יום אחד גם אתם תתעשרו כהוגן, ותגלו שהרבה מאוד זמן פנוי עומד לרשותכם. ייתכן שאז גם אתם תחליטו שתפקידכם הוא לפתור את המוות אחת ולתמיד, להגן על כדור הארץ מפני מתקפות מהחלל או להעלות את התודעה שלכם לענן - כדי שתמשיך לפזר חוכמה והשראה לנצח. עד שזה יקרה, נותר רק ללמוד ממי שעושים את זה כבר היום.
סרגיי ברין מנסה להחזיר ספינות אוויר לאופנה
עד לפני כ-90 שנה, החלום האנושי לרחף בשמיים התמקד בספינות אוויר כאמצעי התחבורה המועדף - ולא במטוסים. זאת הייתה אבולוציה כמעט טבעית מהכדור הפורח אל סוג של כדור פורח ממונע. אלא שאז הגיע אסון הינדנבורג ב-1937, כשספינת אוויר מפוארת מתוצרת צפלין חוותה תקלה במהלך ניסיון נחיתה בניו ג'רזי, התלקחה באוויר והתרסקה. 36 נוסעים ואנשי צוות נספו באסון, ששידורו ברדיו על ידי הקריין רוברט מוריסון - הפך אותו לרגע תרבותי טראגי בלתי נשכח. אף שמלבד התקרית הזו ספינות אוויר נחשבו לאמצעי תחבורה בטוח למדי, הן ננטשו בעקבות התאונה כמעט לחלוטין לטובת המטוסים שאנחנו מכירים כיום - מלבד גימיקים שמשמשים בעיקר אירועי ספורט.
ברין, שייסד את גוגל עם לארי פייג', אותו הכיר בלימודיהם באוניברסיטת סטנפורד, ידוע בחיבה שלו לעיסוק בספורט אקסטרים, כמו טרפז מעופף (מופע אקרובטיקה בו המשתתפים מזנקים מטרפז לטרפז, תוך שהם נעזרים בין היתר בחבריהם לצורך תנופה). במקרה הזה לא מדובר בתחביב לשעות הפנאי, אלא בחברה ייעודית בשם Lighter Than Air או בראשי התיבות LTA. ברין השקיע בה לא פחות מ-250 מיליון דולר, שמיועדים בין היתר לבניית ספינות אוויר חדישות בעלות קיבולת נשיאה של 200 טון (פי עשרה מזו של בואינג 737), שיוכלו להקל מאוד על תעבורת המשאות ברחבי העולם מבלי להזדקק למסלולי המראה ונחיתה, ותוך חיסכון משמעותי בזיהום אוויר.
הפוטנציאל, כמו תמיד במקרים האלה, נשמע מבטיח מאוד, אבל לא בטוח שכלי תעופה באורך 120 מטרים שנעים בגובה נמוך - פיתוח שלא שוחזר מאז שנות ה-30 של המאה הקודמת - יגרום לשקט נפשי למי שהולכים או מתניידים מתחתם, במקרה שמשהו ישתבש באוויר.
ג'ק מא הכריח את העובדים להגשים את החלום שלו
תחשבו לרגע על כנסי חברה, ערבי צוות, ימי גיבוש או כל אירוע מקצועי אחר שאליו חובה להגיע אחרי שסיימתם את שעות העבודה הרגילות, להפגין נוכחות, ולפעמים גם להשתתף בשלל פעילויות חברתיות. בחלק ניכר מהפעילויות האלה תתבקשו להקשיב בשלב כלשהו לנאום או הרצאה אחת לפחות של מנהלים בכירים, גם אם זה לא בהכרח מה שהייתם בוחרים לעשות אם היו שואלים אתכם. עכשיו קחו את כל התחושות האלה, ושימו את עצמכם בנעליהם של עובדי עליבאבא.
