מועצת עיריית ירושלים אישרה אתמול (חמישי) את תקציב העירייה בסך 8 מיליארד שקלים - התקציב הגבוה ביותר שהועבר בבירה עד היום. עיון בפירוט סעיפי התקציב שפורסם באתר העירייה מעלה נתונים יוצאי דופן. בשנת 2023 גדלו הכנסות העירייה מתשלומי ארנונה ב-300 מיליון שקלים בהשוואה לשנה שעברה, כנגזרת מתשלומי הארנונה של התושבים. ב-N12 פרסמנו עדויות של תושבי העיר שאולצו לשלם סכום ארנונה מלא על אף שהם זכאים להנחות משמעותיות, בעקבות עדכון מערכת הגבייה העירונית.
בנוסף, בשנת 2023 הוכפל התקציב המיועד ליועצי התקשורת החיצוניים של העירייה ועמד על סכום של מיליון ו-470 אלף שקלים, לעומת 670 אלף שקלים בלבד בשנה שקדמה לה. הכפלת התקציב מעלה סימני שאלה שכן היא נעשתה דווקא בשנת בחירות ברשויות המקומיות.
בנוסף, 111 מיליון שקלים הושקעו בשיפוץ גני ילדים, הנגשת מוסדות חינוך ועבודות בטיחות. מעבר לסכום זה, האגף לחינוך חרדי בעיר קיבל תקציב נפרד לשיפוצים על סך 33 מיליון שקלים. אגף הרווחה קיבל תוספת תקציב של 7 מיליון שקלים לשיפוץ דירות לנזקקי רווחה, מניעת נפילות קשישים וציוד למבני קהילה.
עיריית ירושלים הפיקה השנה בעלות של 1.7 מיליון שקלים לוח שנה עם תמונתו של ראש העיר משה ליאון, שצורף לתושבים שקיבלו לביתם את חשבון הארנונה. הפקת לוח-השנה נעשתה בניגוד להחלטה שהתקבלה בבית המשפט המחוזי בעיר ולפיה מדובר ב"חומרי תעמולה אישיים" וחל איסור להפיק אותם מכספי העירייה. בגזרת שכר עובדי עיריית ירושלים חלה עלייה של 10 אחוזים שמסתכמת ב-7 מיליון שקלים עבורה בשנה החולפת. בסעיף הרווחה לעובדים, הוחלט להגדיל את תקציב "שי לחג" ו"הטבות ועד העובדים" ב-6.6 מיליון שקלים בארבע השנים האחרונות, כשהגידול במספר העובדים לא עלה בהתאם.
ראש עיריית ירושלים משה ליאון ציין כי ירושלים קיבלה השנה ממשרד האוצר מענק בירה על סך 1.1 מיליארד שקלים. ליאון אמר: "ירושלים חייבת חוב גדול לשר האוצר בצלאל סמוטריץ'. עבדנו בחודשים האחרונים על התקציב וראיתי את המחויבות שלו לפיתוח ושגשוג העיר".
אדיר שוורץ יו״ר האופוזיציה ותנועת 'התעוררות' בירושלים אמר: "במקום לשפוך מיליונים על פרחים ולוחות שנה מיותרים, ראוי להשקיע עוד תקציבים במניעת תאונות דרכים, קידום מעמד האישה, חיזוק הכלכלה והפחתת תשלומי הארנונה. לא יתכן שמשה ליאון ממשיך לנפח את תקציב העירייה במיליוני שקלים מידי שנה מכספי הארנונה של תושבי העיר ומבזבז אותם על יועצי תקשורת וטקסים שאין להם שום תועלת לשיפור החיים של הירושלמים״.
מעיריית ירושלים נמסר בתגובה: "מדיניות הגבייה בעיר לא השתנתה. הגידול בהכנסות העירייה מארנונה הוא בסך של 210 מיליון שקלים בלבד, אשר נובע מהעלאת החובה בארנונה בהתאם להנחיות משרד הפנים, מהגידול הטבעי בעיר וכן מהנגשה ושיפור השירות הדיגיטלי לתושב, אשר מאפשר תהליך גביה יעיל יותר. באשר לסוגיית רווחת עובדי העירייה, הרי שהגידול בתקציב ב-5 השנים האחרונות נובע מהגידול במספר עובדי העירייה, ההתייקרויות במשק והעלויות בשירותים הנרכשים.
עוד הוסיפו: "הגידול בתקציב היועצים החיצוניים נובע מהרחבת היקף פעילות העירייה בשנים האחרונות ברחבי עיר הבירה והעיר הגדולה ביותר בארץ, על כל המרכבויות". זאת לצורך מתן מענה תקשורתי והסברתי בנושאים השונים, הגברת השקיפות וצמצום פערי המידע, תוך התאמת המסרים למגוון האוכלוסיות בעיר, שלא כמו בעבר. בנוסף, עלות הדפסת לוח השנה והפצתו לתושבי ירושלים, שמונים כמיליון איש, עומדת על כ-1.7 מילון שקלים. לוח השנה מהווה אמצעי חד שנתי לעדכון התושבים בדבר מגוון הפעילויות והמיזמים המקודמים על ידי העירייה למענם".