משרד האוצר מחויב על פי החוק לשלוח תמונת עדכון בנוגע לתקציב לוועדת הכספים בכנסת, כפי שנעשה אתמול (שני). אלא ששר האוצר סמוטריץ', שלא אהב את מה שמשתקף בדוח, ניסה בצעד חריג ולא מקובל להשפיע על פרסום הנתונים "ולשפץ" את הדוח.

אנשי הדרג המקצועי באוצר - ובראשם מ"מ הכלכלן הראשי שמואל אברמזון - לא הסכימו, והשר בחר לצרף בראשית הסקירה מכתב מטעמו ובו הודה כי מצב המשק פחות טוב ממה שצפו בעת הנחת התקציב, אך האשים בכך "גורמים חסרי אחריות וקמפיין של שורפי אסמים". במרכז הסקירה, עודכנה תחזית האינפלציה ל-4.3% בסוף שנת 2023, בנוסף לעלייה בשיעור של 1.5% בהוצאות המדינה ו"אי-ודאות" בנוגע להכנסות ממסים.

לדוח המלא של האוצר לוועדת הכספים לחצו כאן.

סיקור N12

"בשלב זה קיימת אי-ודאות לגבי התפתחות דינמיקת הגבייה בחודשים הבאים, כאשר להערכתנו מרבית הסיכונים בעת הזו מוטים כלפי מטה", נכתב בסקירה בנוגע להכנסות המדינה ממסים. "באם הכנסות המדינה יהיו נמוכות מהצפוי, יהיו לכך השלכות על הכנסות המדינה ממסים בשנת התקציב הבאה".

בחלק על הוצאות הממשלה דווח כי "יש לעדכן את היקף ההוצאות הצפויות בשנת 2024 לעומת התחזיות שעליהן התבסס התקציב, לאור ההתפתחויות הכלכליות והפיננסיות מאז גיבוש חוקי התקציב לשנים 2023 ו-2024. סך הגידול בביצוע משרדי הממשלה, שמתוכנן לעמוד על 7.8% לפי התקציב, עומד עבור החודשים ינואר עד יולי על סך 9.3%".

שר האוצר הסביר את הגידול המשמעותי בהוצאות המדינה, בשיעור של 1.5%, בכך שמדובר ב"תוצאה של מדיניות מרחיבה שאני מוביל במשרד אל מול המשרדים הביצועיים ונועדה לאפשר להם לממש את התקציב בשלבים מוקדמים יחסית של השנה ועל בסיס תוכניות העבודה שנקבעו על ידי השרים לשנת התקציב". סמוטריץ' לא שלל את האפשרות שמסגרת התקציב תיפרץ: "אפשרות זו אינה דרמטית על רקע כרית הביטחון האמורה אל מול יעד הגירעון הקבוע בחוק".

בהמשך מכתבו, חשף כי חודש אוגוסט הסתיים בעודף תקציבי של יותר ממיליארד שקל, מתוך עודף תקציבי של יותר מ-6 מיליארד שקלים בתחילת השנה. המשמעות היא שהגרעון טיפס מ-1% בסוף יולי ל-1.2% בסוף אוגוסט. השר כתב כי אותו עודף צפוי להישחק בחודשים שנותרו עד סוף השנה ולהפוך לגרעון.

"תחזיות התמתנות האינפלציה העולמיות והתכנסותה אל טווח היעד שנדחו מעט עלולות להשפיע על הוצאות הממשלה לשנת 2024 במרכיבי התקציב החשופים לאינפלציה (כגון קצבאות ופנסיות תקציביות)", כתב שר האוצר, "וכך גם הריבית שעלולה בהמשך לכך להישאר גבוהה זמן רב יותר ומשפיעה על מרכיבי הוצאה צמודי ריבית ושער החליפין המשקף מגמת היחלשות של השקל ומשפיע על מרכיבי התקציב צמודי המט"ח". 

סמוטריץ' הודה שהמצב פחות טוב ממה שחזו: "גם בהקשרי האינפלציה וממילא הריבית מצבנו טוב יותר מרוב העולם, ואולם המצב פחות טוב ממה שצפינו בעת הנחת התקציב, ובנוסף לאינפלציה העולמית ישנה השפעה על השוק הישראלי דרך הייבוא. השפעה זו עלולה להתעצם נוכח היחלשות השקל".

אמש אמר נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, בריאיון ל"תוכנית חיסכון" כי "לאור אי-הוודאות שיש כרגע במשק, אנחנו רואים מתחילת השנה פיחות עודף של כ-10%, זה מביא לאינפלציית יתר של כ-1.5% וזה כמובן גם חייב אותנו עם יד נוקשה יותר בתחום הריבית. אי הוודאות שנוצרה סביב השינויים החוקתיים הביאה לתוספת פרמיית הסיכון, היא הביאה לפיחות והוא מביא גם לאינפלציה גבוהה יותר".

"שורפי אסמים מנסים לפגוע בכלכלה במכוון"

השר סמוטריץ' כתב כי "המשק הישראלי מגלה עמידות ויציבות יחסית בתקופת משבר עולמית, ונתוני המאקרו של הכלכלה הישראלית טובים וחזקים. האיתנות הזו מתחדדת שבעתיים נוכח קמפיין שמנהלים בחודשים האחרונים גורמים חסרי אחריותמללנסים לפגוע בכלכלה באופן מכוון במסגרת מאבקם הפוליטי בממשלת הימין ובתיקונים החשובים שהיא מבקשת להעביר במערכת המשפט הישראלית".

סמוטריץ' תקף במכתבו: "כוחות אדירים עם תקציבי עתק וגיבוי תקשורתי חסר תקדים מוציאים דיבתה של ישראל רעה בעולם הכלכלי בשקרים בוטים ובהפחדות שווא ועושים הכול כדי ליצור בהלה וסנטימנט שלילי בכלכלה. עד כה נראה שהשפעתם על הכלכלה מזערית בלבד".

"השוק החופשי חכם יותר ממה שסברו מובילי הקמפיין שורפי האסמים, בוחן מספרים והשוואות בינלאומיות, ומבין שהכלכלה הישראלית חזקה, שהמדיניות הכלכלית שלנו נכונה, מקצועית ובעיקר עקבית ומרוסנת", קבע השר. "אני מעריך ומקווה שהמגמות האלה ימשיכו ויאפשרו לנו להמשיך להצעיד את הכלכלה הישראלית לצמיחה ושגשוג ולעמוד באתגרים הרבים שניצבים בפנינו בכל המישורים".

נגיד בנק ישראל נשאל על דבריו של סמוטריץ' בדיווח לכנסת והשיב: "אני לא נכנס לאימרות כאלה, יש פה ויכוח ער על הסוגיות המשפטיות. ברור שככל שתהיה פגיעה בעצמאות או בחוזקתם של המוסדות, גם הגופים הפיננסיים רואים בזה משהו שיוביל לפגיעה ארוכת טווח במשק. זה בא לידי ביטוי יותר מוקדם בשווקים פיננסיים שהם יותר צופי פני עתיד".