ב־11 ביוני, 2023, ציינו מייסדי אפליקציית הניווט ווייז (Waze) עשור לחתימת העסקה ששינתה את פני ההייטק הישראלי - מכירת ווייז לגוגל. בשבוע שעבר הגיעה הודעה מהנהלת גוגל שקלקלה את החגיגות ובישרה על פיטורים. החברה האם הודיעה על כוונתה לבטל את מערך הפרסום העצמאי של האפליקציה הישראלית, ולהחליפו במערכת פרסום תוצרת גוגל. המשמעות: עשרות מפוטרים מתוך כ־500 עובדי החברה, מתוכם בודדים ממרכז הפיתוח בישראל. לפי ההערכה, בעוד שבועיים צפויה הכרזה נוספת, ועובדי גוגל כוססים ציפורניים עד שזו תפורסם. האם הפיטורים האחרונים מבשרים על עידן חדש ומתוח בין הנהלת גוגל לוויז?
מכירת וויז הייתה בשעתה האקזיט הגדול בתולדות המדינה - 1.15 מיליארד דולר במספר. והוא נראה כמו חלום: כל אחד ממאה העובדים המייסדים קיבל לכיסו יותר ממיליון דולר, היזמים זכו לעשרות מיליוני דולרים, ובעלי ההון הכפילו את השקעתם פי כמה עשרות. גם החלומות של הרוכשת, גוגל, נראו ורודים. ענקית החיפוש ביקשה להינות מעדכון בזמן אמת על המתרחש ברחובות שונים ברחבי העולם, ולהרוויח מפרסומות שיותאמו למיקום של מיליוני רכבים.
המייסדים התעקשו על אוטונומיה, ואז נטשו
אחד התנאים שהציבו מייסדי ווייז לגוגל הוא הישארותה של האפליקציה כיחידה עסקית אוטונומית לכל דבר בתוך גוגל והמשך פעילותה בישראל. נועם ברדין ושותפיו להקמת החברה - אהוד שבתאי, אמיר שנער ואורי לוין - ביקשו לשמר את השליטה לעצמם. למעשה, וויז מתנהלת בתרבות ארגונית כל כך מבוזרת, עד שהיא עלולה להיראות כיאוטית. למייסדים הישראלים היה חשוב לשמר את התרבות של סטארט־אפ קטן וצומח, עם מוטיבציה גבוהה בקרב העובדים ועם מוצר שנתמך על ידי קהילות של מתנדבים ברחבי העולם, שהשתתפו בעדכון ותיקון המפות. גוגל מצידה, ביקשה שיתוף מלא של כל נתוני התנועה בזמן אמת, וכן מידע על המשתמשים.
מנכ''ל גוגל העולמית, סונדאר פיצ'אי / צילום: Associated Press, Jose Luis Magana
אלא שבחלוף השנים, החלו המייסדים והמנהלים הוותיקים לחפש את דרכם מחוץ לחברה מסיבות שונות, מה שהחליש את המחויבות של גוגל לחברה הישראלית. הנשיא לשעבר, אורי לוין, מעולם לא החל לעבוד בגוגל והפך למשקיע סדרתי בחברות הייטק בזכות כספי האקזיט; סמנכ"ל הטכנולוגיות אהוד שבתאי וסמנכ"ל הפיתוח אמיר שנער פרשו כבר לפני שש שנים מהחברה וכיום הם שותפים במסעדת מזון הבריאות וולאנה ברחוב דיזינגוף בתל אביב; והמנכ"ל לשעבר נועם ברדין פרש מהחברה בסערה בשנת 2020, לאחר חיכוכים שעלו סביב התרבות הארגונית בגוגל. מאז הוא עוסק בפיתוח מוצרי עיתונות דיגיטלית כמו אתר החדשות פוסט ושירות המיקרו־תשלומים לקריאת כתבות פייגו.
