חברי ועדת הכספים הודיעו אמש (חמישי) על הגעה להסכמות בנוגע לקרן הארנונה. ההסכמות שאליהן הגיעו נוגעות בין השאר לניהול הקרן והחלק היחסי שתשלם כל רשות, ביום ראשון צפויים בוועדה להצביע ולאשר זאת סופית. חה"כ אופיר כ"ץ מהקואליציה בירך: "בשורה לערי הפריפריה", גם יו"ר הוועדה גפני תמך: "רוצה להודות שהנושא הזה הגיע לפתרון". בשלטון המקומי מסרו: "מזערנו את הנזקים לשנים הקרובות".
סיקור N12
- בלגן בוועדת הכספים | גפני סירב לבטל את הדיון: "השתגעתם"
- ביבס: "נלך למלחמת עולם"; סמוטריץ': "עליי לא מאיימים"
- הרשויות המקומיות נגד קרן הארנונה: "מובילים את המדינה לאסון"
חה"כ אופיר כ"ץ מהקואליציה: "הגדלנו את שיעור הסכומים שיקבלו הערים החלשות יותר, וגם התשלום עבור הארנונה העסקית שהתחיל בסכום גבוה, ואמרנו מתחילת הדרך שלא נוכל לקבל, הקטנו משמעותית. היו גם מחלוקות של הקמת מנגנון הקרן, הגענו להסכמות בין הצדדים. אני רוצה להודות לך היו"ר ח"כ גפני, לח"כ רביבו שלקח חלק משמעותי במגעים ולכולם".
ההסכמות המרכזית בנוגע לקרן הארנונה
- ניהול הקרן יישאר בידי השלטון המקומי: יו"ר מרכז השלטון המקומי ימונה ליו"ר הקרן, בנוסף ימונו שני נציגים: יו"ר מרכז השלטון האזורי וראש רשות נוסף (ניתן למנות ממלאי מקום). ימונה דירקטור חיצוני בהסכמה משותפת של יו"ר השלטון המקומי ושר האוצר - וימונו 3 נציגי ממשלה.
- כל רשות תחשב באופן עצמאי את הגידול בהכנסות מארנונה עסקית בקיזוז היתרי בניה למגורים.
- אחוזי ההפרשה לקרן מהגידול בארנונה עסקית צומצמו משמעותית: רשויות הנחשבות "חזקות" יפרישו פחות כסף ממה שהוצע בתחילה.
- אם ההכנסות מארנונה שלא למגורים בשנה מסוימת יהיו נמוכות מהארנונה בשנת 2022 - הרשות המקומית לא תפריש כספים לקרן בגין אותה השנה. אם הגידול עלה על 20% באותה שנה או במצטבר ב-3 השנים האחרונות - הרשות לא תפריש לקרן את הגידול שמעבר לגידול של 20%.
- המענקים שישולמו בגין היתרי בניה הם:
בשנים 2018-2020 יעמוד המענק על סך של 1,000 ש"ח
משנה 2021 ואילך יעמוד המענק על סך של 1,850 ש"ח - יתרת הקרן, לאחר חלוקת המענקים לרשויות תוחזר לרשויות, למעט 10% שיישאר ככרית בטחון לשנה קדימה.
מטעם השלטון המקומי נמסר כי "השלטון המקומי הביע התנגדות נחרצת להקמת הקרן לאורך כל הדיונים בוועדה ומחוצה לה וזכה לתמיכה של חברי הוועדה מכל קצוות הקשת הפוליטית. יחד עם זאת, לאחר מאבק ארוך על כלל סעיפי הקרן, לרבות מנגנוני ושיעורי ההפרשות, והשליטה בקרן, הצליח השלטון המקומי להשאיר את כל כספי הקרן לחלוקה מלאה בשלטון המקומי, כתימרוץ לבניית דיור - ובכך למנוע הלאמת הכספים לקופת המדינה. עוד הוחלט על צמצום משמעותי של אחוזי ההפרשות מגידול עתידי בארנונה עסקית. השלטון המקומי ימשיך במאבקו למניעת פגיעה ברשויות ולהבטיח שהמדינה תיקח אחריות על צמצום הפערים ותפעל למען התושבים".
המשא ומתן נדון סביב העיקרון שלפיו ערים חזקות, שגובות ארנונה עסקית גבוהה, יפקידו אותה לקופה שתסבסד בנייה ברת השגה בערים חלשות יותר. רק שברשויות החזקות לא התלהבו מה"קנס" על ההצלחה, וברשויות החלשות חששו שברגע ש"יתייצבו" כלכלית - יצטרכו להתחיל לשלם. לבסוף הוסכם שהרשויות המקומיות ישלמו סכומים קטנים יותר בשנים הראשונות - והשלטון המקומי יחזיק בשליטה משמעותית יותר בניהול הקרן.
