השרב הכבד שהשתרר ברחבי הארץ ביום שישי האחרון, הוביל לגידול בביקוש לחשמל - שהמערכת לא עמדה בו. כתוצאה מכך, מאות אלפי ישראלים נותרו ללא חשמל בשיא החום. מה בדיוק קרה - והאם יש סיכוי שזה יקרה שוב?

סיקור N12

"מנהל המערכת (חברת התפעול נגה) מתכנן מדי יום את תוכנית הייצור של תחנות הכוח ושומר רזרבה למצבים לא מתוכננים", מסבירה ל-N12 ד"ר נורית גל, מנכ"לית חברת היעוץ e-NRGY. "הרזרבה נועדה לתת מענה לאפשרות שהביקוש יהיה גבוה מהתחזית, תקלות לא צפויות של תחנות כוח - וירידה ביכולת היצור של התחנות כתוצאה ממזג אוויר חם במיוחד".

היא הסבירה מה גרם להפסקת החשמל הגדולה בסוף השבוע: "מהנתונים בחברת אתר נגה ניתן לראות כי הביקוש בשיא עמד על קצת יותר מ-12,500 מגה-וואט, בעוד הייצור עמד על כ-12,200 בלבד. נוצר פער של כ-300 מגה ואט בין הביקוש לבין הייצור - מה שגרם להפסקות חשמל יזומות של מאות אלפי ישראלים.  

ביום שישי התרחש צרוף של אירועים אשר חייב רזרבה גבוהה יותר מהרזרבה שתוכננה. משך הזמן עד להנעת תחנות כוח נוספות עשוי להימשך מספר שעות ולכן מנהל המערכת נדרש לנתק צרכנים עד שהמערכת אוזנה מחדש.

גרף צריכת החשמל ביום שישי האחרון מראה נתונים נוספים על מצב המשק: יש תקלה בתחנת הכוח רוטנברג שבאשקלון בגלל העגורן שנפל שם לפני כמה חודשים, הפחם בישראל יודע לייצר 4,800 מגה-וואט, אבל רואים באתר ניהול המערכת שבפועל הוא ייצר פחות מ-2,000 בגלל התקלה באתר רוטנברג. מהנתונים ניתן לראות גם שביום זה השתמשו בסולר לייצור חשמל, אף שהסולר הוא דלק מזהם ויקר. זה קרה בגלל התקלה במאגר הגז (כריש) שבבעלות אנרג'יאן".

"ביום זה היו גם תקלות בתחנות הכוח דליה ואשכול שהובילו להגבלה בייצור החשמל בגז. בנוסף, הייצור באנרגיה סולארית ירד בגלל האובך ששר באותו יום". היא הסבירה כי ניתן לראות פער בייצור החשמל באמצעות אנרגיות מתחדשות בין שישי לשבת בגלל האובך שהיה ביום שישי ופגע בייצור.  

"לוקח בערך 5-6 שעות להתניע תחנת כוח לפעולת ייצור חשמל", הסבירה ד"ר גל. "לכן אפשר היה להשתמש רק בתחנות שהופעלו מראש. חברת ניהול המערכת נערכת למצבי קיצון אולם הצרוף של האירועים שהתרחש ביום שישי הוא נדיר במיוחד ולכן הרזרבה שתוכננה לא יכלה לתת מענה לכך".

בחברת החשמל האשימו את חברת נגה שלא הורתה להם להיערך לביקושים הגבוהים שהובילו לעומס החריג. מנגד, בחברת נגה השיבו שהבעיה היא בתקלות שהיו במתקנים של חברת החשמל וגם בתחנת כוח פרטית. 

"להסתכל עד 2030 זה לא מספיק" 

לאחרונה החלה חברת החשמל להפעיל טכנולוגיה של אגירת חשמל בסוללות: "זה מאוד אפקטיבי לשיאי ביקוש שלא נמשכים הרבה זמן. אפשר להטעין את הסוללות בשעות הלילה או בשעות שיש הרבה ייצור סולארי - ואז להשתמש בזה בשעות שיא הביקוש. סוללות אגירת החשמל מחליפות לפחות חלק מהייצור שלא מצליחות לספק את התחנות".

היא מסבירה כי הקמת תחנת כוח היא תהליך ארוך שעשוי להימשך מעל עשור. בשבוע שעבר הממשלה אישרה תוכניות להקמת שתי תחנות נוספות. אולם, עדיין לא נקבעו הסדרים כלכליים שיאפשרו את ההקמה ולכן התחנות הללו יוכלו להתחיל לפעול בעוד 5 שנים לכל המוקדם. הקמת סוללות עשויה לגשר על הפער ולתת מענה לביקושים בשעות השיא כבר בשנים הקרובות.

  

תוכנית שפרסמה חברת נגה עוד בחודש אוגוסט בשנה שעברה מתכננת את המשק לשנים הבאות. "ההערכה של מנהל המערכת היא שקצב הגידול בשנים הקרובות בביקוש ובצריכה יעמוד על בערך 3% בשנה", אומרת ד"ר גל.  

התכונית כוללת המלצות לתכנון המשק: בראשם קידום התהליכים הנדרשים להקמת מתקני אגירה בהיקף של כ-2,000-1,800 מגה-וואט עד שנת 2030 וזאת החל משנת 2025. במסמך הדגישו: "יש להימנע מדחייה בביצוע התהליכים, במטרה שלא להביא את המערכת למצב חירום עם פגיעה ביכולת הספקת החשמל. במידה שמסיבות לא צפויות, הפרויקטים האלו לא יתממשו במועד הנדרש, יש לשקול שילוב אמצעי ייצור חלופיים".

ד"ר גל התייחסה לכך: "חברת נגה כתבה את המלצותיה לשנים הקרובות, אבל הקמת תחנות כוח נוספות לוקחת הרבה שנים, לכן תכנון 7 שנים קדימה אינו מספיק. נדרשת תוכנית ל 10-15 שנים קדימה".  

בחברת תפעול החשמל נגה הציגו שלוש תחזיות לביקוש הצרכנים בשיא. כבר בשנה הבאה צפוי הביקוש לזנק ל-16 אלף מגה-וואט בשיא. בנוגע לשנת 2030 - גם בתחזית המתונה יותר וגם בזו הפסימית, מעריכים כי הביקוש בשיא הקיץ יעמוד על למעלה מ-19 אלף מגה-וואט.   

לפי התרחיש הראשון, הביקושים לחשמל יוגדלו כדי לתת ביטוי לביקוש הנוסף שייווצר בעקבות הטעינה של הרכבים החשמליים., תרחיש זה משקף קצב פיתוח איטי של תשתיות ציבוריות עבור טעינת רכבים חשמליים כך שרוב הטעינה תתבצע בבתים בשעות הערב ללא שימוש משמעותי בטכנולוגיות מתקדמות לטעינה. התרחיש השני מניח תוספת ביקוש בעקבות החדירה של הרכבים החשמליים. תרחיש זה משקף פיתוח תשתיות ציבוריות לטעינת רכבים בקצב מואץ ושימוש מורחב בטכנולוגיות מתקדמות המאפשרות פיזור מתוחכם של הטעינה של הרכבים במהלך השעות השונות של היום. 

תרחיש מספר 3 הוא קיצוני יותר ומניח כמות מוגברת של רכבים חשמליים ופרופיל טעינה המשקף שילוב של טעינה ביתית וטעינה ציבורית, כשהחלק היחסי של הטעינה הביתית גדל בהדרגה ומגיע לכ-50% מהטעינה הכוללת לקראת שנת 2030. בנגה מציינים כי ההסתברות של התרחשות זו נמוכה.