מעט יותר משנה מאז שמונתה לשרת התחבורה, מרבית חברות התשתית תחת משרדה של מירי רגב כבר נשלטות על ידי אנשיה. גלובס סוקר את המהלכים להשתלטות עליהן והמשמעויות לתחבורה ולמשק.
בינואר 2023 התאספו באודיטוריום קטן המנכ"לים ויושבי הראש של החברות הממשלתיות הכפופות למשרד, הנהלת המשרד, מוזמנים ועיתונאים, לטקס חילופי שרות במשרד התחבורה. השרה הקודמת, מרב מיכאלי, לא הוזמנה, ולמעשה, הייתה זו הצגת יחיד של מירי רגב.
דרוכים ומכווצים ישבו בכירי הענף בכיסאותיהם כשרגב התחילה לדבר על מדיניותה, ואת האוויר בחדר אפשר היה לחתוך בסכין כשהשמיעה את האמירה שכבר הפכה מטבע לשון: "באנו למשול", היא אמרה; "לא הפקידות תחליט, אלא אנחנו", נזפה בקהל שומעיה - הפקידים. ומשילות, הסבירה בהזדמנות אחרת, היא לא רק אידיאולוגיה - היא גם מינויים.
יושבי האולם התייחסו ברצינות לדברים, אלא שרבים מהם לא האמינו כמה מהירה, יסודית ומסחררת תוכנית הפעולה שהוצגה בגלוי. כל כך מסחררת, שרבים מקהל שומעיה כבר לא נמצאים בשירות הציבורי, לאחר שבתוך שנה אחת איישה רגב במקורביה ובאנשי אמונה את תפקידי המפתח בענף התחבורה.
חולשת על רוב המינויים
את היסודות הניחה רגב עוד בקדנציה הקודמת שלה במשרד, אז מינתה את משה שמעוני ליו"ר חברת רכבת ישראל ואת יגאל עמדי לתפקיד יו"ר נתיבי ישראל. אך מאז היא כבר חולשת על מרבית המינויים בחברות הממשלתיות שאחראיות על ניהול פרויקטי תחבורה בכ-30 מיליארד שקל בשנה, ועל הנותרות היא תרצה להשתלט, כך אומרים גורמים בענף.
"אין עוד משרד שבו כל כך הרבה כסף נשפך החוצה לשוק כמו במשרד התחבורה, ואין עוד מקום שבו אפשר למנות כל כך הרבה אנשים", אמר לגלובס גורם בענף. "במקרה הקיצוני זה פתח לשחיתות, כמו שקרה בנתיבי ישראל, ובמקרים אחרים אנשים לא מתאימים מנהלים הרבה כסף ציבורי".
ראשון העוזבים היה מנכ"ל רשות שדות התעופה שמונה בתקופת הממשלה הקודמת, חגי טופולנסקי, לאחר שמועצת הרשות יחד עם ועד העובדים הבהירו לו שכללי המשחק השתנו. המועצה, שכפופה ישירות למשרד ללא מעורבות רשות החברות, הודיעה על פתיחת הליך לסיום כהונתו מבלי להסביר מדוע, ובתגובה טופולנסקי התפטר. "ראיתי איך פוליטיקה, איומים, שיקולים זרים ותהליכים לא תקינים גוברים על ביצועים, ערכים, טובת הציבור והכלל", אמר אז. השבוע התהליך הושלם, ובמקומו מינתה המועצה את עופר מלכה למנכ"ל. מלכה שימש מנכ"ל משרד התחבורה בקדנציה הקודמת של רגב, והוא נוהג להגן על מדיניותה בראיונות לתקשורת.
נראה שהדוגמה הקיצונית ביותר למהלך מצויה בחברת נתיבי ישראל הממשלתית, שאחראית על הוצאה של 7 מיליארד שקל מדי שנה. שם לא רק הדירקטוריון כפוף כמעט במלואו ליו"ר יגאל עמדי, איש הליכוד, שתועד לצד רגב באירוע פריימריז; גם המנכ"ל המוערך ניסים פרץ התיישר לחלוטין עם הדירקטוריון, ומעבר להנהלת החברה - נעשים מאמצים למנות מקורבים ואנשים לא מתאימים לתפקיד שומרי הסף של החברה.
