בשנים האחרונות, מפרסם בנק ההשקעות UBS דוח שנתי ובו נתונים על היקף המיליארדרים ברחבי העולם, מהיכן מגיע ההון שלהם, במה הם משקיעים ומהן השאיפות שלהם. ב-2023, לראשונה מאז החל הבנק לפרסם את הדוח, חל שינוי מעניין: מיליארדרים חדשים השיגו יותר הון באמצעות ירושה של כסף מאשר באמצעות יזמות. לפי הנתונים, קרוב ל-151 מיליארד דולר עברו בירושה ל-53 מיליארדרים חדשים, ואילו 84 מיליארדרים חדשים אחרים, שעשו את הונם בעצמם, החזיקו בהון של כ-141 מיליארד דולר.
זו לא רק אנקדוטה. ב-UBS סבורים כי יש לכך משמעויות לעתיד: "זה רק קצה הקרחון", נכתב בדוח. "במהלך 20 עד 30 השנים הקרובות, מעל 1,000 מיליארדרים צפויים להעביר למעלה מ-5.2 טריליון דולר ליורשים שלהם". הערכה זו מבוססת על ההון המצרפי שמחזיקים כיום 1,023 מיליארדרים אשר גילם הוא 70 ומעלה.
"לדור הזה (של היורשים) יש השקפות רעננות בנוגע לעסקים, השקעות ופילנתרופיה. רבים מהם מסיטים סכומים גדולים של ההון הפרטי שלהם להזדמנויות עסקיות חדשות שנוצרות בתקופה זו. אחרים יוצאים מעסקי המשפחה ובוחרים קריירה שמתאימה יותר לשאיפות ולכישורים האישיים שלהם", נכתב בדוח. במקביל להעברת ההון הגדולה הצפויה הזו, ב-UBS מזכירים שכלכלת העולם עוברת תקופה של שינוי עמוק, על רקע עליית טכנולוגיות חדשות ושינויים בתעשיית האנרגיה.
סקר בין 79 מיליארדרים
בסקר שערך הבנק לאחרונה, השתתפו 79 לקוחות מיליארדרים של הבנק שענו על שאלות הנוגעות לשאיפותיהם. לשאלה מהי המורשת המרכזית שירצו להשיג, בקרב מי שירשו את ההון שלהם 68% השיבו שירצו להמשיך להגדיל את מה שהשיגו אבותיהם - בין שבנוגע לעסק, למותג או לנכסים. הם גם מאמינים בהמשכיות משפחתית, וכ-60% מהם מעוניינים לאפשר לדורות הבאים שלהם ליהנות מההון שלהם.
עם זאת, יש להם גם דעות ושאיפות משל עצמם, וישנו פער דורות שנראה, לפי UBS, גדול מהפערים בעבר. "חלק מזה משום שיש יורשים שהתחנכו בחו"ל וטיילו ברחבי העולם, אם כי זה גורם משמעותי פחות בארה"ב. יתרה מכך, הם הושפעו מתקופות קשות - המגפה, שינוי האקלים, סדר עולמי פחות יציב ומלחמות". לפי הדוח, משפחות המיליארדרים מודעות לפער הזה, ו-58% מהמיליארדרים שצפויים להוריש את כספיהם לדור הבא השיבו בסקר שאחד מהאתגרים הבולטים שלהם הוא להקנות לילדיהם את הערכים, החינוך והניסיון שנדרש להם.
המשתתפים בסקר נשאלו על הקצאת ההון שלהם לאפיקי השקעה שונים לשנה הקרובה, ומהתשובות שלהם עולה כי ההשקעות הישירות בנכסים פרטיים (פרייבט אקוויטי) צפויות לגדול בתקופה זו, כש-43% מהם מצפים להגדיל את ההשקעות שם, ו-45% להשאיר את החשיפה לאפיק זה ללא שינוי. 40% מצפים להגדיל את החשיפה לחוב פרטי, ו-35% יגדילו את החשיפה לאיגרות חוב בשווקים מפותחים. רק 11% מהמשתתפים בסקר מעריכים שבמהלך השנה הקרובה יגדילו את ההשקעות שלהם באומנות ובעתיקות, כש-80% ישאירו אותן ללא שינוי.
האפיקים שבהם ההשקעות צפויות לקטון בשנה הקרובה בקרב משתתפי הסקר הם השקעה בקרנות פרייבט אקוויטי (בניגוד להשקעה ישירה בנכסים פרטיים), שם 25% מהם מעריכים שיקטינו חשיפה, קרנות גידור, עם צפי להקטנת חשיפה אצל 21% מהנשאלים, והחזקה במזומן עם צפי להקטנת חשיפה בקרב 20%.
