בין 230 עמודים צפופים ועמוסים בחוק ההסדרים, מסמך הרפורמות הגדול של משרד האוצר, מסתתר סעיף דרמטי שעלול להקשות על חייהם של קשישים בישראל. על פי ההצעה, קשישים סיעודיים ברמה נמוכה שיגישו בקשות לקצבה משנת 2024, לא יהיו זכאים יותר למטפל או מטפלת.
היום קשישים וישראלים סיעודיים מקבלים מעין קצבה חודשית, בהתאם לרמת הסיעוד שלהם, בין 1 ל-6. הצעת האוצר, מקצצת את הסכום הזה בכ-500 שקלים בחודש, ולקשישים ברמה שתיים תישלל לחלוטין הזכאות למטפל. חשוב לציין שלא תהיה שלילה רטרואקטיבית, כלומר מי שזכאי היום לקצבה ימשיך לקבל אותה, ורק קשישים שיגישו בקשות בעתיד, משנת 2024 ככל הנראה, יושפעו מהשינוי.
לקטגוריה הזו, של קשישים שלא יזכו יותר לקבל מטפל מהמדינה, נכנסים קשישים חולי סרטן מטופלים בכימותרפיה, סובלים מעיוורון, סובלים מדמנציה או מליקוי שכלי קוגניטיבי, אנשים עם ריבוי מחלות כרוניות, או ירידה בשמיעה.
מספיק לשמוע את אתי דהן, שמחפשת מטפל לבעלה הסיעודי ולא מצליחה למצוא, כדי להבין את החשיבות של המטפלים לקשישים עצמם ולבני משפחותיהם: "מה? לא מגיע בעת זקנה שמישהו יחשוב עלינו? שמישהו יעזור שמישהו יסייע? אני צריכה את המטפל לרגעים שבהם הבעל שלי נופל ואני לא יכולה להרים אותו לבד, הרבה פעמים אפילו קראתי לשכן שלי, שיבוא ויעזור לי, כי הייתי לבד".
הרציונל והבעיה: לקופות אין את הכלים למניעה
למעשה, כמו שמציינת אתי, כבר היום חסרים מטפלים סיעודיים בישראל. באוצר מודאגים מהגידול בשיעור הקשישים הסיעודיים בישראל שיוצר צורך הולך וגובר במטפלים, מה שדורש תקציבים גדלים באופן שלטענתם אינו בר קיימא. באוצר מסבירים שאין אפשרות לפתור את המחסור במטפלים ועל כן יש צורך לצמצם את הבעיה מלכתחילה, על ידי הסטת תקציבים - ממימון של מטפלים, למימון של טיפולים מניעתיים. כלומר באוצר רוצים לשפר את מערכת השירותים שתמנע הידרדרות למצב סיעודי, ובכך לצמצם את מספר הקשישים הסיעודיים בהמשך, בתקווה שאז מי שעדיין יזדקק למטפל יוכל למצוא אחד כזה.
הבעיה - היום אין לקופות החולים כלים לעשות זאת. "כרגע זה נראה שעומדים לקחת את הכסף מהקשישים ולהעביר אותו לגופים שבכלל אין להם כלים לזה", טוענת לינוי בר גפן, מנכ"לית חמ"ל גפן, ניהול משברים רפואיים. "אין להם שום תשתיות שרלוונטיות לזה, בטח לא לקופות הקטנות, אולי לגדולות יהיה בהמשך, ואז אנחנו בעצם משאירים את הקשישים האלה בלי כלום".
בנוסף, לחלק גדול מאותם ישראלים סיעודיים, אין תחליף למטפלים והטיפול המניעתי כבר לא יעזור להם. "גריעה של בין 400 ל-900 שקלים בקצבאות הסיעוד תביא לפגיעה ביכולת של הקשיש להזדקן בכבוד. אנשים שסובלים מדימנציה, דיכאון או מחלה כרונית אחרית, זקוקים לסיוע בבית ולליווי", מסבירה ירונה שלום, ממלאת מקום מנכ"ל הביטוח הלאומי.
דהן, שכבר עכשיו לא מצליחה למצוא סיוע לבעלה, לא מאמינה שהצעה כזו עומדת על הפרק: "אוי ואבוי אם תגיע החלטה כזו למדינת ישראל, שהקשישים שלה לא יוכלו לקבל את העזרה המינימלית האלמטרית ההומנית, בכל בית. חסרים תקציבים? ים של כסף יש, יש אבל הוא הולך למקומות אחרים".