מחיר המלחמה: היעדרויות העובדים עולות למשק 2.3 מיליארד שקל בשבוע

היעדרויות העובדים בשלושת השבועות הראשונים למלחמה עלו למשק הישראלי 2.3 מיליארד שקל מדי שבוע, כך עולה מניתוח שביצעה חטיבת המחקר בבנק ישראל. יותר ממחצית מהעלות (1.25 מיליארד שקל) נבעה מהסגירה המלאה של מוסדות החינוך. שאר העלויות נובעות מפינוי תושבים מאזורים שנפגעו או מצויים בסיכון גבוה להיפגע (0.6 מיליארד שקל) ומגיוס נרחב של אנשי מילואים (0.5 מיליארד שקל).

• מבקר המדינה לשרים: זו לא העת למאבקי כוחות
• מתווה החל"ת והפיצויים לעסקים אושר בכנסת. כך זה יעבוד
• המדינה תחלק בונוסים לעובדי חקלאות ובניין. אלו התנאים
• 73% מהפונים לדמי אבטלה הוצאו לחל"ת שלא מרצון
• מחיר המלחמה: הכנסות המדינה צנחו ב-15%, הגירעון הוכפל

בבנק ישראל מציינים כי העלויות המנותחות אינן משקפות את כלל הפגיעה בשוק העבודה ובמשק. נוסף לעלויות אלו יש גם עלויות הנובעות מירידה בביקוש, מהיעדרם של עובדים פלסטינאים ועובדים זרים ועוד.

בתום שלושת השבועות הראשונים, עלות ההיעדרות כבר הצטמצמה בשל הפתיחה החלקית של מערכת החינוך, אך בבנק ישראל מציינים כי בשלב זה קשה לאמוד את היקף פתיחתה האפקטיבית. העלות צפויה להמשיך ולרדת ככל שמערכת החינוך תחזור לפעילות סדירה יותר, המשק יסתגל למצב עם פתרונות עבור מועסקים מאזורי פינוי, יפחת איום הטילים בעורף ויצומצם היקף חיילי המילואים.

היעדרויות עובדים בגין גיוס מילואים

בבנק ישראל מעריכים כי אף שלפי הדיווחים הממשלה אישרה לגייס עד 360 אלף חיילי מילואים, המכסה המלאה עדיין לא גויסה בפועל. בנוסף מעריכים בחטיבת המחקר שחלק מאנשי המילואים שגויסו יכולים להמשיך לקיים פעילות כלכלית גם בעת הגיוס באמצעות עבודה מרחוק, קשר עם המשרד וסבבי התרעננות. בחישוב שמרני מעריכים החוקרים כי 50%-60% מהמספר שאישרה הממשלה לגייס אכן גויס בפועל.

החוקרים הניחו כי עלות העבודה, המייצגת את הפריון לעובד, גבוהה בכ-20% מהשכר ברוטו, בממוצע. בנוסף, בבנק הפחיתו מהעלות 4.9% שהם 26 מיליון שקל לשם קיזוז עלות ההיעדרות מעבודה של מגויסים המתגוררים ביישובים המצויים בקו העימות, בהנחה שהם היו נעדרים מעבודתם גם לולא גויסו למילואים.

בשורה התחתונה אומדים בבנק את העלות השבועית של היעדרות חיילי מילואים מעבודתם בכ-500 מיליון שקל.

היעדרויות תושבי יישובי קו העימות

בבנק ישראל אומרים כי כ-144 אלף עובדים תושבי האזורים הנפגעים נעדרים מעבודתם עקב פינוי או התפנות מרצון. העלות הכלכלית השבועית בגין היעדרות זו נאמדת בכ-590 מיליון שקל. החישוב מתבסס על נתוני היישובים, בצפון ובדרום, שבהם פונו או התפנו יותר מ-10% מהתושבים נכון ל-25 באוקטובר לפי נתוני פיקוד העורף.