כך, לתפקיד היועץ המשפטי של החברה בחר הדירקטוריון בעו"ד אלעד ברדוגו, שהציג עצמו כפוקד קולות לליכוד. במחאה על כך התפטרה חברת דירקטוריון, רשות החברות התערבה והליך המינוי בוטל, תוך ביקורת חריפה על החברה. לאחר מכן, כממלאת מקום מונתה עו"ד עינב אבוחצירא, שדורגה בעשירייה השלישית מבין המועמדים לתפקיד, כשהוקפצה מעל הממונים עליה, והיא גם בתו של יו"ר סניף ליכוד לשעבר. גם על מינוי זה יצא קצפה של רשות החברות, ללא הועיל.
לתפקיד מבקר הפנים מונה מקסים בוסקילה, ששימש עד לפני כמה חודשים יו"ר ועדת הביקורת של הדירקטוריון - האחראית על תפקיד המבקר. טענות רבות הועלו כנגד מינויו ופורסמו בתחקיר גלובס, לאחר שתנאי סף שונה במכרז, לפי טענות כדי שיתאים למידותיו. אגב, כשכיהן כחבר דירקטוריון, אישר הדירקטוריון את מינוי אבוחצירא, מ"מ היועצת המשפטית, ואילו היא בתפקידה נדרשה לספק חוות דעת על ניגוד עניינים אפשרי במינויו.
ברכבת ישראל, שאחראית על פיתוח מסילות בעלות של כ-50 מיליארד שקל, התחוללה מהפכה. רגב סימנה את המנכ"ל המוערך מיכאל מייקסנר, ופתחה נגדו במאבק, כשאנשיה ניסו להיפטר ממנו עוד בקדנציה הקודמת שלה, ובאופן חריג.
לכאורה, מי שמנהל את החברה הוא הדירקטוריון, והוא המוסמך להחליט על סיום כהונת מנכ"ל, אלא שלגלובס נודע שמנכ"ל משרד התחבורה, משה בן זקן, בתפקידו הקודם כראש המטה של רגב, פעל רבות להדחת מייקסנר. בסופו של דבר עזב מייקסנר, והדירקטוריון בראשות שמעוני בחר במשה זאנה כמנכ"ל החברה.
העבודות בשבת נדחו
כדי להבין עד כמה החברה "מגויסת", מספיק לראות את שהתרחש בסוף השבוע שעבר: עבודות לחיבור גשר בתוואי מסילת הרכבת החדשה בין מודיעין לראשון לציון אמורות היו להתבצע במהלך השבת, משום שהגשר עובר מעל כביש 1 העמוס, ועדיף לא לסגור את הכביש ביום חול. באופן מפתיע, העבודות נדחו ברגע האחרון, ונעשתה במקום רק סקירה בטיחותית.
בפעם הקודמת שהעבודות נדחו זה קרה בגלל לחצים מצד ח"כים חרדים. ואולם ברכבת התעקשו שכל העבודות שתוכננו בוצעו, וכי מלכתחילה לא תוכננו עבודות לחיבור הגשר, אף שהמשטרה נכחה במקום לסגירת הכביש, והקבלנים הוזמנו לעבוד. ההתגייסות של הרכבת לשמש שחקנית במגרש הפוליטי בנושאי דת ומדינה היא חריגה ביחס לחברה ממשלתית המדווחת לבורסה.
אגב, זאנה שימש קודם לכן כמנכ"ל נמל אשדוד, ועזב לאחר שהדירקטוריון, שאותו האשים במניעים זרים, ניסה להדיחו, ולמעלה משנה וחצי אין מנכ"ל קבוע לנמל. ועדת האיתור שהדירקטוריון הקים לא הצליחה להמליץ על שום מועמד; שניים פרשו באופן מפתיע מההליך ושניים, ובהם מ"מ המנכ"ל, קיבלו ציונים נמוכים מדי.
