מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל ביצעה טורקיה צעדים אנטי־ישראליים בעיקר בזירה המדינית, בשה הנשיא רג'פ טאייפ ארדואן תוקף את ישראל חדשות לבקרים. ההתפתחות האחרונה בזירה זו היא תמיכתה של אנקרה בפנייה הדרום-אפריקאית לבית הדין הבין־לאומי לצדק בהאג.
• הישראלים שטסים לטורקיה למרות הכל: "האזרחים פה מדהימים"
• ברשתות מזהירים: העגבניות יגיעו ל-20 שקל לק"ג - בגלל ארדואן
• דיווח: טורקיה סיכלה ב-2022 ניסיון של המוסד לחטוף האקר מאיסטנבול
עתה עברה ממשלת טורקיה לפעולות שפוגעות במישרין במסחר בין המדינות, והחליטה להסיר את ישראל מרשימת מדינות יעדי היצוא של אנקרה.
המשמעות היא שטורקיה תפסיק לעודד אנשים, לסבסד מסחר ולתמוך בעסקים שפועלים מול ישראל. בנוסף מדובר במסר לבעלי עסקים טורקיים ולפיו אם יסתבכו במסחר עם ישראל, המדינה לא תסייע להם.
הצעד התבצע לאחר שלמרות המלחמה והשפעותיה על המסחר עם ירושלים, ישראל סיימה את שנת 2023 במקום ה־13 בטבלת יעדי היצוא של טורקיה, עם סחורות בשווי כ־5.42 מיליארד דולר (כ־2.1% מתוך כלל היצוא). זוהי כבר ירידה ניכרת מיבוא סחורות בשווי של כ־7 מיליארד דולר ב־2022.
למרות המדיניות האנטי־ישראלית של ארדואן, הנתונים הרשמיים של משרד התחבורה הטורקי מצביעים כי מאז 7 באוקטובר שטו מטורקיה לישראל 701 ספינות - ממוצע של כשמונה ספינות ביום. מבין הספינות הללו, 480 היו בקו של טורקיה־ישראל, ואילו 221 האחרות עצרו בטורקיה בדרך לנמלי חיפה או אשדוד.
"באופן מוצהר, הצעד אומר שמשרד המסחר הטורקי כבר לא מעודד ולא יסבסד שום מהלך עסקי בשוק הישראלי", אמר ד"ר חי איתן כהן ינרוג'ק, מומחה לטורקיה במרכז משה דיין באוניברסיטת תל אביב ובמכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון. "המשמעות היא, למשל, שיפסיקו לעודד שיתופי פעולה עסקיים בין המדינות, כגון כנסים משותפים של איגודי מסחר. לדוגמה, במרץ 2022, משרד המסחר הטורקי מימן משלחת טורקית גדולה מענפי המזון, הרהיטים והטכנולוגיה, שהגיעו ארצה כדי לפתח את המסחר בין המדינות".