בנק ישראל צפוי להודיע מחר (שני) על החלטתו אם להעלות פעם נוספת את הריבית, שעומדת כבר על 4.75%. בחודש יולי האחרון, הודיע הנגיד על עצירת ההעלאות לראשונה מאז אפריל בשנה שעברה. מה הסיכוי שנראה העלאה נוספת - ומה השיקולים של הנגיד?
סיקור N12
- האינפלציה ירדה ל-3.3% - איך זה משפיע לנו על הכיס?
- הגרעון צפוי לגדול: "מדיניות לא אחראית של הממשלה והאוצר"
- פופולרי ופשוט: הדרך שלא הכרתם כדי לחסוך
"מדובר בהחלטה קשה של בנק ישראל, כי הוא נמצא בין הפטיש לסדן", מתאר אורי גרינפלד, האסטרטג הראשי של פסגות בית השקעות. "מצד אחד, הנתונים השוטפים תומכים בכך שהבנק לא יעלה ריבית: גם נתוני האינפלציה בישראל היו הרבה יותר טובים מהצפוי, הם מראים שהיא בהאטה ברורה. בנוסף, נתוני הפעילות הכלכלית מראים איזשהם סימנים של האטה: אמנם זה עדיין לא בא לידי ביטוי בשוק העבודה, אבל ככל הנראה נראה את גם הכיוון הזה".
עם זאת, חשוב לציין כי הירידה החדה בנתון השנתי של האינפלציה, כפי שהשתקף במדד המחירים שהתפרסם באמצע חודש אוגוסט, נובעת בעיקר בעקבות המדד הגבוה שנרשם ביולי בשנה שעברה - ומומחים מעריכים כי באוגוסט האינפלציה תעלה חזרה מעל 4%.
גרינפלד מסביר כי היחלשות השקל עלולה להוביל בנקודה מסוימת לעליית ריבית, אך ככל הנראה עדיין לא בשלב הזה: "מצד שני, ישנו שוק המט"ח - ראינו את הפיחות של השקל, מה שמוסיף אולי לציפיות האינפלציה קדימה. אבל אני לא חושב שברמה הנוכחית (של השקל מול הדולר) שבה אנחנו נמצאים, זה מה שישכנע את בנק ישראל להעלות שוב את הריבית. הנגיד דיבר על כך בעבר שהוא יוכל לבצע העלאה אחת נוספת, אבל אני לא חושב שזה יקרה כל כך מהר".
פרופ' ערן ישיב מאוניברסיטת ת"א, חבר המרכז למקרו כלכלה בלונדון סקול אוף אקונומיקס, מוסיף בנוגע לשוק המט"ח כי "הפיחות בשקל הוא אינפלציוני והכלי העיקרי שבנק ישראל השתמש בו כנגד הדבר הזה, עד עכשיו היה העלאת הריבית, משום שהיא אמורה לחזק את השקל ולהביא לייסוף, כלומר לקיזוז הפיחות. במובן הזה, היא צעד אנטי אינפלציוני".
להעלות או לא: מה השיקולים של הנגיד?
"יש פה מספר שיקולים סותרים: מצד אחד, בנק ישראל עוקב מאז הקורונה אחרי הפד, הקורלציה בין החלטות הפד לבנק ישראל די גבוהה", מסביר פרופ' ישיב. בפעם האחרונה הפד הקפיא את העלאות הריבית, אבל מההתבטאויות של היו"ר פאוול בשבועות האחרונים, כולל בכנס החשוב האחרון, הוא בעצם די רמז שהם ימשיכו במגמת ההעלאה. אם בנק ישראל יחשוב שזה המצב, ושהוא רוצה להמשיך לעקוב אחרי הפד, אז גם הוא עשוי להעלות את הריבית".
"ההצדקה שלא להעלות את הריבית, נשנעת על כך שהאינפלציה בישראל ירדה ל-3.3%, היא לא גבוהה כמו בארה"ב ובאירופה - במובן הזה לא ברור שבנק ישראל צריך להמשיך ולהעלות, כי אפשר לטעון שהמצב יותר טוב מארה"ב ומבריטניה", מציין פרופ' ישיב.
שיקול שלישי נוגע לאי הוודאות בשוק בעקבות המהפכה המשפטית: "ישנה עלייה בריביות ובתשואות מכיוון השוק, משום שגרעון פיסקלי שהולך ועולה פירושו תשואות גבוהות יותר, כמו למשל אגרות חוב ממשלתיות ועלייה בפרמיית הסיכון של ישראל", אומר ישיב, "לאורך זמן, קשה לצפות שיהיה פער גדול בין מה שבנק ישראל עושה לבין מה שהשוק עושה".