הוועדה המוניטרית של בנק ישראל העלתה את הריבית בפעם התשיעית ברציפות: הבנק הכריז היום (שני) על העלאה של 25 נקודות האחוז. הריבית במשק מגיעה לפיכך לרמה של 4.5%, וריבית הפריים שצמודה לריבית במשק עולה לרמה של 6%. בבנק ישראל מזהירים: אם הפגיעה בכלכלה תתממש עקב המהפכה המשפטית - תהיה פגיעה בתוצר.
סיקור N12
- מעל התחזיות: האינפלציה השנתית עולה ל-5.2%
- הנגיד אמיר ירון: "נחושים להוריד את האינפלציה"
- למרות משבר הבנקים: הפד האמריקני העלה שוב את הריבית
בבנק ישראל התייחסו למהפכה המשפטית: "לאור אי הוודאות הרבה במקרה הנוסף, שבו מתרחשים שינויי חקיקה משמעותיים המשפיעים על הכלכלה, אנו מציגים טווח רחב של גודל הפגיעה האפשרית בתוצר ושל ההשפעה על משתנים אחרים במשק. טווח זה תלוי, בין היתר, בעוצמה ובהתמדה של השינויים בפרמיית הסיכון, בשווקים ובביקושים. משכך, יש להתייחס להערכות שיוצגו להלן כאינדיקציה לסדרי הגודל של הפגיעה".
התרחיש האופטימי ביותר של בנק ישראל להשפעת המהפכה המשפטית על הכלכלה הישראלית עומד על אובדן תוצר בגובה של 0.8% בגובה של כ-14 מיליארד שקלים בשנה. אם כל האזהרות יתממשו, מעריך הבנק כי מדובר באובדן תוצר שנתי של 2.8% - 49 מיליארד שקלים מדי שנה.
במקביל, הבנק מקפיץ את תחזיות האינפלציה והריבית: שיעור האינפלציה צפוי לעמוד על 3.9% בשנת 2023 ועל 2.3% ב-2024. שיעור האינפלציה בארבעת הרבעונים הקרובים צפוי להיות 3.4%. הריבית המוניטרית צפויה לעמוד על 4.75% בממוצע ברבעון הראשון של 2024.
על פי הערכות בנק ישראל, התוצר צפוי לצמוח בשיעור של 2.5% בשנת 2023 ובשיעור של 3.5% ב-2024 – מדובר בירידה בתחזית הצמיחה מ-2.8% ל-2.5%. עוד צופים בבנק כי שיעור התעסוקה בגילי העבודה העיקריים ירד ל-77.4% בממוצע בשנת 2024 ושיעור האבטלה יעמוד על כ-4% בממוצע באותה שנה.
ההחלטה של בנק ישראל מושפעת מהאינפלציה שעלתה גם בחודש פברואר מעל התחזיות בשיעור של 0.5% לרמה של 5.2%. בבנקים מעריכים כי תהליך ההעלאה מתקרב לסופו, אך נישאר בסביבת הריבית הגבוהה לעוד חודשים. לפני כשבועיים אמר הנגיד: "האינפלציה נשארת דביקה בעולם ולא רק בישראל, וזה קרה במיוחד בתחום השירותים. אנו נחושים להוריד את האינפלציה אל תוך טווח היעד (1%־3%), ואם זה אומר להמשיך להעלות ריבית, זה מה שנעשה".
אחרי פרסום ההחלטה, תקף שר התקשורת שלמה קרעי את נגיד בנק ישראל: "תודה לנגיד בנק ישראל על מתנת החג המפוארת שהעניק לאזרחי ישראל. עם אטימות כזו ערב חג הפסח, אולי אפשר לשים רובוט בתפקיד הנגיד שיקבל החלטות על העלאות הריבית על סמך אלגוריתם אובייקטיבי ומנותק מהעם. ואולי כדאי כבר להתעסק בפתיחת הקרטל הבנקאי לתחרות, ולא לתת רק לבנקים להתעשר מהריבית".
אחרי העלאת הריבית האחרונה בחודש פברואר, קרא שר החוץ אלי כהן להפסיק את העלאות הריבית. לאחר מכן מיהר ראש הממשלה נתניהו להבהיר: "חוק בנק ישראל עבר בהנהגתי והוא מבטיח את עצמאות הוועדה המוניטירית בראשות הנגיד בקביעת הריבית. שום דבר לא ישנה זאת". נתניהו צייץ גם את אותם דברים באנגלית, כמסר לעולם.
המשכנתא מתייקרת
ההשפעה המידית ביותר של עליית הריבית מורגשת במשכנתאות. מי שלקחו משכנתא שצמודה לריבית הפריים סופגים באופן מידי עלייה בהחזר החודשי בכל פעם שהריבית עולה. עבור חלק מהלווים ההתייקרות כבר מגיעה למאות שקלים בכל חודש. גם מי שמבקשים לקחת הלוואה חדשה, בבנק או בגוף פיננסי אחר, מושפעים לרעה מהריבית במשק ומקבלים מלכתחילה הצעות יקרות יותר.
למה להעלות את הריבית?
העלאת הריבית במשק אכן מכבידה על הלווים ומייקרת את הכסף. המטרה בצעד הזה הוא להאט את הפעילות במשק ולמתן את הצריכה של משקי הבית את ההשקעות, במטרה להוביל לירידת מחירים. את ההשלכות האלה כבר רואים בשוק הדיור - הביקושים הפוחתים לנדל"ן, שנובעים מהריבית הגבוהה, ממתנים את עליות המחירים ואפילו החלו להוריד את מחירי הדירות החדשות.