המאמץ המסתמן הבא מושקע בחברת נת"ע - אחד המעוזים האחרונים בקרב החברות הכפופות למשרד שנותר עצמאי לחלוטין. יו"ר הדירקטוריון, עו"ד מיה ליקוורניק, נבחרה על ידי מיכאלי, והדירקטוריון תחתיה עצמאי בהחלטותיו. המנכ"ל הנוכחי ידוע כמי שלא סוכר פיו גם מול רגב ואנשיה, ולקראת עזיבתו בחודש מאי הדירקטוריון מקים ועדת איתור למנכ"ל הבא. חברת נת"ע אחראית על תקציב הפרויקטים הגדול ביותר במשק, ותחת ניהולה קווי הרכבת הקלה בעלות של 30 מיליארד שקלים, ובהמשך גם פרויקט המטרו בעלות של 150 מיליארד שקל.
רגב וגם ינקי קווינט, מ"מ מנהל רשות החברות החדש, סבורים שצריך להוציא את המטרו מנת"ע לחברה חדשה. זאת למרות החלטות ממשלה שהתקבלו רק לאחרונה.
בענף רואים בדיונים על הקמת חברה חדשה ניסיון ליצור מנוף לחץ על הדירקטוריון העצמאי בבחירת המנכ"ל. העימות צפוי להיות משמעותי, שכן המנכ"ל שיבחר הדירקטוריון עדיין מצריך את אישור רשות החברות ומשרד התחבורה. אבל אלה כבר מאותתים שלבחירת המנכ"ל עשויה להיות השלכה על עתיד החברה: האם תנהל את הפרויקט הגדול ביותר בעולם המערבי בשנים הקרובות, או שתגסוס עד לסיום הפרויקטים שלה בסוף העשור הנוכחי.
גורמים בענף מסבירים כיצד במקום להיכנס לקבלת החלטות אסטרטגיות על מדיניות, צמרת המשרד עוסקת במינויים שיאפשרו תחתם, על פי טענות, מינויים נוספים, לאו דווקא של האנשים המתאימים ביותר, אלא של אלו שיהיו הנאמנים ביותר.
מנמל אשדוד נמסר: "בהליך האיתור הראשון, אכן שני מועמדים הסירו את מועמדותם ולכן ועדת האיתור סברה שלא נכון לבחור מקרב השניים שנותרו. דירקטוריון החברה אישר החלטה זו שהתקבלה בתיאום עם רשות החברות הממשלתית. מיד לאחר סיום ההליך, החלה החברה בתהליך איתור נוסף. מספר מועמדים וחבר ועדה גויסו לשירות מילואים החל מ-8 באוקטובר ולכן לא ניתן היה להמשיך בתהליך. בתחילת השבוע הבא ימשיך הליך האיתור, אשר אמור להסתיים תוך כחודש ימים".
מרכבת ישראל נמסר: "מנכ"ל רכבת ישראל היוצא לא הודח בשום שלב, הוא ביקש לסיים את תפקידו וכך היה. בסופ"ש המדובר תוכננה ובוצעה עבודת בטיחות מצילת חיים על מקטע גשר הרכבת מעל כביש מספר אחד. בשום שלב לא תוכנן חיבור של הגשר במהלך השבת. רכבת ישראל פועלים להשלמתו של חיבור הגשר על פי לוח הזמנים ובהתאם לתנאים מאז 7 באוקטובר. הפרויקט צפוי לפעול מסחרית כמתוכנן בשנת 2027".
מנתיבי ישראל נמסר: "כתבה זו הוזמנה מייד לאחר הגשת מכתב התראה לפני נקיטת הליכים משפטיים נגד מערכת העיתון, בגין התנהלותו של אסף זגריזק. יצירת כתבה כמענה לפנייה משפטית הינה בזויה וככל שתפורסם הכתבה, החברה תנקוט הליכים משפטיים נגד העיתון בגין פרסום לשון הרע". נציין כי המכתב שנשלח למערכת גלובס הוא בעניין אי-הכנסת תגובה במלואה לכתבה שפורסמה. מלשכת שרת התחבורה מירי רגב לא התקבלה תגובה.