ראש הממשלה בנימין נתניהו הרוויח לאורך השנים שני תארים – "הקוסם הפוליטי", ו"מר כלכלה". אבל במקום אחד, הוא נאלץ פעם אחר פעם לבחור בין שניהם. כשמדובר בקצבאות מהמדינה, ראש הממשלה נדחק לפינה והיה מוכרח להכריע בין אהדת "המחנה הלאומי", לבין ההיגיון הכלכלי שבהפחתת הכספים הניתנים מהמדינה.
"הקצבאות הובילו לקריסה", אמר בתחילת הדרך
בתחילת כהונתו – ההחלטה הייתה ברורה, גם במחיר של איבוד מנדטים. "אנחנו חייבים לצאת מתרבות של קצבאות לתרבות של עבודה", אמר שר האוצר נתניהו בשנת 2003. "עם הקצבאות אנחנו דנים את האזרחים ואת הילדים שלהם להיות במלכודת העוני ולסעוד על קצבאות לעולמי עד".
כשר אוצר נתניהו הלך עם ה"אני מאמין" שלו עד הסוף. הוא קיצץ את קצבאות הילדים מתוך אמונה אמיתית שרק כך המשק הישראלי יוכל לתפקד ולפרוח. בריאיון לשלי יחימוביץ' הלך הכי רחוק שאפשר.
"אני רוצה שאנשים יעשו ילדים כשהם יכולים לפרנס אותם", הסביר נתניהו. "אדם צריך להבין שיש לו אחריות לכלכל את הילדים שלו ולדאוג לעתידם". לדבריו, לא יכול להיות מצב בו משפחות שלמות פטורות מהצורך של לעבוד ולפרנס.
למרות ההחלטות האחרונות של נתניהו, נראה שעמדותיו הכלכלית נשארו באותו המקום. באנגלית, הן נשמעות באופן ברור. "הקצבאות הובילו לקריסה דמוגרפית וכלכלית", אמר נתניהו בריאיון לג'ורדן פיטרסון, רק בדצמבר האחרון. "אנשים לא עבדו, היו להם הרבה ילדים, והמגזר הפרטי נאלץ לשלם עליהם".
נתניהו תיאר: "הקצבאות בישראל היו יוצאות דופן, הן היו עולות עם כל ילד עוקב". הוא המשיך: "רציתי להפוך את ישראל למעצמה בין העמים, ושילמתי על זה – כמעט מתתי מבחינה פוליטית".
התפיסה הכלכלית הביאה לפגיעה פוליטית
ההיגיון הכלכלי של נתניהו, אז כשר אוצר ב-2003, התברר כמוצדק, אבל המחיר הפוליטי היה כבד. "תתבייש שבאת לכותל, תתבייש!", הטיחה בו אחת המבקרות בכותל. הרב עובדיה יוסף אמר: "הוא עשה טעות, כל העם שונא אותו כעת".
נתניהו התרסק ל-12 מנדטים בבחירות שלאחר מכן. בצמתים הבאים כש"מר כלכלה" צריך היה לבחור האם להיות קוסם פוליטי או לפעול לטובת צמיחת המשק, הוא בחר בנתיב מניב המנדטים, כשבראשו עוד מהדהד המחיר ששילם אז בתחילת המילניום. כך, הוא גוזר על המשק הישראלי משקולת שיהיה בלתי אפשרי לעמוד בה לאורך שנים.