חלק מהתומכים הנלהבים של קרן הארנונה מודים בימים האחרונים - מדובר ברעיון טוב, אבל לא בצורה הזו. בסך הכול, הרעיון של "להכניס את היד לכיס" של הרשויות החזקות, ולחלק לחלשות, לא בדיוק מנוגד לעמדות הכלכליות של רוב הישראלים. רק שברשויות המקומיות טוענים - הרשויות שזקוקות לכסף, הן לא בהכרח אלה שיקבלו אותו.
סיקור N12
- אגף התקציבים באוצר תומך בקרן הארנונה
- סמוטריץ' עונה לראשי הרשויות: לא ניכנע לאיומים
- סערת קרן הארנונה: כל הפרטים על שביתת הרשויות המקומיות
היום נערך דיון סוער בוועדת הכספים בנושא - בתיעוד מהסערה נראות דחיפות שהגיעו כמעט לאלימות של ממש: חה"כ עידן רול מיש עתיד הוצא בכוח, כך גם סגן ראש המועצה האזורית עמק חפר. שורת ראשי רשויות זעמו בוועדת הכספים בעקבות הצעת החוק והתריעו כי יקרסו כלכלית - ובהם ראש עיריית אילת וראשת העיר יהוד-מונוסון.
חה"כ גלעד קריב ממפלגת העבודה זעם בוועדה - ואיים לעתור לבג"ץ בעקבות החוק: "בגלל הסעיף שרק הרשויות החרדיות מקבלות והיישובים הערבים לא מקבלים אנחנו ניפגש בבג"ץ – צדק חלוקתי של המפלגות החרדיות". במשרד האוצר מקיימים הידברות מול משרד המשפטים בנושא מניעת השביתה ברשויות המקומיות, בלשכת השר סמוטריץ' סבורים כי הרשויות חרגו מסמכות.
בשלטון המקומי טוענים כי נתוני האוצר רחוקים מהמציאות וכי נתוני האמת "גרועים בהרבה" עבור רשויות המרכז.
ראש עיריית יהוד-מונוסון יעלה מקליס קמה וצעקה במהלך הדיון: "אני לא יכולה לנהל ככה את התקציב של המועצה שלי, הרב גפני אתמול נתתי לך את כל הקרדיט, היום אני רוצה להגיד לך שאני מתביישת בשם תושבי מדינת ישראל ובשם תושבי העיר יהוד-מונוסון. אתה לא צריך להוציא אותי, אני יוצאת לבד".
בפשטות, באוצר רוצים שהעיריות יבנו פחות עסקים - ויותר דירות למגורים. אבל עבור העיריות, התמרוץ הוא הפוך - עבור עסקים אפשר לגבות ארנונה גבוה, ועבור תושבים - פחות. הפתרון שמצא האוצר הוא לדרוש מהרשויות שעל כל שטח עסקי חדש שיבנו - יצטרכו להעביר חלק מהכנסות הארנונה לקרן סגורה. הקרן הזו, לפי התכנון, תעביר מענקים לרשויות חלשות ופריפריאליות שיאשרו יחידות דיור - על מנת לתגמל אותן על הבחירה הפחות רווחית.
רק שבשלטון המקומי טוענים שמפתח החלוקה של הקרן - לא בדיוק שוויוני. קודם כל, רשויות חרדיות מאשרות יותר יחידות דיור, ופחות שטחים עסקיים, ולכן מלכתחילה קרן כזו מיטיבה איתן. לשם הדוגמה, עיריית בית שמש תקבל מהקרן 24 מיליון שקלים ב-2028. מהנדסת העיר כתבה בחשבון הטוויטר שלה: "במקום לדחוף לגרון שטחי תעסוקה מדומים, הקרן משלמת כסף עבור יחידות דיור כסף שלא יושת עלינו התושבים, ולא מגיע ממס חדש". בשנת 2027 תקבל בני ברק 2.2 מיליון שקלים ואלעד 1.7 מיליון שקלים.
לעומת זאת, רשויות כמו תל אביב וחיפה עם שטחים עסקיים רבים ישלמו עשרות מיליוני שקלים לקרן הארנונה. רק בשנת 2027 תשלם תל אביב 57 מיליון שקלים וחיפה 31 מיליון שקלים - בשנה שאחריה תיאלץ תל אביב להעביר לקרן 74 מיליון שקלים וחיפה 39 מיליון שקלים.
