היקף המשכנתאות שנטלו ישראלים בחודש אוקטובר, שהחל בחג סוכות והמשיך בטבח ובמלחמה שנפתחה בעקבותיו, ירד לרמות שפל היסטוריות. לפי הערכות במערכת הבנקאית, הסך הכולל של ההלוואות לרכישת דירה עמד על 4־5 מיליארד שקל. לצורך השוואה, בחודשים אפריל־מאי 2020, בשיא סגרי הקורונה, ניתנו משכנתאות בהיקף חודשי ממוצע של כ־5 מיליארד שקל.
למעשה, המלחמה חתכה מגמה ראשונית של התאוששות בשוק המשכנתאות שנרשמה בחודשים האחרונים. להערכת בכירים בכמה בנקים גדולים, מספר המשכנתאות נחתך בחודש האחרון בעשרות אחוזים, כשאזורי הצפון והדרום הם כצפוי הנפגעים העיקריים, במיוחד באזור עוטף עזה, והערים הסמוכות (אשקלון, שדרות, נתיבות ואופקים).
במקביל, גם מספר הבקשות לנטילת משכנתה נחתכו בכ־50%. חלק מסיבות טכניות, כמו סניפים שנותרו סגורים, אבל חלק מבטא ירידה בביקוש, שנובעת מהמלחמה. "הנושא הזה בעל השלכות עתידיות, והוא יקרין לביצועי המשכנתאות בחודשים הבאים, וכמובן גם על עסקאות הנדל"ן", מסביר אחד מהמנהלים. לדבריו, גם אם המלחמה תסתיים בימים הקרובים - תרחיש שלא נראה אפשרי כעת - היקפי המשכנתאות והעסקאות הדלים מובטחים גם לחודשים הקרובים.
המשמעות של זה עלולה להיות חמורה במיוחד, שכן עוד לפני המלחמה שוק הנדל"ן דשדש בהיקפי עסקאות שדמו לזו של האינתיפאדה השנייה מלפני 20 שנה, שהגיעו לרמה חודשית של 6,000־6,500 עסקאות בממוצע - לעומת ממוצע רב שנתי של כ־9,200 עסקאות בחודש. המכה שהמלחמה תנחית על השוק הזה עשויה להביא את היקפי העסקאות לרמות נמוכות מהרמה הזו, שאינן זכורות בשוק במשך 30 שנה, ואינן מתועדות בפרסומים רשמיים של המדינה.
20 אלף הקפיאו את המשכנתה
עניין אחר שמתקשר לנושא זה הוא הקפאת המשכנתאות, שכפי שפורסם ב"גלובס" ההיקפים שלה מגיעים עד כה לכ־20 אלף משקי בית. זאת בנוסף לתושבי העוטף, שעבורם בוטלו החזרי המשכנתאות לתקופות שונות שנעות מחודש ועד לחצי שנה, תלוי בבנק. המתווה המקורי של בנק ישראל דיבר על שלושה חודשי הקפאה, אך הבנקים גמישים יותר ומאפשרים לבצע הקפאות לתקופות ארוכות יותר. הבעיה ניצבת בכך שעם גמר ההקפאה החזרי המשכנתאות יעלו, לעתים במידה ניכרת, כך שנראה כי המחיר של ההקלה הזו יהיה גבוה בסוף הדרך, ומומלץ בחום לכל מי ששוקל את הצעד הזה לבדוק אותו היטב.
ההשוואה המתבקשת של מתווה הקפאת המשכנתאות הנוכחי, היא להקפאות בתקופת הקורונה. אז, בחודשים הראשונים של המגיפה, היקף המקפיאים הגיע לעשרות אלפים. בחודשי השיא, כרבע מכלל חובות הציבור בגין משכנתאות היו במסגרת של משכנתאות מוקפאות. אין מה להשוות למציאות הנוכחית.
הבנקאים רואים את הסיבה לפערים בין ההקפאות בעת הקורונה להקפאות הנוכחיות, במתווים השונים של בנק ישראל בשני המקרים. בעת הקורונה הבנק המרכזי הוריד ריביות, ואף נתן אפשרות לבנקים להעניק הלוואה לכל מטרה במשכון דירה (כלומר, הרחבת המשכנתה הקיימת של הלקוח, שלא לצורך רכישת דירה), בשיעור מימון עד 70%, בעוד שעד אז וגם כיום המגבלה מגיעה ל־50% בלבד.