ג'ק מא, מייסד תאגיד הענק הסיני, שהפך אותו למולטי מיליארדר, נחשב כבר מספר שנים לאישיות בלתי רצויה בסין - או לכל הפחות אישיות לא אהודה. הכל התחיל כשהעז למתוח ביקורת על הרגולטור הפיננסי בסין (שהוא, תיראו מופתעים, הממשל הסיני) ב-2020, ומאז עקבותיו די נעלמו. אפשר לקחת את הסיפור הזה כמשל למקומות אחרים שבהם מתנהלים תהליכים דומים מול מי שמעזים לבקר את המדינה, אבל במקום זה בואו נדבר על מה שמא אהב לעשות עוד כשנחשב להצלחה סינית אדירה: לשיר ולרקוד.
לא מדובר על משהו שמא עשה בבית או עם חברים קרובים. החיבה שלו למחזות זמר ומחוות גרנדיוזיות, התבטאה בהופעות ענק במהלך הכנסים השנתיים של החברה ומול כל העובדים. באחד המקרים הוא נכנס למוד מייקל ג'קסון מלא, כולל כוריאוגרפיה קרינג'ית וחליפת רטרו. בכנס אחר הוא הנעים את זמנם של העובדים עם מיטב להיטי "מלך האריות". וזה עוד היה פחות נורא מכנס 20 השנה לחברה עם ספיישל ווסטלייף, שהיה גם הופעת הסיום שלו בעקבות ההסתבכות ההיא. אם תשאלו את העובדים, לא בטוח שהם מצטערים על כך יותר מדי. אחרי הכל, אף אחד לא שאל אותם אם הם באמת רוצים להיות חלק מ"הכוכב הבא" של איש אחד.
פיטר ת'יל רוצה לחיות לנצח
מעגל החיים של אנשים פשוטים ידוע לכולם, אבל אצל מיליארדרים הכל חייב להיות שונה. זאת תוצאה ישירה של תפיסה עצמית מופרזת ומעגל פנימי שלא מסוגל להפריך אותה. אינשטיין, פיקאסו וניוטון היו יכולים לקדם את המין האנושי וללכת לעולמם, אבל בצמרת מעגלי ההייטק המחשבה הזאת לא מתקבלת על הדעת. אחד ממובילי התנועה הזו הוא פיטר ת'יל, מהמשקיעים הראשונים של פייסבוק, ממייסדי פייפאל ויזם סדרתי המושקע בשורה ארוכה של סטארטאפים ופרויקטים טכנולוגיים. ת'יל החליט שפרק זמן אנושי רגיל פשוט לא מספיק עוד, ויש לו את הכסף להשקיע בשינוי העוול.
בתור התחלה הלך הכסף הגדול של ת'יל לעמותות כמו "קרן מתושלח", שמנהלות מחקרים בנושא הארכת משך חיי האדם. למעשה, המוטו של העמותה הוא "להפוך את ה-90 ל-50 החדש עד 2030". המחקרים מתייחסים למוות כאל מחלה שניתן למנוע על ידי שורה של טיפולים שישחזרו וירעננו את מערכות הגוף, למשל על ידי מתן עירויי דם של צעירים למבוגרים. בשלב זה אין כל אישור רשמי לאפקטיביות של טיפולים כאלה, אבל את אנשי החזון כל זה לא ממש מעניין. נשים בצד את הסוגיות האתיות והחברתיות של מין שאינו מת וממשיך להתרבות לנצח, ונתמקד בשאלה מה יקרה אם המדע לא יספיק לפתור את המוות עד שיומו של ת'יל יגיע? ובכן, גם לכך יש פתרון.
קרן נוספת, Alcor Life Extension, מאפשרת תמורת סכום פעוט של 200 אלף דולר להקפיא את גופכם עד שהמדע יגיע לפריצת הדרך הנכספת - ותוכלו להפשיר חזרה אל חיי נצח. אגב, אם הפרוטה לא מצויה בכיסכם, ניתן להקפיא רק את המוח תמורת 80 אלף דולר. לא ברור מה תעשו עם יתר הגוף, אבל אלה כבר צרות לזמנים אחרים. ת'יל, כמובן, הוא אחד מהאנשים שכבר חתמו על העסקה הזאת, ולכן אם המדע לא יתקדם בקצב הרצוי, היחסים בינו לבין יתר העולם צפויים להתקרר.