במרבית היישובים האמורים שיעור הפינוי מטעם פיקוד העורף היה גבוה מ-80%. בחלק מהיישובים, ובפרט בערים, ישנם תושבים נוספים, שמצאו חלופות פינוי אחרות. על בסיס זה מעריכים בחטיבת המחקר כי למעשה כל התושבים ייעדרו מעבודתם, וכן מחצית מתושבי העיר אשקלון. בנוסף הניחו בבנק ישראל שמי שיכול לעבוד מרחוק ("מהבית") אכן עושה זאת ואינו נעדר מהעבודה למרות הפינוי.

בתרחיש הפסימי שבנו החוקרים הם מניחים שיעילות העבודה מרחוק של תושבי האזור בתנאים הקיימים היא 50% מיעילותם הרגילה. לכל אזור חושבו שיעורי התעסוקה, מספר העובדים וההכנסה הממוצעת מעבודה. בדומה לסעיף הקודם, הונח שעלות ההעסקה הכוללת, המייצגת את הפריון לעובד, היא כ-20% מעבר לשכר ברוטו המשולם לעובדים.

סך העלות השבועית בתרחיש הפסימי היא כ-590 מיליון שקל, מהם כ-550 מיליון בגין היעדרות של 144 אלף עובדים וכ-40 מיליון בגין אובדן יעילות כתוצאה מעבודה מרחוק.

החוקרים בנו תרחיש נוסף, אופטימי, שבו היעדרות העובדים מצומצמת יותר. בתרחיש זה הם מניחים שייעדרו מעבודתם רק 70% מתושבי הדרום 50% מתושבי היישובים בצפון ו-40% מתושבי העיר אשקלון. בתרחיש זה הונחה יעילות העבודה מהבית ב-80% מהיעילות הרגילה.

בהנחות אופטימיות אלו העלות השבועית היא כ-360 מיליון שקל, מהם 345 מיליון בגין היעדרות של 91 אלף עובדים וכ-15 מיליון בגין אובדן יעילות בעבודה מרחוק.

החוקרים מציינים כי במצב הדברים הנוכחי התרחיש האופטימי נראה סביר פחות. ואולם הם מציינים כי אם ימצאו פתרונות פינוי קרובים יותר למקומות העבודה, תגדל הסבירות שחלק מהתושבים המפונים יוכלו לשוב לעבודה עוד לפני תום המלחמה, או לפני שיפור משמעותי במצב הביטחוני.

אתמול הודיע משרד האוצר על תשלום מענקים בגובה 3,000 שקל לשכירים מבין מפוני העוטף והצפון שיגיעו פיזית לעבודה אצל המעסיק הנוכחי שלהם. זאת כדי להתמודד עם "קושי לוגיסטי ותקציבי ביצירת מענים להגעת העובדים המפונים למקומות עבודתם". בנוסף, לפי הודעת האוצר, המעסיקים יקבלו פיצוי מלא במסגרת קרן מס רכוש על הוצאות לוגיסטיות הכרוכות בהבאת עובדים. המענק יוגבל למקבלי שכר חודשי של 20 אלף שקל ומעלה ואינו תקף לעובדי המגזר הציבורי ויהיה בתוקף עד לסוף השנה.

היעדרויות בשל סגירת מערכות חינוך

עלות השכר המקושרת עם השגחה על ילדים בשל סגירת מערכת החינוך היא כ-1.25 מיליארדי שקל. עלות זו מחושבת על בסיס היעדרות מלאה של כ-310 אלף עובדים הורים, וכן עבודה מהבית ביעילות מופחתת תוך כדי השגחה על הילדים של כ-210 אלף עובדים.

חוקרי בנק ישראל אומרים כי הערכת עלות זו מתאימה למצב שבו מרבית מוסדות החינוך סגורים או פועלים במתכונת מצומצמת מאוד, שאינה מאפשרת להורים לעזוב את הבית לשעות ארוכות ולעבוד באופן סדיר. בבנק ישראל מציינים כי סביר שפתיחתה החלקית של מערכת החינוך צמצמה את העלות.