כמו כן, ביהודה ושומרון רשויות יוכלו רק להרוויח מהקרן. בגלל המצב החוקי של השליטה באזור, באוצר טוענים כי לא ניתן לאסוף כסף מהרשויות במנגנון של קרן הארנונה, ולכן הן יוכלו רק לקבל כספים מהקרן. שר האוצר סמוטריץ' התחייב כי יקזז מהמענקים את מה שהיו אמורות לשלם לקרן, אך גם במצב כזה - אין אף עיר שיכולה להפסיד מהשינוי, רק להרוויח.
ולבסוף, טוענים בשלטון המקומי, ישנן ערים "ליכודיות" שפתרונות נתפרו במיוחד עבורן, בדמות הסכמים או "משחק" עם הקריטריונים. בקואליציה עונים כי אין בסיס לטענות, וכי הרשויות יקבלו את המענקים לפי קריטריונים סוציו-אקונומיים.
בעוד הוויכוח על הקרן הפך בעיקר פוליטי, הבוקר הביעו הצוותים המקצועיים במשרד האוצר את תמיכתם במתכונתה הנוכחית של ההצעה. במכתב שפרסמנו ב-N12, יוגב גרדוס הממונה על התקציבים באוצר כתב ליו"ר ועדת הכספים כי יש צורך לקחת כסף מערים מסוימות לטובת אחרות. גרדוס הסביר לדוגמה שהעובדים בעיר עשירה פעמים רבות לא מתגוררים בה - אך תורמים לארנונה העסקית שלה, ולא נהנים מהפירות.
מה טוענים התומכים?
תומכי המהלך טוענים שזו הדרך היחידה לענות על כשל מובנה בשלטון המקומי - רשויות מקומיות לא רוצות לבנות דירות למגורים. היום, תעריף הארנונה למגורים נחשב להפסדי - ורשויות מעדיפות לבנות שטחי מסחר במקום דירות, כי על אלה אפשר לגבות ארנונה גבוהה יותר. הקרן מציעה שרשויות שיעדיפו לבנות שטחי מסחר יצטרכו לשלם שיעור מרווחי הארנונה העסקית לקרן, שתתגמל רשויות שיעדיפו לתכנן ולבנות יחידות דיור.
בכירים בקואליציה ענו לראשי הרשויות המתנגדים למהלך: "רוב הרשויות מרוויחות מחוק קרן הארנונה מיליונים נחוצים שיסייעו משמעותית לתושבים רבים ובעיקר לפריפריה, ויתנו מענה למשבר הדיור וזינוק המחירים. להלן חלק מהרשויות המרוויחות מההצעה: אופקים, אור עקיבא, אשקלון, באר שבע, בת ים, דימונה, טירת כרמל, לוד, מגדל העמק, מעלות, נהרייה, נוף הגליל, נצרת, נתיבות, נתניה, עכו, עפולה, צפת, קריית אתא, קריית ביאליק, קריית גת, קריית ים, קריית מוצקין, קריית מלאכי, קריית שמונה, רחובות, רמלה, שדרות, גן יבנה, דאליית אל-כרמל, חורפיש, חצור הגלילית, ירכא, מרר, מ"א אשכול, מ"א גולן, מ"א גלבוע, מ"א חוף אשקלון, מ"א לכיש, מ"א מעלה יוסף, מ"א שפיר".
מה טוענים המתנגדים?
מתנגדי המהלך סבורים כי ישנם מגוון פתרונות אחרים - החל מהעלאת תעדיף הארנונה למגורים (מהלך לא פופולרי), ועד למתן מענקים מהמדינה לרשויות שיתכננו שטחים למגורים. אלה טוענים כי הקרן מתקנת "טעות בטעות", מאחר שה"קנס" על ארנונה עסקית עלול להכניס רשויות מקומיות צומחות לגירעונות.
ראשי הרשויות הסבירו כי הכסף שהם מכניסים מהארנונה העסקית מאפשר להם להעניק שירותים מוניציפליים לתושבים. בהודעתם על היציאה לשביתה הסבירו: "יש כאן ניסיון לפגוע בחינוך, ברווחה, בתרבות וביכולת שלנו לספק שירותים מוניציפליים לתושבים שלנו ולהביא לקריסה של הרשויות המקומיות. לא מתפקידנו לדאוג למקורות תקציביים לפתרון משברים לאומיים. החוק הזה נולד בחטא ולא יתרום בשום צורה לפתרון משבר הדיור".
ראש עיריית גבעתיים, רן קוניק, נימק זאת כך: "המגוחך בקרן הארנונה, שאם הרשות תתנהל נכון, תפתח אזורי תעסוקה, תתייעל ואם חס וחלילה תייצר הכנסות: בום. תקבל עונש והכסף יילקח ממך. אחלה שיטה לעידוד עיריות להתייעלות וחדשנות".