פרסום ראשון: ראש הממשלה נתניהו נפגש אתמול (רביעי) עם משלחת סוכנות הדירוג מוד'יס שמבקרת בארץ לקראת החלטת דירוג האשראי שתפורסם בחודש הבא. בפגישה שאלו הנציגים על מצב החקיקה והמגעים לפשרה. היום צפויה המשלחת להיפגש עם נגיד בנק ישראל. במהלך הימים האחרונים הם נועדו עם בכירים באוצר ובמגזר הפרטי. בכירים שנפגשו איתם אומרים שהם מעודכנים היטב בכל האירועים האחרונים.
סיקור N12
- סוכנות מודי'ס בדוח חריג על ישראל
- האוצר: צניחה בהשקעות הזרות בישראל בתחילת השנה
- הנתונים הכלכליים ששר האוצר סמוטריץ' לא רוצה שתכירו
- סמוטריץ': "המצב פחות טוב ממה שצפינו בעת הנחת התקציב"
- הגרעון צפוי לגדול: "מדיניות לא אחראית של הממשלה והאוצר"
- בפעם השנייה ברציפות: בנק ישראל לא העלה את הריבית
לפני כחודש וחצי פרסמה סוכנות דירוג האשראי דוח באופן חריג ולא מתוכנן על ישראל, בעקבות אישור החוק לביטול עילת הסבירות. במוד'יס פירטו בפתח הדוח את ההשלכות על כלכלת ישראל, בדגש על מגזר ההיי-טק: "זה מדאיג במיוחד משום שענף ההיי-טק הפך למנוע הצמיחה מרכזי של ישראל", הסבירו. "יש סיכון ממשי שמתחים פוליטיים וחברתיים ימשיכו - וישפיעו לרעה על הכלכלה הישראלית. החששות שלנו החלו להתממש - היקף ההשקעות הייטק הישראלי בשפל של 4 שנים".
לקריאת הדוח המלא של מודי'ס - לחצו כאן
"ההשקעות בחברות היי-טק ישראליות ירדו באופן משמעותי, כאשר הענף גייס 3.7 מיליארד דולר בששת החודשים הראשונים של השנה - הנתון הנמוך ביותר מאז 2019" הוסיפו במודי'ס, "בעוד שההאטה משקפת מגמות עולמיות, ישנם סימנים לכך שישראל מתנתקת מאותן המגמות. על פי ניתוח של רשות החדשנות, יותר מ-80% מהסטארט-אפים הישראליים החדשים בחרו להירשם בחו"ל במקום בישראל מתחילת 2023, לעומת 20% בלבד ב-2022".
נתניהו וסמוטריץ' על האזהרה של מודי'ס: "תגובה רגעית"
רה"מ בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' התייחסו בסוף חודש יולי בהודעה משותפת לדוח המיוחד של הסוכנות: "זאת תגובה רגעית, כשהאבק יתפזר יתברר שכלכלת ישראל חזקה מאוד". מודי'ס הייתה הנוקשה ביותר, בהשוואה לסוכנויות הדירוג האחרות, בהחלטתה בחודש אפריל להוריד את תחזית דירוג האשראי של ישראל מ"חיובי" ל"יציב".
בהחלטתה שפורסמה לפני כחצי שנה נכתב: "השינוי משקף הידרדרות במשילות בישראל, כפי שממחישים האירועים סביב הצעת הממשלה לשינוי במערכת המשפט". הסוכנות הוסיפה אז ביקורת חריפה על מהלכי הממשלה: "בעוד המחאות ההמוניות הובילו את הממשלה לעצור את החקיקה ולהיכנס להידברות, האופן שבו הממשלה קידמה רפורמה רחבה ללא הסכמה רחבה מצביע על היחלשות המוסדות והיעדר יכולת לצפות את מדיניות הממשלה".