר אקסלרד, "וזו בעיה שתונח גם לפתחו של הצבא".
למה בעצם? אם צה"ל צריך חיילים שיבצעו משימות ביטחון שוטף ויאבטחו יישובים בגבול למה הם צריכים לדעת אנגלית ומתמטיקה ברמה גבוהה?
"אתה ואני גדלנו במערכת החינוך החילונית, על ציונות ועל מורשת קרב. אי אפשר להנחית אנשים ש-18 שנה היו מנותקים מכל ההוויה הזו ולתת להם נשק. יש פה בעיה. זה אומר מתווה שירות שדורש תקופת הכשרה ושינוי גישה מעולם שונה וסגור שעסוק בדברים שלא קשורים לעולם החדש שהם אמורים להיכנס עליו. לכן צריך לתת לאנשים כלים ונגישות למידע ולידע, כאלו שגם יוכלו לשמש אותם בעתיד אם הם יבחרו אחרי השירות להיכנס לשוק העבודה או לשלב לימודים עם לימודי תורה".
זה יהפוך את התמריצים הכלכליים שיוצעו למתגייסים החרדים למעין מסלולי הכשרה לתעסוקה שלמעשה מיועדים לפצות על החוסרים במערכת החינוך החרדית.
"ברור שהם צריכים ללמוד את מקצועות היסוד, וברור שזה צריך להיות כבר מגיל צעיר ולא פתאום לנחות עליהם בגיל 18. אבל אם המדינה נותנת לזה יד ומתקצבת מוסדות חינוך שלא מלמדים מתמטיקה ואנגלית אז מה המדינה מצפה שיקרה?
"המדינה אומרת להם שבו בישיבה או בכולל עד גיל 26, אל תלמדו, אל תעבדו - קחו כסף. אם המדינה נותנת לילד ללכת לבית ספר מגיל 6 עד 18 ומונעת ממנו לימודי יסוד אז המדינה תתכבד ותשלם על זה בגיל 18 בהכשרות מקצועיות. ברור שזה מעוות אבל המדינה יוצרת את העיוות הזה".