המשקיעים במסלולי החיסכון ארוך הטווח יכולים לחייך גם בסיכומו של חודש ינואר. מתחזית שפרסם בשבוע שעבר בית ההשקעות מיטב עולה כי החוסכים במסלולים הכלליים ראו תשואה חיובית של 0.2%, במסלולים המנייתיים נהנו מעליות של 0.5% ואלה שמשקיעים מעבר לים, במדד ה־S&P האמריקאי, חזו בתיק שלהם עולה ב־1.9%. זאת, נזכיר, אחרי ששנת 2023 הייתה חיובית מאוד עם עלייה של יותר מ־9% במסלולים הכלליים ו־15% במסלולים המנייתיים.
לתשואה בחודש ינואר היה אחראי (שוב) השוק האמריקאי, כשמדד S&P 500 עלה ב־1.6%, הנאסד"ק ב־1% והדאו ג'ונס טיפס ב־1.2%. מנגד, הבורסה בת"א הציגה מגמה מעורבת עם ירידה של 1.8% במדד ת"א 35, ירידה של 1.3% בת"א 125 ועלייה של 0.4% במדד ת"א 90.
האמת היא שינואר היה יכול להיות אפילו חיובי יותר לולא החלטת הריבית של הפדרל ריזרב האמריקאי (פד) ביום המסחר האחרון של החודש (רביעי שעבר), שהעכירה את האווירה בשווקים ושלחה את המדדים לירידות חדות של קרוב ל־2%. הפד, כצפוי, הותיר את הריבית ללא שינוי בטווח של 5.25% עד 5.5%, בפעם הרביעית ברציפות, אך מה שהפתיע את השווקים היה התחזית של יו"ר הבנק, ג'רום פאוול, שלא צופה הורדת ריבית גם בפגישת הפד הבאה, בחודש מרץ. הוא הסביר כי האינפלציה עדיין גבוהה מטווח היעד שלה (2% בממוצע), כך שיהיה מסוכן להוריד את הריבית מוקדם מדי.
עם זאת, חודש פברואר נפתח בצורה חיובית בשווקים, כשמדד S&P 500 השלים עלייה של 2.3% בימים חמישי ושישי ומדד נאסד"ק עלה בכמעט 3%.
להוציא את הכסף מהעו"ש
מי שמובילות את המגמה החיובית בוול סטריט בשנה האחרונה הן מניות הטכנולוגיה הגדולות, שזכו לכינוי "שבע המופלאות" (מיקרוסופט, אפל, גוגל, אמזון, אנבידה, טסלה ומטא), שנסחרות ברמות של שיאי כל הזמנים, והמשקיעים שואלים את עצמם האם הן כבר יקרות מדי להשקעה.
לא בטוח שזו שאלה בינארית שיש לה רק תשובה אחת. אפשר להמשיך ולהשקיע בחברות הגדולות לצד הסטת כספים לתחומים נוספים, מאפיקים שלא נותנים תשואה - כלומר מכסף מזומן. לישראלים יש עדיין יותר מ־350 מיליארד שקל בחשבונות עו"ש, ומנהלי השקעות שונים אומרים שזו האפשרות הגרועה ביותר שיש, בוודאי בתקופה של אינפלציה (עליית מחירים במשק).
"העלייה האחרונה בשווקים החזירה אותנו רק לרמות המחיר שאליהן הגיעו המניות לפני שנתיים, ויש עוד דרך ארוכה מעלה ברוב הקטגוריות. שווי המדדים נראה גם פחות גבוה כשמנטרלים את מניות הטכנולוגיה הענקיות", אומרת לגלובס דריה אוצ'ניק, מנהלת השלוחה המקומית של חברת ההשקעות הגלובלית נויברגר ברמן.
הקבוצה מנהלת נכסים בשווי של כ־440 מיליארד דולר, עבור מוסדות פיננסים, קרנות פנסיה וכן משקיעים פרטיים עם סכומי כסף גדולים. בקבוצה ממליצים "להוציא את הכסף מחשבון העו"ש", ואוצ'ניק מסבירה כי "משקיעים רבים עדיין מחזיקים יתרת מזומן, אך השווקים כבר מתמחרים ירידה משמעותית בריביות לטווח קצר. צריך לנצל את התשואות המעניינות באג"ח לפני שגם הן יירדו. האטה בצמיחה הכלכלית גורמת לנו להיות זהירים בנכסים שהתמחור שלהם גבוה יחסית".
אז איפה כן להשקיע?
"אנחנו מעדיפים להשקיע בנכסים שהתשואות שלהם היו נמוכות לאחרונה, כמו חברות קטנות בארה"ב וסחורות".
להתרחק מענפים תנודתיים
מאחר שמדובר במניות שפיגרו בשנה האחרונה, בנויברגר ברמן מאמינים שהמניות הללו יכולות ליהנות גם מכניסה של כספי משקיעים שעד כה 'ישבו על הגדר', אך גם מהירידה באינפלציה וההאטה בכלכלת ארה"ב, בהנחה שלא יהיה מיתון.
