מסמך שיוצג הבוקר (שני) בכנסת סוקר את ההתייחסות והפעולות של הממשלה עד כה בתחום הבינה המלאכותית. מדוח של מרכז המחקר בכנסת שהוכן לבקשת ועדת המדע והטכנולוגיה עולה כי הממשלה השקיעה עד כה רק כמיליארד שקלים בתחום, למרות המלצות המומחים להשקיע במיזם לאומי בתחום פי עשרה מכך.
לקריאת המסמך המלא שמוצג בכנסת לחצו כאן.
סיקור N12
במסמך ציינו כי קיימת החלטת ממשלה בנושא משנת 2021 שהטילה על שרת המדע להוביל את הנושא, ובמסגרתה הוחלט להקים צוות בין-משרדי שיעסוק בנושא הבינה המלאכותית ויגיש המלצות בתחום. ביולי 2022 פורסם כי ישראל גיבשה "תוכנית לאומית לבינה מלאכותית" בהובלה של משרד המדע ורשות החדשנות הפועלת במסגרת המשרד.
התוכנית הלאומית גובשה בעקבות עבודה של ועדת בינה מלאכותית ומדע הנתונים שהגישה את מסקנותיה בדצמבר 2020. עוד טרם עבודת הוועדה, בוצעו עבודות גם על ידי מומחים נוספים - בהן דוח בנושא "אתיקה ורגולציה של בינה מלאכותית", שנכתב כחלק מהמיזם הלאומי למערכות נבונות ובטוחות - ודוח "המיזם הלאומי למערכות נבונות בטוחות להעצמת הביטחון הלאומי והחוסן המדעי-טכנולוגי: אסטרטגיה לאומית לישראל".
"פוגע ביכולת ישראל להוביל בתחום"
צוות המיזם החל לעסוק בנושא בשנת 2018 אך הדוח פורסם רק ב-2020. במתווה שהוצע במסגרת המיזם הלאומי האמור, הומלץ לתקצב את המיזם ב-10 מיליארד שקל למשך 5 שנים - ולהקים מנהלת לאומית ייעודית לניהולו במשרד ראש הממשלה.
לעומת זאת, בתוכנית שהתבססה על עבודת ועדת בינה מלאכותית, גובה ההקצאה הנדרש היה נמוך משמעותית - כ-5.2 מיליארד ש"ח - והוצע לבססו על גופים קיימים. לטענת גורמים שנטלו חלק בתכנון המיזם הלאומי למערכות נבונות, היקפה המוגבל של התוכנית הלאומית התקבלה פוגע ביכולתה של ישראל למצב עצמה כשחקן מוביל, משפיע ובעל כוח שוק בתחום הבינה המלאכותית – בדומה לעוצמה של ישראל בתחום הסייבר, הנובעת מהזיהוי המוקדם וריכוז המאמץ בתחום הסייבר.
בהחלטת ממשלה מפברואר 2023 תחת הכותרת "חיזוק המובילות הטכנולוגית של ישראל" אושרה "התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית להאצת המחקר הבסיסי והיישומי בתחום ופיתוח תשתיות להטמעה של יישומי בינה מלאכותית במגזר הציבורי האזרחי לייעולו".
לפי ההחלטה: משרד האוצר יקצה תקציב הרשאה להתחייב שלא יעלה על 500 מיליון ש"ח, והגופים החברים בפורום תל"מ (תשתיות לאומיות) יעמידו את תקציב המתווה המיועד להקצאה על ידם והוא ימומש בשנים 2023 עד 2026. לפי ד"ר זיו קציר, מנהל תוכנית לבינה מלאכותית, ההשקעה הכוללת במתווה עומדת על מיליארד שקל בשתי פעימות.
פער ניכר: "חסרה אסטרטגיה ממשלתית"
ראש הממשלה נתניהו התייחס לנושא בתחילת החודש וציין כי יכנס צוותי חשיבה כדי לדון על המדיניות הלאומית של ישראל בתחום הבינה המלאכותית, במישור האזרחי והביטחוני. זאת במטרה להפוך את ישראל למעצמה לאומית בתחום, כפי שהיא בתחום הסייבר.
גיבוש המדיניות הלאומית שהתקבלה נעשה בין השאר על רקע התיאור המופיע בדוח ועדת בינה מלאכותית ומדע הנתונים, שלפיו קיים בישראל פער ניכר בין המחקר והפיתוח המתקדם בתחומי הבינה המלאכותית לבין חוסר באסטרטגיה ממשלתית בתחום שבא לידי ביטוי גם במחסור בתשתיות חישוב הולמות.
כותבי הדוח הגיעו למסקנה כי "קיים צורך קריטי בייזום תוכנית לאומית שתתווה פתרון מערכתי לקידום המחקר והפיתוח בתחום בינה מלאכותית ומדע הנתונים. יש למדינת ישראל את הפוטנציאל וההזדמנות להיות מדינה מובילה בתחום. קיומה של תוכנית לאומית בתחום בינה מלאכותית ומדע הנתונים, חיוני לחוסנה של מדינת ישראל ויתרום להעמקת המחקר האקדמי, להרחבת הבסיס התעשייתי, ליצירת הזדמנויות כלכליות משמעותיות ולקידום דרמטי של היכולות הביטחוניות הישראליות".
במסמך ציינו כי עד כה פורסם קול קורא להקמת מעבדת מחקר ופיתוח בתחומי חישוב על ובינה מלאכותית וכן הוקם צוות בין-משרדי לבחינת השימוש בבינה מלאכותית במגזר הפיננסי - ונחתם מזכר לשיתוף פעולה בין הכנסת לרשות החדשנות בתחומי עיבוד שפה טבעית, על בסיס הנגשת מאגרי מידע של הכנסת.
שרת החדשנות לשעבר ח"כ אורית פרקש הכהן התייחסה לנושא: "בחודשים האחרונים התרחשה קפיצת מדרגה בתודעה הציבורית בשל קצב חדירה מסחרר של תוכנות כגון ChatGPT וההבנה שמה שהיה משתנה, בעקבות טכנולוגיית AI שהפכה להיות זמינה למשתמשים ברחבי העולם בפלטפורמות מובילות שהולכות ומתרבות. תהליך זה משפיע דרמטית על חברות טכנולוגיה גדולות ומצליחות בארץ ובעולם שנדרשות להתאים את פעילותן העסקית ולהשאר תחרותיות בעידן הבינה המלאכותית, ובנוסף מתקיים דיון סוער בתעשיית הטכנולוגיה בישראל ובמדינות שונות ברחבי העולם בדבר הסכנות שטכנולוגיה זו מביאה איתה. בדיון היום נראה היכן אנו נמצאים במאמצים לסייע לתעשיית הטכנולוגיה הישראלית להוביל בתחום זה ומצד שני להגן מפני הסכנות בטכנולוגיה זו שדורשות אחריות ממשלתית".