עם זאת, הם מוסיפים כי ניתן להניח כי הירידה בעלות אינה פרופורציונאלית לחלוטין, משום שיש מתאם בין פתיחת מוסדות החינוך לבין המצב הביטחוני ברשות המקומית שבה הם פועלים: "סביר להניח שמוסדות החינוך נפתחים קודם כול ביישובים שבהם הסכנה הביטחונית נמוכה יותר, ובאלה יש להורים חלופות רבות יותר להשגחה על הילדים".

החוקרים מניחים כי בעת סגירת מוסדות החינוך, בכל משק בית שיש בו ילדים עד גיל 14 הורה אחד יישאר בבית. משקי הבית שנלקחו בחשבון בניתוח הם כאלו שבהם יש זוג הורים ששניהם עובדים, וכן משקי בית שבהם הורה יחיד עובד.

מהחישוב הושמטו משקי בית שבהם יש לפחות הורה אחד העובד כמורה, מתוך הנחה שהוא ממילא אינו עובד או עובד מהבית בזמן שמערכת החינוך מושבתת. לפי חישובים המבוססים על סקרי כח אדם, כ-680 אלף משקי בית בישראל עונים על קריטריונים אלו: כ-570 אלף משקי בית עם שני הורים וכ-110 אלף משקי בית שבהם הורה יחיד.

בנוסף הושמטו מהחישוב כ-30 אלף משקי בית של תושבי היישובים שפונו או שהתפנו מבתיהם בשל המלחמה, בהנחה שרובם נעדרים מעבודתם בלי קשר לסגירת מערכת החינוך. כמו כן הושמטו מהחישוב משקי בית שבהם יש הורה שיכול לעבוד מהבית. לאחר השמטות אלו ישנם כ-440 אלף משקי בית שבהם ילדים עד גיל 14, הזקוקים להשגחה כאשר מערכת החינוך סגורה או פועלת מרחוק.

חוקרי בנק ישראל מציינים כי בכ-20% ממשקי הבית ישנם בני נוער בני 17-15, שבמקרים מסוימים יכולים להחליף הורה בהשגחה על ילדים צעירים יותר. כמו כן, הם מניחים כי בחלק ממשקי הבית הנותרים נמצאו פתרונות אחרים להשגחה על ילדים. לכן הונח כי ב-30% ממשקי הבית שיש בהם ילדים ואין בהם מורים או עובדים מהבית ההורים יוכלו לעבוד כרגיל ולא ייעדרו מעבודתם.

בבנק ישראל הניחו שבמשקי בית עם שני הורים ייעדר מעבודתו ההורה בעל ההכנסה הנמוכה יותר. עם זאת, החוקרים הניחו כי במקרה שבו אחד ההורים יכול לעבוד מהבית, הוא יעשה כן, וההורה השני יוכל לעבוד כרגיל. העלות הכלכלית במקרים אלו היא אובדן הפרודוקטיביות המקושר לעבודה תוך כדי השגחה על ילדים.

בדומה לסעיפים הקודמים הונח שעלות ההעסקה הכוללת, המייצגת את הפריון לעובד, היא כ-20% מעבר לשכר ברוטו המשולם לעובדים. נוסף על כך הונח שהשכר של כל ההורים עלה מאז 2021 בדומה לעליית השכר הממוצע, ב-8.8%.

לבסוף, הניחו בבנק ישראל שהכפילות עם עלות הגיוס למילואים היא מצומצמת, שכן אם הורה אחד מגויס למילואים עולה הסבירות שההורה השני ייאלץ להיעדר כדי לשמור על הילדים. כן הונח שהמקרים אשר בהם גויסו שני הורים או גויס הורה יחידני הם זניחים.