החרם שהכריזו החרדים על אנג'ל - והסתיים בהתקפלות והתנצלות של הבעלים ירון אנג'ל ויו"ר הדירקטוריון עמר בר-לב, הוא לא הראשון שעליו מכריז הציבור החרדי. מדובר בכוח צרכני חזק מאוד עם משמעת ש"לא שוכח" מהר כמו ציבורים אחרים. אלה המקרים הבולטים שהתרחשו בעבר.
טענות ל"חילול קברים"
בשנת 1985 החליטו במלון "גני חמת" בכנרת לבנות אגף חדש בסמוך לבית עלמין עתיק בעיר. בציבור החרדי עלה חשש שהדבר עלול לחלל את הקברים במקום. ההפגנות שקיימו במקום לא עזרו – ועד מהרה פנו לבעלי המלון, חברת "אפריקה ישראל" שבעליה היו בנק לאומי.
הניסיונות לשכנע את הנהלת הבנק להתנתק מקשריה עם המלון לא הצליחו – והחרדים החליטו להטיל על "לאומי" חרם. בקול קורא שפרסמו נכתב: "בדבר השערורייה הנוראה של הריסת קברי ישראל ע"י חברת בת של בנק לאומי לצורך בניית והרחבת בית מלון...חייב כל אחד לסגור חשבונותיו ולא להחזיק במניותיהם עד שיחזרו מדרכם הרעה".
החרם הסתיים רק בשנת 2006, אז מכרה לאומי את אחזקותיה בחברת אפריקה ישראל. בעקבות זאת, פרסמו שורת רבנים פסק המסיר את החרם מהבנק. ב"לאומי" סירבו לפרט מה הנזק הכלכלי שגרם להם החרם, אך לפי ההערכות אחוז ניכר מהציבור החרדי משך את כספיו מהבנק.
גם ב-2010 הוטחה האשמה דומה בטענה ל"חילול קברים" נגד חברת אלקטרה, בנוגע לבנייה של חברת הבת אלקטרה נדל"ן ביפו. בערים חרדיות גדולות נתלו שלטים שבהם נכתב: "מצייתים לגדולי הדור. לא רוכשים מוצרי אלקטרה, מחללי הקברים ביפו". לאחר משא ומתן בין הצדדים, התנצלה אלקטרה והצהירה כי לא הייתה נכנסת לפרויקט אם הייתה יודעת על חשש לקיומו של בית קברות במקום שהוביל לפגיעה ברגשות הציבור החרדי. בעקבות זאת, החרם של בד"ץ העדה החרדית הוסר.
הציבור החרדי החרים, "שפע שוק" נסגרה
בשנת 2008 החל הציבור החרדי במאבק נגד רשת "שפע שוק", בבעלותו של דודי ויסמן, שהיה אז בעלי רשת הסופרים דור אלון ניהול מתחמים קמעונאיים הידועה בשמה AM:PM. בעקבות פתיחת הסניפים בשבת, החלה "ועדת הרבנים למען השבת" בקמפיין נגד עסקיו של ויסמן ובראשם "שפע שוק" שהייתה מיועדת לקהל החרדי. בכך גרמו לחרם ולירידה משמעותית בקנייה של הציבור ברשת הסופרים.
בעלי הרשת ניסה לקיים הידברות מאחורי הקלעים עם רבנים וגורמים מרכזיים בציבור החרדי ובחלק מהזמן אף סגר חלק מסניפי AM:PM בשבת. אך לבסוף הסניפים נפתחו שוב בשבת. החרם עבד, ויסמן נאלץ לפתוח רשת אחרת בשם "זול בשפע", אך גם אותה החרים הציבור החרדי, עד שנסגרה.
"טיסת השבת": איומי חרם על אל-על
הציבור החרדי נאבק עוד משנת 1977 על כך שחברת אל-על, שהוגדרה חברת התעופה הלאומית של ישראל, לא תטוס בשבת. בשנת 2003, בתום כמה ימי שביתה במשק שכללה גם את נתב"ג, ביקשה אל-על להוציא שורת טיסות לאסוף ישראלים מחו"ל בטענה שמדובר בפיקוח נפש. בעקבות זאת, פתחה ועדת הרבנים למען השבת שבראשה עמד יצחק גולדקנופף שהיום משמש כשר השיכון והבינוי, במאבק נגד אל-על וקראה לציבור "להעדיף לטוס בחברות אחרות". אחרי חודשים ספורים חתמה אל-על הסכם עם הוועדה למען השבת שלפיו היא תשבית את מטוסיה בשבת.
בשנת 2006 התרחש מקרה דומה, אז הפעילה אל-על טיסת חילוץ לישראלים שנתקעו במיאמי. אחרי הכרזת חרם של הוועדה למען השבת, הגיעה החברה להסכם מולה שבמסגרתו יתרמו מאות אלפי שקלים והחרם יוסר - ואכן כך היה.
בשנת 2018 יצאה טיסה של אל-על באיחור מניו-יורק בשל מזג אוויר סוער שגרם לדיילות לאחר למטוס. חלק מהנוסעים ביקשו לרדת מהמטוס מחשש לחילול שבת, אך צוות האוויר לא אפשר להם בטענה שיספיקו לנחות לפני כניסת השבת. בשל העיכובים והחשש מהגעה אחרי כניסת השבת, המטוס נחת בסופו של דבר באתונה - מה שאילץ את הנוסעים לשהות שם לאורך סוף השבוע מבלי שנערכו לכך. לאחר מכן פורסם כי נוסעים השתוללו ונקטו באלימות במהלך הטיסה, אך הם הכחישו זאת. ביום ראשון שלמחרת הגיעו עשרות חרדים למשרדי החברה וגזרו כרטיסי טיסה. הפרשה הסתיימה לבסוף בהסכם פשרה סודי שבמסגרתו הוענק פיצוי לנוסעים.