פערי דורות בדאגות
ממה מודאגים המיליארדרים שהשתתפו בסקר? בני הדור הראשון מודאגים בעיקר ממיתון בארה"ב (66%) וממתחים גיאופוליטיים (62%), בעוד שבני הדור השני חוששים מהשפעות האינפלציה (57%) ומזמינות ומחירים של חומרי גלם (52%), חשש שמטריד רק 28% מבני הדור הראשון.
לשאלה מהי ההזדמנות המסחרית הגדולה ביותר בשנה הקרובה, 65% מכלל הנסקרים ענו שמדובר ב-AI, בעוד ש-46% טענו שבאוטומציה וברובוטיקה, 44% באנליטיקה של ביג דאטה ו-33% בתחומי ההלת'טק והמדטק. רק 4% הצביעו על תחום המטאוורס שהיה לתקופה מסוימת לוהט אך נראה שירד מגדולתו.
הסיכון הטכנולוגי המרכזי שהם מזהים על עסקיהם הוא התקפות סייבר (58%) וכן טכנולוגיות חדשות שישבשו או יקלקלו את המודל העסקי שלהם (53%). לעומת זאת, רק 17% מודאגים מהשפעות שליליות פוטנציאליות של טכנולוגיות חדשות על הסביבה.
בשאלת הפילנתרופיה יש שוני בין בני הדור הראשון לשני. 68% מבני הדור הראשון מציינים שזו אחרת ממטרות המורשת שלהם, ורק 32% מיורשיהם סבורים כך. "לפי הניסיון ב-UBS, דור היורשים מסרב במקרים רבים לתת במתנה כסף שלא הוא הרוויח, ובמקרים מסוימים, הם פשוט ממשיכים עם הקרן המשפחתית הקיימת", כותבים בבנק.
"יחד עם זאת, יש טרנד לכיוון השקעות אימפקט או ניהול העסקים באופן שמביא בחשבון נושאים סביבתיים וחברתיים, כמו גם מטרות אלטרואיסטיות".
הם מצטטים אחד מהנשאלים בסקר שאמר: "אבי היה בתחומי הנפט, הגז והכרייה, ואני מנסה להסיט את כל העסקים לכיוון תחומים שקשורים לטכנולוגיה שיש להם פחות השפעה על הסביבה. אולם אני לא מתכנן למכור את כל העסקים האלה ביום אחד. זה מסע".
הון של 12 טריליון דולר
הדוח כולל גם נתונים מספריים על המיליארדרים בעולם. בשנה שהסתיימה באפריל 2023, מספר המיליארדרים עלה ב-7% ל-2,544, וההון שלהם עלה ב-9% ל-12 טריליון דולר (אם כי עוד לא חזר לרמות השיא של 2021, גם לא במספר המיליארדרים).
בחלוקה גיאוגרפית, מדינות מערב אירופה כוללות 456 מיליארדרים עם הון של כ-2.3 טריליון דולר, במזרח התיכון יש 63 מיליארדרים עם הון של 279 מיליארד דולר, יבשת אמריקה כוללת 867 מיליארדרים שמחזיקים ב-5.1 טריליון דולר ובאסיה-פסיפיק, 1,019 מיליארדרים מחזיקים ב-3.7 טריליון דולר.
ספציפית בישראל ישנם 26 מיליארדרים בדולרים, עלייה לעומת 22 ב-2022, וההון המצרפי שלהם מגיע ל-72.5 מיליארד דולר, עלייה של 26.3% ביחס לשנה קודמת. למעשה, בישראל מרוכז מספר המיליארדרים הגדול ביותר באזור המזרח התיכון. באיחוד האמירויות יש 17, אך ההון המצרפי של האמירתים גבוה יותר משל הישראלים, ומגיע ל-99.4 מיליארד דולר.
ב-UBS לא מפרטים את שמות המיליארדרים מישראל, אך לפי נתוני פורבס ניתן לציין בין היתר את איל הספנות, הנדל"ן והבנקאות איל עופר, שהונו נאמד לפי פורבס ב-20.2 מיליארד דולר; אחיו עידן עופר (החברה לישראל, צים) עם 13.8 מיליארד דולר, סטף ורטהיימר (לשעבר בעלי חברת התעשייה ישקר), עם 6.3 מיליארד דולר, טדי שגיא (נדל"ן וטכנולוגיה) עם 5.6 מיליארד דולר, שרי אריסון (לשעבר בעלת השליטה בבנק הפועלים ובשיכון ובינוי), 4.4 מיליארד דולר, גיל שויד (צ'ק פוינט) עם 3.9 מיליארד דולר ודנה עזריאלי (קבוצת הנדל"ן עזריאלי) - 1.2 מיליארד דולר.
הכתבה פורסמה לראשונה באתר גלובס