בזמן שבמשרד האוצר מקוששים מקורות למימון התקציב המורכב לשנת 2024, כבר חודשים ארוכים שוכבים בצד קרוב ל-2 מיליארד שקל ללא שימוש, בדיבידנדים כלואים מהחברות הממשלתיות. סכום זה, שנגבה מהחברות עוד עבור רווחי 2022, היה אמור לזרום לתקציב המדינה, אבל נבלם על ידי השר לשיתוף פעולה אזורי, דודי אמסלם, במסגרת מאבקו במנהלת רשות החברות, מיכל רוזנבוים.
עולה השאלה מדוע לא שומעים את שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', דופק על שולחנות, כדי ששותפו לקואליציה, אמסלם, ישחרר את הכספים? הרי על סכומים קטנים יותר, בכספים קואליציוניים מגזריים, היה מוכן סמוטריץ' לנהל בשבועות האחרונים מאבקים עם חצי מהממשלה ועם מרבית הפקידות הבכירה במשרדו. מדוע שר האוצר מוכן לשקול, למשל, לקצץ לציבור את הטבת המס בקרנות ההשתלמות, בהיקף שנתי של כ-2 מיליארד שקל - אבל לא מתאמץ לקבל סכום דומה בדיבידנדים שמיועדים לאוצר?
לא מדובר רק בשיקולים קואליציוניים מול אמסלם. התשובה האמיתית פשוטה. על פי חוק, הכספים שיגיעו לאוצר מהדיבידנדים ישמשו לכיסוי הגירעון בהחזרי חובות של המדינה. זוהי אומנם מטרה חשובה בשעה כזו, כשהגירעון מזנק ואמור להגיע לפי ההערכות הראשוניות באוצר לרמה של כ-5% בסוף 2024 - אבל שר האוצר מעדיף את הכסף לצרכים אחרים.
לגלובס נודע כי סמוטריץ' מקדם בימים אלה מול אמסלם רעיון שיאפשר לו לעקוף את הנהלים - ולייעד לפחות את מרבית הסכום לשימושים אחרים, במקום לכיסוי החוב.
יותר ממחצית הסכום מגיע מחברות ביטחוניות
יותר ממחצית מהדיבידנדים הכלואים מקורם בחברות הביטחוניות הממשלתיות, ובראשן התעשייה האווירית (כמיליארד שקל) ורפאל (232 מיליון שקל). על פי הרעיון שעומד על הפרק, הממשלה תוותר לחברות הביטחוניות על חלוקת הדיבידנד השמן לבעלי המניות, קרי המדינה. בתמורה, החברות יספקו ציוד ביטחוני לכוחות הביטחון "בחינם", בהיקף שיהיה שווה ערך כנראה לדיבידנד.
התרגיל הזה יאפשר לסמוטריץ' לפנות לפחות מיליארד שקל, שאחרת היו הולכים להצטיידות במסגרת תקציב הביטחון. את מיליארד השקלים הללו יוכל להעביר לכל שימוש אחר בתקציב המדינה, בהתאם לשיקוליו וסמכויותיו כשר אוצר. האם הכסף יועבר למטרות ראויות? ניתן רק לקוות.
אנשי המקצוע בממשלה סבורים שמדובר ברעיון גרוע. הם מזכירים שהיו אומנם תקדימים בשנים האחרונות בהעברת דיבידנדים לצרכים אחרים, אבל אז היה מדובר בשירות צרכים מוגדרים במסגרת המשקים הסגורים של החשמל והמים. כך דיבידנדים מחברת מקורות הועברו להפחתת תעריפי המים, וכספים מחברת החשמל סייעו בהקמת החברה הממשלתית לניהול מערכת החשמל (נגה).
אלא שבמקרה הנוכחי, מדובר בתקציב הביטחון. תקציב זה צפוי לגדול בכ-20 מיליארד שקל בשנה לפחות, אם להתבסס על התבטאויות מצד ראש הממשלה, בנימין נתניהו. למערכת הביטחון לא אמורה להיות בעיה לרכוש מערכות לחימה מהחברות הביטחוניות, ללא צורך בפתרונות היצירתיים של סמוטריץ'.
זהו לא הפתרון השנוי במחלוקת הראשון שעולה בין סמוטריץ' לאמסלם בסוגיית הדיבידנדים. השניים נפגשו בחודש שעבר והעלו רעיון אחר: פשוט לקזז את כספי הדיבידנדים בחובות של המדינה לחברות הממשלתיות, שעומדים על סך כ-2.5 מיליארד שקל.