איגור אשורביליי מיצה את כדור הארץ - וכבר יש לו תחליף
החלום של כל מגלומן שמכבד את עצמו הוא אקס-טריטוריה משלו. מקום שבו החוקים והנורמות לא תופסים, והחופש הוא בלתי מוגבל. איגור אשורביליי, מיליארדר רוסי ומדען טילים, מתכונן כבר שנים להקמה של מושבה אנושית על הירח. ואם כבר מגלומניה, איזה שם יתאים למדינה הראשונה על הירח יותר מאסגרדיה? כן, בדיוק כמו מקום מושבם של האלים במיתולוגיה הנורדית. הכרזת העצמאות של אסגרדיה נעשתה ב-2018 במהלך אירוע יוקרתי בארמון הופברג המפואר שבווינה, מקום מושבם של שליטי האימפריה האוסטרו-הונגרית בעבר.
אשורביליי, אם תהיתם ולו לרגע, הכריז על עצמו כמובן כמנהיג המדינה החדשה, כשכמה מאות אלפי "אזרחים" כבר נשבעו אמונים. יחד עם זאת, השבועה עצמה בכלל לא מבטיחה אזרחות באוטופיה החללית החדשה, שכן אשורביליי שואף לקבל אל המדינה החדשה שלו את "2% מהאנשים היצירתיים ביותר באנושות". זה אומר שאם אתם באמת חפצים להיות חלק מאומה מגלומנית על מקום קר ואפל - תידרשו לעבור שורה של מבחנים שיקבעו אם אתם ראויים.
לוח הזמנים מתקדם, בינתיים, באופן איטי מהמצופה. על פי התוכנית שהציג אשורביליי, "תיבות נוח" שיאכלסו את התושבים באופן זמני ויספקו את כל צרכיהם, היו אמורות כבר לקום, כשבסביבות 2040 המדינה כבר אמורה להיות מאוכלסת לגמרי. המדינה החדשה גם מיועדת לסייע בהגנה על כדור הארץ מפני תוקפים חיצוניים, ולתרום לשלום בחלל. עד כה לא הבחנו בבעיות בתחום הזה מחוץ לכדור שלנו, אבל תנו לבני אדם כמה שנים להסתובב בחלל, ובטוח שיהיו כמה קונפליקטים לפתור.
המוח של אילון מאסק כבר לא איתנו
כותרת שיכולה לסכם כמעט כל יום עבודה של האיש שטרוליותו אמנותו, אבל למעשה לא מדובר בעלבון אלא בציטוט ישיר. כיאה לסביבה המגלומנית שאליה שייך מאסק, גם הוא נשבה כבר מזמן ברעיון לשמר את מוחו לנצח. לא באופן הבלתי אלגנטי של ת'יל עם הקפאות, אלא בהעלאה שלו לענן - שם ימשיך לחיות לנצח הרבה אחרי שהגוף כבר לא יהיה בשימוש. למעשה, בחורף האחרון, בתשובה לציוץ של יזם הקריפטו שיבטושי נקמוטו שקרא לאנשים להעלות את מוחם לענן, השיב מאסק "כבר בוצע".
לא ברור אם זו הייתה הטרלה או שמוחו של האיש שהביא לנו את X במקום טוויטר, באמת מרחף בחוות שרתים כלשהי. מה שבטוח הוא שהרעיון הזה הופך אט אט לביזנס של ממש. חברת סטארט-אפ בשם Netcome תגבה מכם עשרת אלפים דולרים כדי לקבל את הזכות להיות ברשימת ההמתנה להעלאה הדיגיטלית של מוחכם. מאסק עצמו, כמו רבים אחרים, מושקע במיזמים האלה בכסף ובמיתוג, ואולי זה מסביר גם את המהלכים שלו ברשת החברתית שקנה. מי צריך רשת חברתית בעולם הפיזי, כשהעשירים והנחשבים מרחפים כבר בספירות אחרות לגמרי.