בדיקת הקיצוץ המזערי שביצעה הממשלה בכספים הקואליציוניים במסגרת תקציב 2023 מעלה סימני שאלה לגבי הסעיפים התקציביים שבהם הוחלט לקצץ. הסעיף התמוה ביותר שדווקא בו החליטה הממשלה לקצץ בתקופת המלחמה הוא מימון חדרי מיון קדמיים בנגב.
• כל הבעיות בתקציב החדש שאישרה הממשלה | שאלות ותשובות
• נציגי הקואליציה: הקיצוץ בתקציב לא מספק - בכל זאת נתמוך
• אמרו לנו שהקלות החל"ת הוארכו - בפועל זה עוד לא קרה
• מחקר: משקיעים ידעו מראש על מתקפת חמאס - והרוויחו
• סערת תקציב המדינה המתוקן: נתניהו מול העובדות
הכספים הקואליציוניים הם כספים שמיועדים להגשמת מטרות פוליטיות, חלקן ראויות יותר וחלקן פחות. גם בתקציב הרגיל של מדינת ישראל יש כספים פוליטיים, כמו משרדי הממשלה המיותרים שמהווים אתנן פוליטי, ודאי בתקופה הנוכחית.
ערב המלחמה ב-7 באוקטובר עדיין "ישבו" בקופת המדינה 5.8 מיליארד שקל שהוקצו ככספים אך טרם נוצלו. מתוך סכום זה המליצו פקידי האוצר לקצץ 2.5 מיליארד שקל - אך שר האוצר הודיע כי החליט לקצץ מהם 1.6 מיליארד שקל. בהמשך, לאחר שהצעת התקציב הגיעה לשולחן הממשלה הקיצוץ כבר ירד אל כמיליארד שקל בלבד.
כעת מתגלים חלק מהסעיפים שהוחלט שלא לתקצב במסגרת קיצוץ זה.
אלו הסעיפים הקואליציוניים שקוצצו:
• 5.6 מיליון שקל למימון תוכניות לגיוון מגדרי ולאזרחים ותיקים
• 5 מיליון שקל למימון חדרי מיון קדמיים בנגב
• 4 מיליון שקל במלגות סטודנטים בנגב ובגליל
• 2.3 מיליון שקל למימון תמיכה במרכזים לאומנויות בפריפריה
• 1 מיליון שקל למימון השמת מורים בפריפריה
מדובר בכספים שנועדו לממן מטרות שעליהן נאבקו יו"ר הקואליציה אופיר כץ ויו"ר הכנסת אמיר אוחנה, שניהם נבחרי הליכוד. מטרות אלו קוצצו ובמקומם והושארו סעיפים פחות מעודדי צמיחה וחלוקת כספים לעמותות.
המחלוקת הפנימית בקואליציה על קיצוץ סעיפים אלו עמדה גם מאחורי חילוקי הדעות שהתגלעו היום בדיון בוועדת הכספים. מרכז הקואליציה אליהו רביבו ואלי דלל (הליכוד) איימו להצביע נגד החוק להעלאת הגירעון, שנועד לאפשר את העברת התקציב הנוסף למימון צורכי המלחמה ב-2023. לבסוף הם חזרו בהם, לדברי רביבו "לבקשת תנועת הליכוד והעומד בראשה".
הצעת החוק לתקציב נוסף למימון צורכי המלחמה לסוף 2023 עדיין כוללת 4.8 מיליארד שקל למימון סעיפים הנחשבים לכספים קואליציוניים.