מרד הארנונה ממשיך: מרכז השלטון המקומי הודיע הערב (שני) כי מערכת החינוך תחזור לפעילות מלאה "כדי לא לפגוע בהורים" – אך חוץ ממנה, השביתה תימשך עד יום חמישי. השלטון המקומי הודיע גם כי יחריף את המאבק וינקוט בשלושה צעדים חדשים: תוקפא עבודת ועדות תכנון ובנייה, לא ינתנו היתרים והרשויות יקפיאו הסכמי גג באזורי הביקוש.

"לרשויות המקומיות אין שום כוונה לשתף פעולה עם הקרן לגזילת כספי הציבור, ונפנה לערכאות משפטיות. לא תהיה העברת כספים לקרן. לא נסכים להיות חברת הגביה של אוצר מדינת ישראל על חשבון גבם של התושבים שלנו. נמשיך ונעשה כל מה שניתן כדי להשאיר את כספי הארנונה עבור החינוך, הרווחה, התשתיות והתרבות של התושבים שלנו. אנחנו מודים למיליוני התושבים שתומכים בנו במאבק הצודק וקוראים לציבור להמשיך ולתמוך ברשויות כדי שנוכל להמשיך להעניק לכם את השירותים העירוניים", נכתב בהודעת המרכז לשלטון מקומי. המשמעות של המשך השביתה: לא יפעלו שירותי תברואה, פינוי זבל, רווחה ועוד. 

סערת קרן הארנונה: סיקור N12

התאחדות התעשיינים והתאחדות הקבלנים בוני הארץ, עתרו מוקדם יותר היום לבג"ץ כנגד השביתה ומי שיזם אותה - המרכז לשלטון מקומי והמרכז לשלטון האזורי. העותרים טענו כי "ההשבתה מובילה לפגיעה קשה בעסקים ובעובדים בישראל ובמיליוני האזרחים, שנהפכים בעל כורחם לכלי משחק במאבק הפוליטי של הרשויות".

לדבריהם, "דרך בלתי חוקית זו של השבתה, פוגעת גם בעסקים ומשלחי יד מגוונים המיוצגים על ידי התאחדות התעשיינים והתאחדות הקבלנים וכן במעגלים רחבים מאוד של אישים וחברות הקשורים עימם בקשרים עסקיים ופיננסיים, ובכוח העבודה של כל אלה, שייאלצו להיעדר מעבודתם בשל פגעי ההשבתה. הנזקים האדירים הצפויים מכל אלה, בעקבות אותה השבתת פתע, מסכנים את יציבות המשק כולו".

שופט בית המשפט העליון, יחיאל כשר, הודיע כי על מרכז השלטון המקומי להשיב לעתירה עד מחר בשעה 16:00. השופט ביקש מהמשיבות להתייחס במיוחד לטענה מדוע לא עמדו בהתחייבות שלהם לפני כשבועיים בפני בית המשפט המחוזי בתל אביב, לתת הודעה מוקדמת של 7 ימים במידה וירצו להשבית את הרשויות.

 

 

ראש עיריית גבעתיים, רן קוניק, צייץ בטוויטר: "דעתי היא כי יש לעבור לפעולות שפוגעות בממשלה ולא בתושבים, קרי, השבתת ועדות התכנון והבניה ועצירת פרוייקטים ממשלתיים. זה יאחד את כל הרשויות, מה שלא קרה כעת".

 

 

 

 

היום נערך דיון סוער בוועדת הכספים בנושא - בתיעוד מהסערה נראות דחיפות שהגיעו כמעט לאלימות של ממש: חה"כ עידן רול מיש עתיד הוצא בכוח, כך גם סגן ראש המועצה האזורית עמק חפר. שורת ראשי רשויות זעמו בוועדת הכספים בעקבות הצעת החוק והתריעו כי יקרסו כלכלית - ובהם ראש עיריית אילת וראשת העיר יהוד-מונוסון. 

חה"כ גלעד קריב ממפלגת העבודה זעם בוועדה - ואיים לעתור לבג"ץ בעקבות החוק: "בגלל הסעיף שרק הרשויות החרדיות מקבלות והיישובים הערבים לא מקבלים אנחנו ניפגש בבג"ץ – צדק חלוקתי של המפלגות החרדיות". במשרד האוצר מקיימים הידברות מול משרד המשפטים בנושא מניעת השביתה ברשויות המקומיות, בלשכת השר סמוטריץ' סבורים כי הרשויות חרגו מסמכות. 