לאחר הפגישה עם סמוטריץ' הודיע אמסלם: "סיכמנו בינינו כי יתקיים דיון מקצועי במשרד האוצר, שבמסגרתו תתקבל החלטה באשר לקיזוז או משיכה וטיפול בחובות באופן מהיר". ואכן, התקיים דיון עם אנשי מקצוע באוצר, ששללו את הכוונה על הסף. כמו כן, חוות הדעת ברשות החברות הייתה שאסור להשתמש בחברות הממשלתיות כקופה קטנה למימון המשרדים שהחברות כפופות אליהם.
ניסיון של אמסלם "לרדת מהעץ שעליו טיפס"
גורמים המעורבים בפרטים טוענים שמדובר למעשה בניסיון של אמסלם "לרדת מהעץ הגבוה שעליו טיפס". הניסיון הזה עשוי להצטלב עם האינטרסים של סמוטריץ', ולאפשר לו לנצל במזומן כספים שהיו אמורים ללכת לכיסוי החוב, שעליהם קשה יותר לקצור רווח פוליטי. הסכמתו של אמסלם תוכל לשמש לו גם כקלף מיקוח לקראת הדיונים מול האוצר על תקציב 2024, שצוברים תאוצה בימים אלה. משרדו של אמסלם נמנה עם רשימה של משרדים שבאגף תקציבים מעוניינים לסגור, כדי לקצץ בהוצאות התקציב.
התמשכות המחלוקת הזאת שוחקת בינתיים את יכולתה של רשות החברות לגבות את הדיבידנדים. ככל שהמלחמה מעמיקה והמשק נהיה דחוק יותר, גוברות הפניות מצד החברות לרשות, בבקשה לשקול מחדש את חלוקת הדיבידנדים. מדובר בכסף שכבר היה יכול לשרת את המדינה, וכעת עלול להתמסמס.
עוד עולה השאלה, מה יעלה בגורל הדיבידנדים בגין השנה הנוכחית שנמצאת לקראת סיום. בסוף מרס יגישו החברות הממשלתיות את הדוחות הכספיים שלהן ל-2023. לפי נוהלי רשות החברות, 50% מהרווחים אמורים לעבור לקופת המדינה בדיבידנדים. הנהלים האלו לא יושמו במשך שנים, עד שרוזנבוים התנתה את מענק הבונוסים לבכירים בחברות הממשלתיות בחלוקת הדיבידנד.
שר האוצר דאז, אביגדור ליברמן, נתן דחיפה משמעותית לחלוקת הדיבידנדים. לאחר שמינה את רוזנבוים לתפקיד, הנחה אותה להעלות את החלוקה השנתית למיליארד שקל לפחות. הסכום בסוף 2022 הגיע לכפליים ממה שביקש.
אלא שאז התחלפה הממשלה, ושר האוצר הנכנס, סמוטריץ', הסכים לוותר על הסמכות המיניסטריאלית על רשות החברות לטובת דודי אמסלם. האחרון יצא באותה עת באופן פומבי נגד נתניהו, שלא רצה למנות את אמסלם לשר בממשלה. "לא משפילים את דוד אמסלם במפלגה שלנו", אמר וטען לכפיות טובה מצד ראש הממשלה. סמוטריץ' היה נכון לוויתורים באוצר לטובת כובעו הנוסף כשר במשרד הביטחון הממונה על המנהל האזרחי ביהודה ושומרון.
היחסים בין אמסלם לרוזנבוים עלו על שרטון
עד מהרה עלו על שרטון היחסים בין השר החדש אמסלם לרגולטורית הכפופה אליו, רוזנבוים. שינויים שביקש להכניס בקריטריונים לנבחרת הדירקטורים של החברות הממשלתיות, וניסיונו המשותף עם שר התקשורת, שלמה קרעי, להדיח את יושב ראש הדואר, מישאל וקנין, הציתו את העימותים מול רוזנבוים. בהמשך ניסה אמסלם להדיח גם אותה. ובינתיים החליט להקפיא מינויים שונים בחברות הממשלתיות, בתוך הרשות עצמה, וכן ואת חלוקת הדיבידנדים.
מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, התייחס בחודש שעבר לנושא. "ב־2022 הכריזו 11 חברות ממשלתיות על חלוקת דיבידנדים בסך של 1.4 מיליארד שקל והודיעו על כוונתן לחלק 600 מיליון שקל נוספים ב־2023, קרי חלוקת דיבידנד בסך כ־2 מיליארד שקל במצטבר", ציין אנגלמן.
למרות זאת, בביקורת האמורה עלה כי מתוך סך זה חולקו 85 מיליון שקל בלבד מחברה אחת בלבד. מבדיקת משרד מבקר המדינה עולה כי נכון ליום 8.11.2023 חלוקת הדיבידנד מהחברות הממשלתיות טרם הושלמה, כך שיתרת הדיבידנד שעליה הכריזו החברות הממשלתיות, העומדת על קרוב ל-2 מיליארד שקל, טרם נכנסה לקופת המדינה.
הכתבה פורסמה לראשונה ב"גלובס".