אתמול שינו ברשויות המקומיות טקטיקה, ואחרי ימים ארוכים של ויכוחים וצעקות בוועדת הכספים, ניהלו שם התדיינות פרגמטית על תנאי הקרן מול האוצר. בכנסת גברה ההערכה כי לקואליציה יש רוב להעביר את הפרק, וכי המשמעת הקואליציונית תגבר גם על חברי הכנסת מהליכוד שאמרו בימים האחרונים כי יתנגדו לפרק כמו שהוא.
חברת הכנסת שרן השכל התרעמה בדיון על קיום שני הדיונים במקביל, ואמרה כי ה"סחיטה" של ראשי הרשויות מתבצעת מאחורי דלתיים סגורות. בהמשך טענה כי מדובר בהתדיינות תחת "אקדח לרקה", וכי ראשי הרשויות עשויים להסכים ל"כדור ברגל" על מנת להימנע ממכה חמורה יותר, אם החוק יעבור במתכונתו הנוכחית.
עד כה, הדיונים בנושא ממש לא התנהלו על מי מנוחות. אתמול בבוקר המשיכו הוויכוחים בוועדה בנושא - ראש עיריית הוד השרון אמיר כוכבי הטיח בחה"כ פינדרוס שהחליף את גפני: "כל מה שאתה רוצה לעשות זה לפרק את הרשויות המקומיות, כמו שאתם רוצים לפרק את בג"צ". בשבוע שעבר הזהיר ביבס בוועדת הכספים כי "ייצא למלחמת עולם", וגם חברי כנסת בקואליציה, שהונחו לתמוך בחוק, הביעו ספקות ובהם חברי הכנסת ואטורי ודלל מהליכוד.
בעקבות פנייה של חה"כ שרן השכל מהאופוזיציה בנוגע לפערים בנתונים שהוצגו בוועדה בין אלה של האוצר לבין אלה של השלטון המקומי, כתבה היועמ"שית של הכנסת שגית אפק ליו"ר הוועדה גפני: "לאור מכתבה של חברת הכנסת שרן השכל, אבקש כי תיתן הזדמנות נאותה לכלל הנציגים, הן של משרדי הממשלה והן של נציגי מרכז השלטון המקומי והציבור, להשמיע את עמדתם בעניין הצעת החוק".
שר האוצר סמוטריץ', שהגיע בתחילת השבוע לדיון, אמר: "מאיימים עליי כמו מאפיה שתהיה מלחמת עולם, עליי לא מאיימים. איתי לא עובדים תחת אש, אני איש שיח, אני מוכן להשקיע שעות לדון ולהתווכח, אני לא עובד תחת איומים. לא יהיה מו"מ שבקצה שלו איום של מלחמת עולם". במהלך הדיון הטיח במשתתפים: "תפסיקו לחשוב שהשכל כולו נמצא אצל האשכנזים במרכז". אחד מהם השיב לו: "אתה שר האוצר של כולם, תדבר בצורה ממלכתית".
"השתגעתם! יש דברים שלא עושים אותם!" - ח''כ @zeev_elkin בביקורת חריפה בוועדת הכספים, בדיון בנושא תקצוב הרשויות המקומיות@Kachollavan19 pic.twitter.com/DceH4MDrBt
— ערוץ כנסת (@KnessetT) May 10, 2023
ביום רביעי שבו חברי הכנסת והתכנסו לדיון נוסף בנושא, ברקע המטחים לעבר הדרום והמרכז. ראשי רשויות מכל הארץ ביקשו מיו"ר הוועדה ח"כ משה גפני לדחות את הדיון, על מנת שיוכלו להישאר בערים ולתפעל את המצב. בקשתם סורבה, והדיון התקיים במתכונת מצומצמת. במהלכו, הביעו גם חברי הכנסת מהקואליציה "אי נוחות" מהמצב, וגם מתוכן החוק. בלשכת ראש הממשלה כנראה נבהלו, ושלחו את יועץ ראש הממשלה נבו כץ לוועדה עם מסר לחברי הכנסת: "ראש הממשלה תומך בחוק, אני מבקש מכל הח"כים של הקואליציה לתמוך בחוק".
למה שר האוצר מתעקש על קרן הארנונה?
תומכי המהלך טוענים שזו הדרך היחידה לענות על כשל מובנה בשלטון המקומי - רשויות מקומיות לא רוצות לבנות דירות למגורים. היום, תעריף הארנונה למגורים נחשב להפסדי - ורשויות מעדיפות לבנות שטחי מסחר במקום דירות, כי על אלה אפשר לגבות ארנונה גבוהה יותר. הקרן מציעה שרשויות שיעדיפו לבנות שטחי מסחר יצטרכו לשלם שיעור מרווחי הארנונה העסקית לקרן, שתתגמל רשויות שיעדיפו לתכנן ולבנות יחידות דיור.
מתנגדיה סבורים כי ישנם מגוון פתרונות אחרים - החל מהעלאת תעדיף הארנונה למגורים (מהלך לא פופולרי), ועד למתן מענקים מהמדינה לרשויות שיתכננו שטחים למגורים. אלה טוענים כי הקרן מתקנת "טעות בטעות", מאחר שה"קנס" על ארנונה עסקית עלול להכניס רשויות מקומיות צומחות לגירעונות.