"אנחנו מתקשים בהכול", מספרת ל-N12 שרית, אם לחמישה. "אין לי כסף לאוכל, אני עכשיו הולכת לקחת הלוואה בשוק אפור לקנות קניות לשנת לימודים לילדים, ותיכף מעיפים אותי מהבית". למרות ששרית מטפלת בבעל חולה ובילדה עם שיתוק מוחין, שהקצבה עבורה היא מקור הפרנסה העיקרי של המשפחה - הם לא עומדים בקריטריונים לתוכנית התלושים החדשה של ש"ס, ויישארו ללא סיוע מהמדינה.
סיקור N12
משפחתה של שרית אינה זכאית להנחה על פי תוכנית התלושים - למרות שאינם מצליחים לממן שכירות, ובינתיים גרים בפתרונות מזדמנים. בשביל להיות זכאים לתלושים, המשפחה צריכה להיות זכאית להנחה בארנונה. כדי לשלם ארנונה, צריך שתהיה לך דירה, מה שהמשפחה פשוט לא יכולה להרשות לעצמה. וכך, בגלל הקושי הכלכלי, ילדיה של שרית יישארו רעבים.
"אני בחרתי בליכוד, בעלי בחר בש"ס", נזכרת שרית. "לא שוב. החלום שלי זה לפגוש את שר הפנים ושר הרווחה ולהתעמת איתם. יש לי הרבה מה להגיד לדרעי - הוא בעיניי צריך להוריד את הכובע והכיפה ולהתחבא מתחת למיטה. שיבוא לשכונת התקווה, ליפו, לשכונות, שיראה איך אנחנו חיים פה".
תוכנית חלוקת התווים, שאושרה השבוע על ידי משרד המשפטים, מקוממת לא מעט ישראלים. משפחות מרובות ילדים, הזכאיות להנחה בארנונה, יקבלו עד 2,400 שקלים של תלושי מזון - 600 שקל להורים, ועוד 225 שקלים עבור כל ילד עד הילד השמיני. לעומת זאת, משפחות של אימהות חד-הוריות הזכאיות למזונות יקבלו עד 1,050 שקלים, כולל בן זוג ורק עד הילד השני. לבסוף, דווקא משפחות של עניים עובדים - הזכאים להבטחת הכנסה - יקבלו עד 525 שקלים בלבד, 150 שקלים עבור כל הורה, ו-112.5 שקלים עבור שני ילדים.
ערן וינטרוב, מנכ"ל ארגון לתת, התייחס לקריטריונים שקבע משרד הפנים: "האחריות לטיפול בעוני ובאי-ביטחון תזונתי היא של הממשלה, כך שהקצאת מאות מיליוני שקלים לאי-ביטחון תזונתי היא צעד בכיוון הנכון. עם זאת, צריך להכניס את המימון לבסיס התקציב, לוודא שניהול התחום נשאר בידי משרד הרווחה והביטחון החברתי, ובעיקר שאמות המידה לזכאות, מבוססות על פרמטרים שוויוניים ואוניברסליים, על מנת לסייע לאוכלוסיות המוחלשות ביותר, שחיות באי-ביטחון תזונתי חמור, בכל המגזרים בחברה הישראלית".
"מפריעה לי האפליה"
ביקורת נוספת על המתווה מופנית כלפי היחס לניצולי שואה. מתוך 15 אלף ניצולים שנמצאים בחוסר ביטחון תזונתי, רק 3,000 יקבלו תלושים. "אם יש משפחה חרדית שחסר לה, אז בסדר. אבל מה שמפריע לי זה האפליה", אומר ל-N12 דן בר משה, ניצול הפרהוד, שלא יהיה זכאי לתלושים.
"תווים כאלה היו מקלים עליי, אבל יש גם מי שהרבה יותר צריכים. אני יודע שיש ניצולי שואה שבמקום ללכת לקנות תרופות קונים מזון בשארית כספם, ואותם זה היה מציל", מספר בר משה. "אני מסתדר, אני מקבל סלי מזון מעמותות בינתיים. אבל זה היה עוזר".
בר משה מרגיש שאחרי שתרם למדינה כל השנים, הוא מקבל כתף קרה: "אני הגעתי בשנת 71' מעיראק, דרך פרס. היינו במצב גרוע מאוד, המדינה עזרה, ואחר כך גם אני סייעתי לאחרים". הוא מבקר את ה"קריטריונים" של התוכנית, שהשאירו בחוץ ניצולי שואה רבים, לעומת משפחות מרובות ילדים: "הם דואגים לעצמם. היה צריך לתת את זה לניצולי השואה, יש מי שזקוקים לזה כמו אוויר לנשימה".
גם הנכים מספרים כי הופלו במסגרת המתווה. לביא נאור, דובר פדרציית ארגוני הנכים, הסביר ל-N12: "במסגרת המתווה שהוסכם ואושר השבוע במשרד הפנים הנכים במדינה לא יקבלו את תלושי המזון. זו תעודת עניות לממשלה שלא דואגת לכלל האוכלוסיות החלשות שבה - ודואגת אך ורק לחלק מהאוכלוסיה בצורה בררנית. ממשלת ישראל תתעוררי - הנכים זועקים לשמיים".
תגובת משרד הפנים: "משרד הפנים יעניק תווי מזון לכחצי מיליון משפחות מכלל המגזרים, לקראת החגים הקרובים וזאת בהתאם להחלטת ממשלה ממאי 2023. אמות המידה שנקבעו גובשו לאחר דיונים ארוכים בהם נשמעו בין השאר גם הביטוח לאומי והרשות לניצולי השואה, הרחיבו את מעגל הזכאים אוטומטית בכ-150 אלף משפחות בהתאם לכללים שנקבעו והכוללים גם את: מקבלי דמי מזונות, שורדי שואה - בהתאם להגדרת 'ניצול שואה נזקק', אזרחים ותיקים המקבלים הבטחת הכנסה בנוסף לגמלת זקנה, שאירים וכו', מקבלי הנחה בארנונה ועוד.
להבהיר כי מנתוני הרשות לניצולי השואה ישנם 38 אלף שורדי שואה המקבלים קצבת אזרח ותיק עם השלמת הכנסה והם כלולים באמות המידה שנקבעו. במטרה להגיע לכלל הקהלים ולמצות את הזכות לתווי המזון לכמה שיותר משפחות, ניתנת האפשרות להגיש בקשה לרשות המקומית. אם לאחר בדיקה תימצא זכאות על פי אמות המידה, יוענקו תווי המזון גם לאחר מועד החלוקה הראשוני".