השר לשעבר במשרד האוצר, ח״כ חמד עמאר (ישראל ביתנו), התייחס בוועדת הכספים לחוק קרן הארנונה במגזר הדרוזי: ״הם מדברים על צדק חלוקתי בכל נושא הארנונה, אני רוצה לתת לכם קצת נתונים על היישובים הדרוזים! אני אתחיל ביישוב מע'אר, יישוב עם כמעט 28 אלף תושבים, כמה היתרים הוא קיבל בשנת 2022? הוא קיבל 84 היתרים ויקבל 186 אלף ש״ח וזה כל הכסף שהוא יקבל מקרן הארנונה, וישלם גם לקרן הארנונה ולא יצא ממנה חלק כי יש לו אזור תעשייה ומסחר, יישוב שמצבו על הפנים!

"אני אעבור ליישוב אבו סנאן, ואני הולך על היישובים שקיבלו "הרבה" היתרים בשנת 2022, "הרבה מאוד היתרים"! היישוב הזה מהנתונים שקיבלתי מאגף התקציבים, קיבל 71 היתרים, זה כל מה שקיבל בשנה ויקבל 142 אלף ש״ח וישלם גם הוא לקרן!. אני עובר ליישוב בין ג'ן, שקיבל 58 היתרים בשנת 2022, בשנת 2021 קיבל 42, בשנת 2020 קיבל 25, בשנת 2019 קיבל 30, בשנת 2018 קיבל 27, ובשיא שלו הוא הגיע ל-58 היתרים, וזה רק בגלל שאנחנו סבסדנו את החלקות לחיילים משוחררים בקדנציה שלנו במשרד האוצר ואז הם יכלו לקבל עוד היתרים!"

על מה הסערה סביב חוק הארנונה?

בפשטות, באוצר רוצים שהעיריות יבנו פחות עסקים - ויותר דירות למגורים. אבל עבור העיריות, התמרוץ הוא הפוך - עבור עסקים אפשר לגבות ארנונה גבוה, ועבור תושבים - פחות. הפתרון שמצא האוצר הוא לדרוש מהרשויות שעל כל שטח עסקי חדש שיבנו - יצטרכו להעביר חלק מהכנסות הארנונה לקרן סגורה. הקרן הזו, לפי התכנון, תעביר מענקים לרשויות חלשות ופריפריאליות שיאשרו יחידות דיור - על מנת לתגמל אותן על הבחירה הפחות רווחית.

רק שבשלטון המקומי טוענים שמפתח החלוקה של הקרן - לא בדיוק שוויוני. קודם כל, רשויות חרדיות מאשרות יותר יחידות דיור, ופחות שטחים עסקיים, ולכן מלכתחילה קרן כזו מיטיבה איתן. לשם הדוגמה, עיריית בית שמש תקבל מהקרן 24 מיליון שקלים ב-2028. מהנדסת העיר כתבה בחשבון הטוויטר שלה: "במקום לדחוף לגרון שטחי תעסוקה מדומים, הקרן משלמת כסף עבור יחידות דיור כסף שלא יושת עלינו התושבים, ולא מגיע ממס חדש". בשנת 2027 תקבל בני ברק 2.2 מיליון שקלים ואלעד 1.7 מיליון שקלים.

דיון קרן הארנונה, ועדת הכספים (צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת)
יו"ר השלטון המקומי חיים ביבס בדיון על קרן הארנונה בוועדת הכספים, ארכיון | צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

לעומת זאת, רשויות כמו תל אביב וחיפה עם שטחים עסקיים רבים ישלמו עשרות מיליוני שקלים לקרן הארנונה. רק בשנת 2027 תשלם תל אביב 57 מיליון שקלים וחיפה 31 מיליון שקלים - בשנה שאחריה תיאלץ תל אביב להעביר לקרן 74 מיליון שקלים וחיפה 39 מיליון שקלים.

כמו כן, ביהודה ושומרון רשויות יוכלו רק להרוויח מהקרן. בגלל המצב החוקי של השליטה באזור, באוצר טוענים כי לא ניתן לאסוף כסף מהרשויות במנגנון של קרן הארנונה, ולכן הן יוכלו רק לקבל כספים מהקרן. שר האוצר סמוטריץ' התחייב כי יקזז מהמענקים את מה שהיו אמורות לשלם לקרן, אך גם במצב כזה - אין אף עיר שיכולה להפסיד מהשינוי, רק להרוויח.

ולבסוף, טוענים בשלטון המקומי, ישנן ערים "ליכודיות" שפתרונות נתפרו במיוחד עבורן, בדמות הסכמים או "משחק" עם הקריטריונים. בקואליציה עונים כי אין בסיס לטענות, וכי הרשויות יקבלו את המענקים לפי קריטריונים סוציו-אקונומיים.