את המניות הללו ניתן למצוא במדד ראסל 2000, הכולל את מניות השורה השנייה בוול סטריט. המדד עלה בשנת 2023 רק ב־16%, לעומת 24% במדד המניות הגדולות (ראסל 1000, שכולל בתוכו את מניות ה־S&P 500). "היתרון של המניות הזולות יותר, שעלו פחות, הוא שהן עמידות יותר בפני הפתעות שליליות, כמו כלכלה חלשה או אינפלציה גבוהה יותר מהצפוי.
"בנוסף, אם משקיעים חוששים שמניות הטכנולוגיה הגדולות יירדו בגלל המחיר הגבוה שלהן, הם עשויים לעבור להשקיע במניות הזולות יותר, מה שיעלה את מחיריהן", אומרת אוצ'ניק. מנגד, צריך לסייג שהמניות הגדולות הן הקטר של השוק, וכשהן נעצרות זה עלול לפגוע גם בביצועי המניות הקטנות יותר.
על אילו סקטורים אתם ממליצים ומאיזה נמנעים?
"ממליצים כאמור על 'מניות קטנות' בוול סטריט, מניות של חברות תעשייה, נדל"ן מניב (דירות להשכרה, מעונות סטודנטים, מבני תעשייה וכו') ותחום הבריאות, וכן מניות ערך ושוקי המניות ביפן". ניתן להעריך שהכוונה היא, בין היתר, למניות כמו AT&T וחברות צריכה כמו פרוקטר אנד גמבל והום דיפו.
מנגד, בנויברגר ברמן ממליצים להימנע מחשיפה לתחומים כמו בנקים, תחבורה ובעיקר - תחום השבבים (סמיקונדקטורס). אוצ'ניק מסבירה זאת בכך ש"מדובר בסקטורים שחשופים יותר לשינויים באינפלציה ובתנאי האשראי בשוק, עם בטא גבוהה יותר לשוק - מה שאנחנו מנסים להימנע ממנו". הכוונה היא למניות שהן תנודתיות יותר מהשווקים עצמם. מניות השבבים היו אמנם הכוכבות של 2023, כשזינקו במאות אחוזים (כולל אנבידיה וגם קמטק הישראלית), אך החשש הוא שהן גם עלולות ליפול משמעותית יותר מהשוק, אם דברים לא יסתדרו כמתוכנן.
תחום הסחורות לא נחשב כאפיק שמנהלי השקעות מקומיים ממליצים עליו בדרך כלל. גם מנהלי השקעות מוכרים בעולם כמו ריי דליו, מייסד קרן הגידור הגדולה בעולם (ברידג'ווטר), לא נותן משקל משמעותי לתחום (אצלו כ־7.5% מהתיק), אך בנויברגר ברמן מאמינים שדווקא עכשיו התחום אטרקטיבי. לדברי אוצ'ניק, "סחורות מהוות גידור סיכון מפני אירועים פוליטיים וגיאופוליטיים בתקופות בלתי צפויות, וסיכונים שכרגע השוק לא מתמחר בצורה מלאה, כמו למשל זינוק לא צפוי באינפלציה. הכיוון אמנם נראה חיובי, אך אם הדברים מתהפכים, סחורות אמורות להגן מכך".
תשקיעו בסחורות ובאג"ח
מדד בנצ'מרק לתעשייה הזו הוא מדד הסחורות של בלומברג (BCOM) שכולל בתוכו נפט, גז טבעי, בנזין, תירס, שמן, נחושת, אלומיניום, אבץ, ניקל ועופרת, וגם זהב, כסף, סוכר, קפה, כותנה ועוד. מדד זה ירד ב־14% בשנה האחרונה.
בהנחה שהאינפלציה תרד בצורה הדרגתית לצד האטה בצמיחה בארה"ב, ללא מיתון, זה צפוי לסייע גם ל"חלקים גדולים של שוק האג"ח, במיוחד אג"ח קצרות עד בינוניות שבהן הריבית עדיין גבוהה", טוענים כלכלני נויברגר ברמן, ומכאן שממליצים שם כמובן על תחום האג"ח. האפיק לא היה מעניין כשהריבית הייתה אפסית, אבל עליית הריבית החזירה את ההשקעה הזו למרכז הבמה, עם תשואות של 4%-5% באג"ח ממשלת ארה"ב.
"אג"ח ממשלתיות נחשבות לנכסים בטוחים יחסית, כך שהסיכון להפסדים הוא נמוך. ממשלתיות לטווח קצר־בינוני עדיין מציעות תשואה גבוהה יותר ממה שצפוי בעתיד. הפד צפוי להתחיל להוריד את הריבית במהלך 2024, וכשזה יקרה, האג"ח הללו יהיו פחות אטרקטיביות למשקיעים. לכן, אם המטרה היא השקעה בטוחה עם תשואה גבוהה יחסית - כדאי לשקול עכשיו את ההשקעה בהן", מסכמת אוצ'ניק.
הכתבה פורסמה לראשונה ב"גלובס".