"ניהול תעדוף נכון ומדיניות עקבית בה הרציונל הכלכלי גובר על האינטרס הפוליטי יובילו לפגיעה קטנה יותר בצמיחה וברמת החיים ויובילו להתאוששות מהירה יותר. נודה, כי מגמה זו לא אומצה בבניית תקציב המדינה ואישורו לאחרונה. לא רק שלא אומצה, אלא נשללה בידי ההתנהלות בפועל", אמר יו"ר בנק הפועלים ראובן קרופיק בוועידת העסקים של גלובס, תוך הטחת ביקורת בממשלת ישראל בהליך אישור התקציב המעודכן ל-2023.
• תקציב 2023 המעודכן אושר: עושים סדר בכל השאלות סביבו
• במקום לקצץ במשרדים המיותרים - הממשלה הוסיפה להם כסף
• ברקע המלחמה: כך ניפח סמוטריץ' את תקציב משרד ההתיישבות
• האוצר וצה"ל בוחנים מילואים היברידיים - מה זה אומר?
לדברי קרופיק, ב-20 השנים האחרונות ירד משקל ההשקעה בביטחון באופן שאפשר הגדלה של התקציבים שהופנו לחינוך ותשתיות. אך כיום, לאחר 7 באוקטובר ברור לדבריו כי "לא יהיה מנוס מעלייה בהוצאות הביטחון". משמעות הדבר לדבריו היא שהסביבה העסקית תפגוש בין היתר שיעורי מס גבוהים יותר ו"התלבטות גדולה יותר בתעדוף תקציבים".
אלא שהתנהלות הממשלה מרמזת כי שם רואים את הדברים אחרת. אתמול בטקס מינוי נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון שטח סמוטריץ' את סדר העדיפויות שלו לקראת הדיונים על עדכון תקציב 2024 לצורכי המלחמה: "אנחנו עומדים עכשיו, מכובדיי ושותפיי לניהול כלכלת ישראל, בצומת דרכים שבה נידרש לקבל החלטה האמיצה בהקשר הזה ביחס לתקציב 24. האם להיכנס לשדה המוקשים הזה של סדרי העדיפויות ובהכרח להצית את אש המחלוקת, או למצוא את הדרך לדלג מעליו, למצוא את הדרך להתייעל, להקטין הוצאות ולהגדיל הכנסות אבל לעשות זאת במרחב הקונצנזוס. אני מאמין שזה מה שנכון בעת הזו ומצפה לשיתוף פעולה בעניין מכם מכובדיי - ראש הממשלה, הנשיא והנגיד".
בדבריו היום ציין קרופיק כי "אנו מצווים בעת הזו לשקול שיקולים אובייקטיביים ותואמי מציאות. לנהוג התייעלות משקית ובראשה של המגזר הציבורי בפרט, ובראשה הקטנת משרדי ומנגנוני הממשלה המיותרים. מדיניות מס ובה שינויים מבניים ולא סתם העלאת מסים, והעדפת השקעה בחינוך ובתשתיות מחוללי צמיחה".