הפיטורים פסחו על ווייז עד היום
אנשים שמכירים היטב את עובדי ווייז, טוענים כי לולא עזב דור המייסדים את החברה, היה לגוגל הרבה יותר קשה לערוך בה שינויים. אך משהדבר קרה, ניצלה גוגל את משבר ההייטק ואת גל הפיטורים של השנה האחרונה כדי לקצץ בפעילות ווייז ובסמכויותיה. בחודש דצמבר האחרון - כחודש לפני גל הפיטורים הגדול בגוגל, שכלל 12 אלף עובדים, עזבה את תפקידה מחליפתו של נועם ברדין, ניהא פאריק, לאחר קצת יותר משנה בכיסא המנכ"לית. החברה הישראלית אוחדה עם חטיבת מוצרי המפות של גוגל ובפועל עברה לניהולה, יחד עם מוצרים כמו גוגל מפות וגוגל ארת' שמציג תצלומי לווין.
נראה שגל פיטורי הענק בגוגל פסח על וויז, שהגדילה את מצבת העובדים שלה, לפי נתוני לינקדאין, ב־4%, ועדיין, הקיצוצים הנוכחיים לא מבשרים טובות לעתיד החברה. לדברי ענקית החיפוש, בגוגל אין כוונה לפגוע ב"אפליקציה האהובה", והיא ממשיכה לשמש כ־150 מיליון איש מדי יום. יחד עם זאת, ווייז לא הצליחה לשכנע את גוגל שמערכת הפרסום שלה עדיפה על זו של החברה האם, מה שהוביל למהלך האחרון.
למעשה, רשת הפרסום של וויז חוטפת ביקורות כבר תקופה על היותה לא מספיק אפקטיבית. עם המכירה לגוגל, חלמו בוויז לייצר הכנסות של מאות מיליוני דולרים מהצגת פרסומות בזמן עמידה בצומת או בפקק או בהכוונת נהגים לבתי עסק נבחרים. בעבר אף חתמה האפליקציה הישראלית הסכם פרסום בשווי מיליוני דולרים עם טאקו בל. ויחד עם זאת, אין חולק שאי אפשר להשוות בין יעילות מערכת הפרסום של ווייז לזו של ענקית הטכנולוגיה.
וזה לא החלום היחיד שנגוז בחברה. גם השאיפה למערכת נסיעות משותפות (קארפול) לא נחלה הצלחה, כמו גם יוזמה דומה שהחלה במוביט הישראלית. שתיהן גילו שלא הרבה נהגים מוכנים להסיע זרים, להתעכב בדרכם לעבודה או להסתכן - גם תמורת תשלום.
החיכוך התרבותי המתמשך בין גוגל לווייז
אז האם בווייז מתחרטים על הבחירה להימכר לגוגל? קשה לנחש, אבל ברדין עצמו ניסה לענות על השאלה הזו בשבוע שעבר בפוסט שכתב. לאחר שתיאר כיצד ההדלפות לתקשורת על עסקת המכירה זכו לביקורת מצד פייסבוק שהייתה המועמדת המובילה לרכישה, כתב ברדין: "באותו הזמן עסקת פייסבוק הייתה אמורה להסגר במניות במחיר של 25 דולר למנייה. אם היינו סוגרים איתם, מחיר העסקה היה יכול להיות גדול פי 10 ממה ששילמה גוגל לבסוף (פייסבוק הציעה מיליארד דולר במניות - א״ג). למרות זאת, הרגשתי שגוגל הייתה מקום מתאים יותר - היה לנו קליק טוב יותר עם צוות ההנדסה, הם נתנו לנו עצמאות לגדול מ־10 מיליון משתמשים חודשיים ל־150 מיליון, ובדיעבד, לאחר שלמדנו על הנזק שפייסבוק עשתה לדמוקרטיות בעולם, לא הייתי מסוגל לבלות שם את ארבע השנים שהתבקשתי".
הכתבה עלתה באתר גלובס.