אחד הנושאים הבוערים בסכסוך המתמשך על גורלם של הכספים הקואליציוניים בתקציב 2023, נוגע לשכר המורים. שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', טוען שהסכם "אופק חדש" שנחתם בין המדינה להסתדרות המורים, נוגע גם למורים ברשתות החינוך החרדיות מעיין החינוך התורני המקושרת לש"ס ולחינוך העצמאי שמקושרת ליהדות התורה. מדובר במאות מיליוני שקלים, שלטענת בכירים במשרד האוצר מועברים על בסיס גחמות פוליטיות בלבד. כדי להבין את הוויכוח נתחיל בקצת סדר.
מהו הסכם "אופק חדש"?
רפורמת "אופק חדש" הוכנסה לראשונה ב-2008 לתוקף על ידי שרת החינוך דאז, יולי תמיר. במוקד התוכנית עמדה התובנה שרפורמות קודמות לא קוימו או הופסקו בשל אילוצים שונים, ולכן היא הועברה כסוג של הסכם קיבוצי המעגן את שכרם, מעמדם ופיתוחם המקצועי של המורים. ההסכם העדכני במסגרת "אופק חדש" נחתם ב-2022 מול שר האוצר, אביגדור ליברמן ושרת החינוך, ד"ר יפעת שאשא ביטון.
ההסכם נחתם באוקטובר 2022, בתום מאבק ארוך שניהלה הסתדרות המורים על שכרם של מורים ועובדי הוראה מגני ילדים ועד חטיבות הביניים, בחינוך הרגיל ובחינוך המיוחד. ליברמן ושאשא ביטון סיכמו על שורה הטבות שיינתנו למורים. בראש ובראשונה, העלאת שכר בשתי פעימות (ינואר 2023 וספטמבר 2023) וכן מקדמות בסך 1,000 שקלים לכל מורה בחודשים נובמבר ודצמבר.
בין היתר, סוכם כי שכר העבודה למורה מתחיל יעמוד על 9,000 שקלים, ושכר העבודה למנהל מתחיל יעמוד על 19,000 שקלים. כל עובד הוראה יקבל תוספת לשכר של 1,100 שקלים לכל הפחות ומענק התמדה בשווי של 10,000 שקלים לאחר שלוש שנים במערכת. בנוסף, הועלה שיעור המשרה המינימלי ל-80% ושני ימי חופשה לבחירה נוספים עומדים לבחירתם של המורים.
מה טוען שר האוצר?
בתשובות חוזרות לשאלות שנשאל בנוגע להעברת כ-300 מיליון שקלים ב-2023 וכ-800 מיליון שקלים ב-2024 למוסדות חינוך חרדיים – בהם חינוך עצמאי תורני ורשת החינוך בני יוסף – השיב סמוטריץ' כי הוא מחויב למנוע אפליה של מורים חרדיים. מנגד, בכירים באוצר טוענים כי המורים במוסדות החינוך החרדים הם עובדי עמותות פרטיות ואינם עובדי מדינה, ולכן אין כל מחויבות כלפיהם. בנוסף, חלק מהמוסדות אינם מפוקחים על ידי המדינה, ולכן אין כל ודאות שנלמדים בהם הנושאים הנדרשים על פי משרד החינוך, ובהם לימודי ליבה. בנוסף, לטענת האוצר, הסכם אופק חדש אמור היה לעודד אקדמיזציה של המורים בישראל. מורים חרדים, לעומת זאת, לא מחויבים בתואר ראשון אלא בקריטריונים אחרים, שלא משיגים את המטרה המקורית של ההסכם על פי השקפת האוצר.
בהסכמים הקואליציוניים שנחתמו מול המפלגות החרדיות נקבע שתנאיהם של המורים ברשתות החינוך של ש"ס ויהדות התורה, יושוו לתנאים של המורים תחת הסכם "אופק חדש". בעקבות המלחמה התחייב סמוטריץ' שיפנה את כל הכספים הקואליציוניים לצרכי המלחמה והטיפול בעורף, אלא שמעשיו מראים שהוא ממשיך להתעקש על קיומם למרות הכל.
יש לציין שגם עמדתה של היועצת המשפטית לממשלה היא שכל הכספים הקואליציוניים צריכים להיות מופנים למימון הוצאות המלחמה, וכי ייעוד שונה שלהם יחייב החלטת ממשלה ייעודית.
האם יש אמת בטענות לאפליה של מורים במגזרים אחרים?
בספטמבר עתרו כ-20 מוסדות חינוך פרטיים בזרם החרדי, דתי, חרד"לי והערבי-נוצרי, לצד פורום בתי הספר המוכרים שאינם רשמיים, לבית המשפט המחוזי בירושלים נגד מתווה "אופק חדש". לטענתם, המתווה מייצר אפליה. משרד החינוך התקשה להציג עמדה שנוגדת את הטענה, ולכן התחייב להציג מתווה מתוקן עד ה-19 באוקטובר. בשל המלחמה, הדיון שנקבע בנושא נדחה.
מה טוענים במגזר החרדי?
אברהם פינזל, מנהל תלמוד התורה "שלמה" בירושלים וטבריה (מוסד במעמד פטור) ובית הספר לבנות "שירת דבורה" בירושלים (מוסד מוכר שאינו רשמי), טוען שהסברי משרד האוצר שקריים. "מוסדות שמלמדים 75% ו-55% ליבה לא מורשים להצטרף להסכם. המוסדות היחידים שנמצאים הם 'בני יוסף', שמפוקחים באופן מלא, מלמדים ליבה ומכינים את התלמידים למבחני מיצ"ב. הסיבה היחידה שלא משלמים להם היא כי הכספים האלה הובטחו בהסכמים קואליציוניים".
גורמים באוצר טוענים, מנגד, שקשה לעקוב אחר הטענות האלה ולעגן אותם בממצאים. הפיקוח רחוק מלהיות מלא, ההשתתפות של תלמידים ברשתות החרדיות במבחנים ארציים ובין לאומיים נמוכה וקיימים הבדלים עמוקים בין תכנית הלימודים של בתי הספר של הבנים ובתי הספר של הבנות.
לדברי פינזל, תלמידים במגזר החרדי זוכים למימון קטן מזה של תלמידים בחינוך הרשמי. במסמך שפורסם על ידי ועדת המחקר של הכנסת בינואר האחרון, נמצא כי העלות השנתית הממוצעת של תלמיד בחינוך הממלכתי היסודי עומדת על 17,615 שקלים, לעומת 14,341 שקלים ברשתות החינוך החרדי המפוקחות (פער של כ-18%), 7,437 שקלים במוסדות חינוך מוכרים שאינם רשמיים (פער של כ-68%) ו-4,167 שקלים במוסדות פטור (פער של כ-76%). הנתונים מתייחסים לחינוך הממלכתי-יהודי בלבד, ללא ממלכתי-דתי וחינוך ערבי.
"אחוז הנשים העובדות במגזר החרדי עומד על 85%", אומר פינזל, "ולכן גם האמא החרדית זקוקה לתקצוב לצהרון לילדים בבית הספר יסודי, בדיוק כמו לאמא החילונית. חלק אחר של הכסף נוגע לכ-200 מיליון שקלים שמתוקצבים על פי ממוצע הוותק של המורים. כלומר, הכספים שמסרבים להעביר הם לתקצוב של צהרונים ומורים שעומדים בכל התנאים. צריך להבין שהמדינה יורה לעצמה כאן ברגל, כי על הכספים האלה ישנם מיסים שאמורים לחזור לאוצר".