הקרב נמשך: אחרי המכתב ששיגרה מיכל רוזנבוים, מנהלת רשות החברות לשר דודי אמסלם ובו היא טענה כי מופעלים עליה "לחצים פסולים", השיב היום (חמישי) השר במכתב משלו. השר תוקף את רוזנבוים במילים חריפות: "גברתי הנכבדה, לאור ההתנהלות הקלוקלת שלך אני מבקש ממך לא לפנות אליי יותר, לא אהיה שותף למשחק הזה שאת משחקת בו", כתב.
"בהמשך להתנהלותך השערורייתית, המעלה אף חשד חמור לעבירות על טוהר המידות- אני מסיר את אחריותי ממך ולא מעוניין עוד במכתבייך התכופים. את מוזמנת כאמור, להמשיך לפנות למנהלך הישיר, חברך הטוב ושותפך לפוטש, גיל לימון", חתם השר במשרד המשפטים את מכתבו.
כעבור זמן, שלחה מיכל רוזנבוים מכתב שבו ענתה לשר אמסלם. היא הבהירה לו שתמשיך לפנות אליו בעניינים מקצועיים ואם הדין דורש זאת ממנה. "במכתבך הגדרת את הפניה ליועצת המשפטית לממשלה בקשר להנחיות כבוד השר, כ"פוטש" כנגד השר. בכל הכבוד, אינני מקבלת הגדרה זו. בכוונתי להמשיך ולפעול בהתאם לדין, ולהמשיך לפנות לכבוד היועצת המשפטית לממשלה לפי הצורך ובכל מקום שבו הנחיות כבוד השר מעוררות שאלות משפטיות", היא כתבה.
לדבריה, "לחצים פסולים, איומים אישיים, מכתבים אנונימיים וכתבות "פייק" ובהן טענות שקריות המופצות
נגדי על ידי גורמים עלומים, רק מגבירים את נחישותי להוסיף ולשרת את הציבור נאמנה ולהבטיח
כשומרת סף את השמירה על כללי המנהל הציבורי התקין".
המתיחות עלתה מעל לפני השטח
בשבועות האחרונים המתיחות בין השר דודי אמסלם לרשות החברות, עליה הוא אחראי,עלתה מעל לפני השטח. מיכל רוזנבוים, טוענת כי השר 'מהלך עליה אימים' על מנת להזיז אותה מתפקידה כשומרת סף, שמונעת מינויים פוליטיים ושחיתות בחברות הממשלתיות. הוא מצדו, פתח השבוע בהליך להדחתה - בטענה כי אינה יכולה למלא את תפקידה.
לפני שנכנס אמסלם לתפקידו, הושמעה לא מעט ביקורת כלפי הרשות, שלא תמיד מבצעת את תפקידה על הצד הטוב ביותר. מינוי הדירקטורים, אחד מתפקידיה המרכזיים, הפך איטי במיוחד, ונראה שחברות ממשלתיות 'חשו בנוח' לעקוף את הנחיות הרשות. אלא שאמסלם לקח את הביקורת צעד קדימה, וטוען כי רוזנבוים פועלת בניגוד עניינים, בצרחות ובצעקות, וכי ביקשה מעובדיה לערוך פרופיל על עובדי מדינה בכירים ולשנות חוות דעת מקצועיות.
אז האם מדובר בהדחה מקצועית או פוליטית? לפי נייר עמדה שגיבשו במכון זולת לשוויון וזכויות אדם, מדובר ב"חלק בלתי נפרד מהניסיון לבצע הפיכה משטרית בישראל". עו"ד איתי מק, כותב הנייר ופעיל זכויות אדם, אמר בשיחה עם N12: "רשות החברות היא 'בוננזה' כספית אבל גם 'בוננזה' של כוח. יש כאן כמעט יותר משבעים חברות, עשרות אלפי עובדים, והתקשרויות עסקיות של עם המון חברות פרטיות בכל תחומי החיים".
אמסלם הוא לא השר הראשון שרוצה שליטה הדוקה יותר ברשות החברות הממשלתיות, שידה במינויים ובהתנהלות בחברות ענק, כולל חברת החשמל, התעשייה האווירית ורפאל, דואר ונתיבי ישראל, הרכבת ומקורות, נמל אשדוד ונתג"ז ועוד. החברות האלה אחראיות על עשרות אלפי עובדים, ומתקשרות במכרזים וחוזים ענקיים עם חברות פרטיות ונותני שירותים במדינה ובחו"ל.
"ברגע שמשתלטים על החברות, מקבלים לפחות כמה מנדטים", מסביר עו"ד מק. "קודם כל, יש את הועדי עובדים הגדולים. אנשים מהר מאוד מבינים את המסר, כשמנחיתים עליהם ממונה מטעם מפלגת השלטון, התרבות הופכת לתרבות של להתפקד ולהצביע למפלגה".
אבל בנוסף לציבור המצביעים, יש גם חוזים, וכסף גדול מאוד שמסתובב בחברות: "נניח עכשיו בתעשייה האווירית צריכים למצוא ספק חיצוני שייצר להם חלק מסוים, או ייבא עבורם חומר גלם. יכול להיות שעכשיו יעדיפו לבחור מישהו שקשור למפלגת השלטון, ולעשות איתו את ההתקשרות. כולם יצטרכו ליישר קו".
עו"ד מק מזהיר שהסכנה המרכזית היא שרבים מהתהליכים האלה קורים מאחורי דלתיים סגורות, הרחק מעיני הציבור: "בגלל שהרבה מאוד מהמכרזים והמינויים אינם פומביים, קשה לעיתונאים ולמבקרים חיצוניים להתחקות אחר השרשרת הזו. מהר מאוד זה מאבד שליטה, וכבר אי אפשר לחקור את הכל".
מצדו של אמסלם, הוא טוען כי רשות החברות הממשלתיות בצורת פעולתה הנוכחית לא מאפשרת למנות דירקטורים מכל קצוות האוכלוסייה. לטענת אמסלם, 'נבחרת הדירקטורים' ממנה בוחרת הרשות את המועמדים היא רשימה מפלה, שלא מייצגת את 'העובד במפעל' או 'עקרת הבית'.
בנוסף כאמור, הוא טוען להתנהלות פסולה מצדה של רוזנבוים. לפי מכתביו אליה ואל גורמים שונים, הוא סבור כי היא פועלת בניגוד עניינים, ותוך התנהגות לא נאותה לעובדי הרשות. בתגובה להאשמות אלה אמרה רוזנבוים כי הניסיונות להלך עליה אימים לא ישאו פרי.